ועידת התחזיות
מנהלת מחלקת החקירות של רשות ני"ע: "אנחנו חייבים להיות בחזית הטכנולוגיה - כי העבריינים נמצאים שם"
עו"ד ציפי גז אמרה את הדברים בוועידת תחזיות 2020 של כלכליסט. גז: "ככל שחוקרים תיקים מהר יותר וביעילות רבה יותר זה יוצר הרתעה. השוק מבין מה גבולות אסור ומותר, וזה מייצר ודאות"
"בשנתיים האחרונות רואים עלייה ניכרת בחקירות בנושא שימוש במידע פנים: החל משימוש במידע פנים על ידי אנשים מרכזיים בחברה, בין אם מדובר בעבירה נקודתית ובין אם מתמשכת, דרך העברת מידע פנים על ידי אנשי פנים למקורבים שלהם, וכלה בשימוש במידע פנים ממש על ידי רכישה או קנייה של מניה, כאשר בידי איש הפנים יש מידע מהותי שאין לציבור המשקיעים הרחב"; כך אמרה היום (ג') עו"ד ציפי גז, מנהלת מחלקת החקירות של רשות ני"ע, בשיחה עם עורך שוק ההון של כלכליסט, ירדן רוז'נסקי, במסגרת ועידת תחזיות 2020 של כלכליסט.
- גת מגידו: "האמירה שמוסדיים לא נמצאים בהייטק פשוט לא נכונה"
- אורי גרינפלד: "ריבית שלילית יוצרת 'כלכלת זומבים'"
- שרגא ברוש: "הרגולציה רק גדלה, צריך לחתוך אותה"
בתיקים החארונים שחקרתם ראינו שעבירת מדיע פנים מקבלת יותר ניואנסים, יותר מקרים ואופנים של שימוש נכללים בתוך החקירה שלכם.
"נכון, לא תמיד העבירה עומדת לבדה. הרציונל בבסיס העבירה הוא שלא היה שוק של מקורבים, אבל יחד עם זאת לעיתים רואים שיטתיות בשימוש במידע פנים וייתכן שבאותו מסד עובדתי תהיה עבירה נוספת, למשל מרמה והפרת אמון בתאגיד. כלומר, לצד הערך של שיוויון במידע, רואים צורך להגן על ערך נוסף - היחסים בין איש הפנים לחברה. רואים פגיעה של איש הפנים בחובות אמון כלפי החברה, כי שימוש במידע פנים גורם נזק לחברה ולמוניטין שלה".
השתמשתם השנה לראשונה בסעיף לחוק שמאפשר לסיים חקירה בהסדר או אכיפה בלי לסיים את החקירה, כלומר מגיעים לישורת אחרונה בלי שבדקתם את הנתונים.
"רשות ני"ע שמה לעצמה מטרה לייעל את האכיפה. זה היה כך בעבר ומקבל משנה תוקף בשנים האחרונות, וככל שיכולים לגרום לייעול האכיפה - עושים את זה. סעיף 54 ב' לחוק ני"ע מאפשר ליו"ר ני"ע להפעיל שיקול דעת ובמקרים מתאימים לסיים חקירה מנהלית במהלך החקירה בהסדר אכיפה. הרציונל הוא שזה מייצר הרתעה - ככל שחוקרים תיקים מהר וביעילות זה יוצר הרתעה, השוק מבין מה גבולות אסור ומותר, וזה מייצר ודאות. לכן במקומות שיכולים לעשות את זה, אנחנו עושים את זה על מנת לייעל את האכיפה כדי להגיע לתוצאה הכי טובה בזמן הכי קצר למען השוק וציבור המשקיעים".
בשנה האחרונה ראינו דבר חריג בחקירה נגד קרן הגשמה - חקרתם עו"ד מהרצוג פוקס נאמן, כאשר הקרן אמרה שעל בסיס חוות דעתה החליטה שלא צריך לעדכן משקיעים, בהסתבכות פלילית של שותף בארה"ב. מתי עורכי דין צריכים לדעת שהרשות רואה בהם אחראים ועשויה להגיע אליהם?
"לא אתייחס לחקירות תלויות ועומדות ולא לגופם של אנשים. אענה בצורה עקרונית וכללית - המבחן למתי למעשה נחקור עו"ד כחשוד בעבירה הוא מבחין ראייתי פשוט - כשיש אינדיקציות לכך שיש חשד סביר לביצוע עבירה על ידי פלוני או אלמוני, בין אם מנכ"ל חברה, רקטור או שומר סף כזה או אחר, כמו רואה חשבון או עורך דין. כשיש אינדיקציות לכך שאותו עו"ד עשה פעולות שמקימות חשד לביצוע עבירת תרמית או פרט מטעה בדיווח או בתשקיף, הוא ייחקר כחשוד. היותו עו"ד לא מהווה עיר מקלט לשום דבר".
העולם העברייני שאתם חוקרים היום הופך למורכב יותר. הטכנולוגיה מאפשרת לבצע עבירות בצורה מתוחכמת ורחבה יותר.
"זה אתגר רציני ורשות ני"ע ומחלקת חקירות של רשות ני"ע שמה לעצמה מטרה להיות בחזית הטכנולוגיה, כי העבריינים נמצאים שם. חייבים להדביק את הפער ואנו משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית בכל מה שנוגע לטכנולוגיות שמאפשרות את העבירות מסחר ושואפים כל הזמן להתקדם ולא לעשות מה שעשינו תמיד, אלא לראות מה ואיפה לא יודעים ולשפר את זה כדי לגלות עבירות שלא מכירים ולא מורגלים בהם.
"לרשות ני"ע יש סמכויות, ובוודאי לזרוע חקירתית פלילית יש סמכויות רבות - מעצר, עיכוב, חיפוש עם או בלי צו, האזנות סתר במקום שביהמ"ש מאפשר", סיכמה גז, "אבל באופן אישי אני מאמינה בריסון הכוח. תמיד קימת מטוטלת אמורפית בין חקירה להגעה לחקר האמת על מנת שהשוק יהיה הוגן ותקין, ומצד שני תמיד זוכרים שיש בצד השני אנשים ושצריך לשמור על כבודם וזכויותיהם. ביום שאהפוך להיות קהת חושים לדבר הזה, לא אשאר בתפקיד".