כך מסייעת רשות החדשנות לסטארט-אפים שנקלעו למשבר בעקבות הקורונה
שגיא דגן, סמנכ"ל זירת צמיחה ברשות החדשנות: "אם החברה לא תצליח לשרוד, הכספים יהפכו למענק, ואם תצליח היא תצטרך להחזיר תמלוגים ממכירות". לדבריו, חצי מיליארד שקל של רשות החדשנות ממוקדים לסיוע לחברות הייטק קטנות וסטארט-אפים שלאור המשבר נמצאות בצורך מימוני דחוף. השיחה התקיימה במסגרת שבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט
"תוכנית הסיוע שלנו היא למעשה השקעה שהחברה מקבלת כהתניה מותנית. אם החברה לא תצליח לשרוד הכספים יהפכו למענק ואם תצליח היא תצטרך להחזיר תמלוגים ממכירות", כך אמר שגיא דגן סמנכ"ל זירת צמיחה ברשות החדשנות בשיחה עם כתבת כלכליסט סופי שולמן. השיחה התקיימה במסגרת שבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט. "כמו אצל משקיעים, המימון הוא של תוכנית עבודה. כלומר השקעה בעיקר בכוח אדם, בשכר אל מול התחייבות של החברה להוציא לפועל את התוכנית ולהחזיק את כוח האדם הזה 12 חודשים לפחות".
רשות החדשנות הכריזה כבר לפני כמה שבועות על תוכנית הסיוע בגובה של חצי מיליארד שקל לסטארט-אפים, ספר על התוכנית.
"קיבלנו אישור ממשרד האוצר על תקציב רשות החדשנות לשנה הקרובה של 1.85 מיליארד שקל שמתוכו חצי מיליארד ממוקדים לסיוע לחברות הייטק קטנות, סטארט-אפים, שלאור המשבר נמצאות בצורך מימוני דחוף יחסית".
שגיא דגן צילום: ב אוראל כהן, טל אזולאי
קיבלתם כבר פניות?
"השקנו את המסלול והוא פתוח כבר קרוב לשבועיים, הפניות הראשונות מתחילות להגיע. החברות נערכות וכחלק מזה פונות אלינו כדי שנהיה חלק מתוכנית השרידות של החברה על ידי סיוע כספי. כמו שנערכים למשבר מול המשקיעים, ההנהלה והלקוחות אז גם מולנו צריך להיערך ולהגיש בקשות מסודרות ומאורגנות עם תוכנית סדורה כדי שנוכל להעריך אותה והחברה תוכל להתחרות על הכסף".
"חשוב להבין שכשאנחנו מדברים על שרידות של חברות זה לאור כך שבמשבר כלכלי יש עצירה בהשקעה בחברות שחוזרות אחרי זה בשלב מאוחר יותר. חברות שנקלעו לנקודה שצריכות בהמשך 2020 לגייס כספים כדי להמשיך פעילות, עשויות להיסגר ללא מימון וזה לאו דווקא בגלל שהן חברות לא טובות וזה גם אחד האתגרים שלנו. גם בהינתן המשבר אנחנו ממשיכים ומשקיעים בחברות טובות כשמטרה של הכסף הזה היא בהסתכלות על היציאה מהמשבר. במטרה שבעוד שנה ההייטק יוביל את הצמיחה של המשק. אם עכשיו לא נתכנן ונשקיע בדברים שעוד שנה או שנתיים יסיימו פיתוח ויכנסו לשוק זה יהיה מאוחר מידי"
השאלה הגדולה היא בעצם האם צריך להשקיע את כספי משלם המיסים לסיוע בסטארטאפים או שאפשר להשאיר את זה לקרנות ההון סיכון ומי שלא טוב יפול וזה בסדר?
"קודם כל מי שלא טוב יפול והתפקיד שלנו זה לא לגרום למישהו לא טוב לשרוד אלא לגרום למי שטוב ויש לו בעיה מימונית וצורך מימוני שתהיה לו את היכולת לשרוד. אנחנו לא שמקיעים לבד, אנחנו לא מממן יחיד, יש איתנו קרנות הון סיכון או אנג'לים וגופים אחרים. אנחנו לפעמים מתבלבלים - ההייטק הישראלי זה לא שטאנץ אחד קבוע, יש מגוון גדול מאוד של תחומים. יש תחומים שבהם יש יותר השקעה - עולם של תוכנה, של אינטרנט. יש תחומים אחרים, חלקם מאוד מצליחים של מכשור רפואי למשל, המורכבים יותר שמבשילים לאורך תקופת זמן ארוכה יותר ויש בהם מימון יותר גדול ובהם יש גם סיכונים נוספים. חלק מהסיכונים זה להיכנס לשווקים שעשוי להיות בהם שינוי טכנולוגי מאוד גדול ואז החברה תהיה על הגל כמו מובילאיי..."
יש לך דוגמא לחברות שרשות החדשנות סייעה להן בזמן משבר?
"במדינת ישראל אנחנו באמת קצת יותר מנוסים במשברים. יש ניתוחים כלכליים שמראים שהמחסור הזה במימון יכול גם לפגוע בחברות טובות. אנחנו יודעים שיש חברות שבעיצומו של המשבר ב-2001 ביקשו מימון מרשות החדשנות, אפילו מלאנוקס קיבלה מימון בעיצומו של המשבר הזה. אנחננו יודעים שהמימון של הרשות היה משמעותי עבורה אבל זה לא שהרשות נכנסת לבד, הרשות נכנסת יחד עם עוד משקיעים ויורד הסיכון והמשקיעים הם אלה שמנהלים את החברות, אנחנו לא יושבים בבורד זו לא אחת מהמטרות שלנו".
