"ההיסטוריה מראה שחברות טובות הוקמו דווקא בזמן משברים"

"המסקנה ממשברים קודמים היא שמה שעובד זה לחתוך הוצאות, לפטר עובדים, להוריד משכורות ולצמצם הוצאות אחרות. בנוסף, יש לשנות תחזיות ולהתכונן למשבר יותר עמוק ולקוות לטוב. לשים דגש על יעילות ולא לחשוב שבעוד זמן מסוים הכל יחזור לשהיה", כך אמר אדם פישר, שותף בקרן בסמר, בשיחה עם כתב "כלכליסט" מאיר אורבך. השיחה התקיימה במסגרת הועידה המקוונת של "כלכליסט" בשעסקה בעולם ההייטק בימי הקורונה.

לדברי פישר, "עם הזמן, כל חברה תבין איך זה משפיע עליה אבל עדיף להתחיל עם החלטות קשות ולגייס חזרה כשאתה מבין שזה לא נורא כמו שחשבת. אנחנו נכנסים לתקופה של אי ודאות אבל מה שוודאי הוא שנה-שנתיים של שפל, האטה. לא אצל כולם. סטארט-אפים לא גדלים בקצב של GDP והבורסה. הם מסתכלים על תחום צר מאוד וצריכים שזה ימשיך לגדול. לחלקם זה בסדר והם יכולים להמשיך לעבוד, ואחרים ממש צריכים לבחון מחדש באיזה קצב באמת הם יכולים לשרוף כסף, כמה אנשים הם צריכים, ולשנות תוכניות".

אדם פישר, שותף בקרן בסמר צילום: צילום מסך

עד כמה המצב משפיע על חברות שהיו בתקופת צמיחה מטורפת ופתאום צריכות להחליף את זה לתוכניות הישרדות וקיום? עד כמה זה קשה ועד כמה מצליחים להסתגל לזה?

"לא אצל כולם מדובר במצב של הישרדות. לרובם זה לא המצב. יש תחומים שנפגעו קשה וכל העסק הפסיק לגמרי. יש תחומים שרואים קצת השפעה ולא יודעים אם זה עוד יירד או יתקן חזרה, ויש חברות שזה פשוט עיתוי לא טוב בשבילן. הן היו במצב לא ממש טוב לפני זה או שתיכננו גיוס כספים בעוד כמה חודשים וממש נפל להן טיימינג לא טוב. יש הרבה דיונים ברמה של דירקטוריונים של סטארט-אפים וברמה של שותפות של קרנות על איזה החלטות צריך לקבל מיד ומה אפשר לדחות. כולם מנסים ללמוד משבוע לשבוע איך זה משפיע ואיך לפעול".

אתה עברת משברים בעבר כמו זה של 2008 ואחרים, עד כמה ניתן להסיק מהם משהו או שהם שונים לחלוטין? אפשר להשתמש בזה ככלים להתנהלות העתידית?

לפני כמה חודשים המילה שהופיעה אצל כל חברה בכל מסמך הייתה AI. בעתיד נראה יותר עבודה מרחוק וגישה מרחוק?

"כן. העיסוק ב-AI גם ככה היה מאוד מנופח. אני חושב שהרבה לקוחות יבינו שזה מיותר או לא משפיע על השורה התחתונה כמו שקיוו. אני חושב שסטארט-אפים שיש להם זווית של התקנה מרחוק, קניה מרחוק או משהו כזה,  אין ספק שזה יתרון. האם זו סיבה שהחברה תצליח ותהיה חברה ענקית בעוד 5 שנים? לא בטוח".

אנחנו מסתכלים על השוק המקומי, אבל האם המבט צריך להיות אל השוק האמריקאי כשחושבים על התאוששות או על העתיד?

"כן, זה השוק העיקרי של הרבה סטארט-אפים בארץ. כשאני מדבר עם הסטארט-אפים שלי, אני תמיד מנחה אותם להתמקד בשוק האמריקאי. אבל זה לא השוק היחיד. יש הרבה שווקים. כשמוכרים און-ליין זה מגיע לשאר העולם: אירופה, אסיה ודרום אמריקה. אבל הגורל של ישראל קשור בגורל של האמריקאים. צריך לזכור שארה"ב איננה מדינה אחת אלא 50 מדינות שונות, אז יקח זמן להבין מה קורה שם כי כל מדינה עובדת בצורה אחרת".

בוא נדבר על שווי חברות. היו המון דיבורים על שוויים גבוהים, וגם ראינו אקזיטים של מיליארדים. יש הבנה שאולי זה ישתנה?

"הוואלוציות ירדו. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהעולם נכנס לשפל. זה לא קשור לבורסה אפילו, אבל כמובן שזה גם משפיע. החברות הכי טובות ימשיכו לגייס בסבבים גדולים. אולי יהיה קצת תיקון, אבל אני חושב שנמשיך לראות גיוסים בשוויים גדולים. יהיו חברות שיצליחו לגייס וימשיכו לצמוח, אבל כל אחת תצטרך להחליט מה זה צמיחה בשבילה, ומה זה שריפת מזומנים סבירה". 

כדאי להקים חברה עכשיו? יש סיכוי?

"חברה שעכשיו צריכה לגייס כסף - יהיה לה קשה. גם משקיעים לא יודעים מה הם רוצים ומחפשים. השאלה היא כמה כסף רוצים ומכמה משקיעים. ההיסטוריה מראה שחברות טובות הוקמו דווקא במשברים, לא בהכרח בגלל המשבר. גם בתקופות כאלה אין שום דבר שמונע מיזמים חזקים לגלות רעיון ולהתקדם. יש יתרון בלהיות קטן עם מעט עובדים, לעבוד בשקט מהבית ולדעת שיהיו פחות מתחרים עוד שנה-שנתיים. אני מברך יזמים שחושבים להקים משהו, אבל אם אתה נורא תלוי בגיוס יחסית גדול ויש רעש של תחרות מלפני המשבר וחברות שגייסו הרבה לפני המשבר. אז צריך לחשוב אם זה הפרויקט הנכון או הטיימינג הנכון".