איתי בן זאב: "ישראל מוכרת את מוחותיה המשובחים לזרים; 112 מיליארד דולר התאיידו מפה בעשור האחרון"

"אנו שמחים על כך שמשפחת יוחננוף ביצעה הנפקה בישראל, אני הייתי עד לטקס מרגש לפתיחת מסחר. מבחינתנו חברות שהן עסקים משפחתיים נוגעות באזרחי ישראל, זה נותן לציבור חלק בבעלות על החברה - והדבר מבורך"; כך אמר היום (ב') מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, בכנס שוק ההון של כלכליסט בשיתוף קסם קרנות ו-etf.

לדברי בן זאב, "לצד מקרים כמו זה של יוחננוף, יש גם פספוסים ברמה לאומית בכלכלת ישראל. מדינת ישראל מוכרת באופן שיטתי או מוחותיה המשובחים לידיים זרות; יש חברות ישראליות רבות שנמכרו לחברות זרות, ובניגוד למה שחושבים - ההייטק הישראלי לא מגיע לבורסה ומבצע אקזיט באמצעות IPO", הסביר בן זאב. "בפועל באה חברה זרה וקונה את השליטה בחברה הישראלית, חברה שאת הידע שבבסיסה רכשו המקימים לרוב בצבא. מדובר ב-112 מיליארד דולר שהתאיידו ממדינת ישראל בעשור האחרון".

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב צילום: יריב כץ

"כמובן שהמהנדסים בחברות הרוויחו אם הם קיבלו מניות ומענקים", הסביר בן זאב. "כמובן שגם העובדים הרוויחו, ובטוח שהמקימים הרוויחו, אך הציבור בישראל לא בהכרח נהנה. כמובן שרשות המיסים נהנית - אך הציבור הישראלי לא נהנה ישירות, כי אין לו אפשרות להשקיע בחברות הייטק פרטיות, משום שלא ניתן לרכוש מניות. 

"אנו רוצים שמדדינו המובילים ישקפו את כלכלת ישראל. בעשור האחרון יש שווקים שצמחו ואנו רואים זאת היטב - אך חברות הייטק ישראליות גדולות לא נמצאות אצלנו, ולכן ישראלים רבים לא נחשפים לכך. עוד עשור, כשנביט בעשור הזה של האקזיטים, אנחנו רוצים שלא נוכל לומר שזה עשור אבוד. יצרנו מודל לחברות ישרא-גלובליות - הנפקה בתל אביב עם שווי של וול סטריט. כך הרואד-שואו לא מבוצע רק בישראל - אלא גם בלונדון ובניו יורק, יש מפגש עם משקיעים מאירופה ואפשרות להשקיע בחברה הנסחרת בתל אביב", הסביר בן זאב. "אחרי שעשינו זאת והוכחנו שזה אפשרי וניתן להביא גופים בינלאומיים - שחלקם השקיעו בפעם הראשונה בחברה ישראלית - וכעת אנו מלאי תקווה שחברות הייטק ישראליות ילכו על אותו מודל, יקבלו תמחור אטרקטיבי של וול סטריט - אך גם יקבלו עלויות הנפקה זולות מוול סטריט".

בן זאב הדגיש והסביר בדבריו כי "חברה ישראלית שנסחרת בבורסה תקבל הכרה בהוצאות הנפקה לצורך מס גם אם כל הגיוס בוצע בבורסה אחרת. לפני קרוב לשנתיים אושר בוועדת הכספים להרחיב את מסגרת הרישום הכפול. יש בעולם בורסות - בהונג קונג ובסינגפור למשל - שהכירו ברישום כפול, ולכן ניתן להתחיל ב-300 מיליון דולר ב-IPO אצלנו ולאחר מכן לבצע רישום כפול. זו אופציה בחינם לכל חברה, גם לקבל את נזילות השוק המקומי וגם את סטיית התקן שהיא נמוכה מבורסות בעולם - וגם לתת לציבור הישראלי, שמחזיק בטריליון שקל, להחזיק בחלק מהצלחת הכלכלה הישראלית".

את דבריו סיכם בן זאב בכך שהוא מקווה "שהממשלה החדשה תקדיש זמן לשוק ההון הישראלי ותשאל את עצמה היכן הוא צריך להיות בעתיד. אנו זקוקים לתוכנית שתתייחס להייטק הישראלי כמנוע צמיחה למען עתיד איתן".