Mind the Tech 2019
"הטכנולוגיה שמפתחת דואליטי מיועדת לשתף מידע, אך להשאיר אותו מוגן"
באירוע המיט אנד פיץ' בוועידת Mind the Tech של כלכליסט בלונדון קיימו יותר ממאה סטארט-אפים ישראליים 250 מפגשים מהירים עם 25 תאגידים ומשקיעים בריטים ואירופאים. בין החברות: LOOP ,Supersmart, Vicarius ו-Duality
duality: מאפשרת לגופים שונים לשתף מידע, אך בצורה מאובטחת
מייסדים: שפי גולדווסר, אלון קאופמן, רינה שאינסקי, וינוד וויקונטנתן , קורט רוהלוף
גיוס עד כה: 4 מיליון דולר
שנת הקמה: 2016
עובדים: 20 בישראל ובארה"ב
בחברת הסטארט-אפ דואליטי (duality) אוהבים לחשוב שאם היא היתה קמה כמה שנים קודם, משבר זליגת המידע מפייסבוק לקיימבריג' אנליטיקה לא היה קורה. כשמה היא, מטרת החברה היא לאפשר לגופים שונים לשתף ביניהם מידע, אך בצורה מוגבלת כשכל היתר מוצפן. כך שבמציאות של היום, גם אם קיימבריג' היו מקבלים מידע מפייסבוק, הם לא היו מצליחים לעשות בו שימוש בזכות הצפנה ייחודית. באירוע המיט אנד פיץ' בוועידת Mind the Tech של כלכליסט בלונדון התקיימה שיחה עם אחד ממייסדי החברה, רינה שאינסקי.
במסגרת האירוע קיימו יותר ממאה סטארט-אפים ישראליים 250 מפגשים מהירים עם 25 תאגידים ומשקיעים בריטיים ואירופייים.
בכירי Duality צילום: יח"צ
דואליטי היא חברה צעירה שקיימת כשנה בלבד, אבל כבר מעוררת עניין רב בתעשייה. העניין נובע במידה רבה משורת המדענים שנמנים עם גרעין המייסדים ובראשם פרופ' שפי גולדווסר, זוכת פרס טיורינג. אל גולדווסר הצטרף גם תלמידה לשעבר פרופ' וינוד וויקונטנתן מ-MIT שאחראי על המצאת סכימת ההצפנה ההומומורפית שעומדת בבסיס הטכנולוגיה של דואליטי וד"ר קורט רוהלוף, מייסד ספריית הקוד הפתוח פליסייד. שני המייסדים הנוספים, שמגיעים מהצד העסקי של המפה הם המנכ"ל ד"ר אלון קאופמן, מומחה לדאטה סיינס ובכיר לשעבר בענקית האבטחה RSA וכאמור רינה שאינסקי, מוותיקי תעשיית הון הסיכון הישראלית ותלמידתו של פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן, אחד ממומחי ההצפנה המוכרים בעולם.
עם השמות הנוצצים האלה כמעט מיום הקמתה זכתה דואליטי לבאז שהוביל להשקעה מהירה בחברה על ידי קרן הון הסיכון TEAM8 של נדב צפריר של 4 מיליון דולר בסבב סיד. היום הפתרון של החברה, שמבוסס על הטכנולוגיה ההומומורפית שפותחה באקדמיה כבר לפני עשור אך נותרה עד עתה ללא היבט יישומי, כבר נמצא בשלבי פיילוט במספר ארגונים גדולים ומוסדת פיננסיים. שאינסקי מסבירה כי הטכנולוגיה מקבלת דחיפה משמעותית מתקנות הפרטיות האירופיות GDPR מצד אחד ומצד שני מהתקדמות בכוח החישוביות והאלגוריתמים.
הטכנולוגיה שמפתחת דואליטי מיועדת בעיקר לארגונים גדולים שרוצים לחלוק ביניהם מידע כמו בנקים למשל בניסיון להיאבק בהלבנת הון, אך לא לשתף ביותר ממה שנחוץ. בשיחה בוועידה ציינה שאינסקי כי על אף המלחמה העיקשת בהון שחור ברחבי העולם, רק 1% מסכום עצום של 1.6 טריליון דולר בשנה נתפסים. אחת הסיבות לכך היא היעדר שיתוף מידע בין הגופים הפיננסיים השונים.
שימוש נוסף לטכנולוגיה הוא מצד ארגונים כמו קופות חולים למשל שאוגרים מידע רב, אך זקוקים לגורמים חיצוניים על מנת לנתח ולהפיק ממנו ידע. כיום מידע כזה שנמסר לחברות ניתוח וכריית מידע זולג לעתים החוצה ומשמש למטרות שונות שכלל לא קשורות לייעוד המקורי. הטכנולוגיה של דואליטי אמורה לחסום זאת, משום שהניתוח יתבצע על מידע מוצפן.
מערכת קיצור תורים בסופר של Supersmart
מייסדים: יאיר קלפר
עובדים: 30
מיקום: ראש העין
שנת הקמה: 2015
השקעות: כמה מיליונים ממשקיעים פרטיים ו-Bizerba הגרמנית שמייצרת את החומרה של סופרסמארט
נמאס לכם מהתורים בקופה בסופר? ליאיר קלפר, מייסד ומנכ"ל Supersmart, יש פתרון: מערכת קיצור תורים שמסוגלת לסרוק את כל תכולת העגלה בתוך שלוש שניות בלבד ומאפשרת להשלים את הקנייה בסופר בלי לעבור דרך הקופה.
המערכת שפיתחה החברה עובדת בשילוב עם אפליקציות סרוק וקנה שנפוצות כיום בסופרים רבים בישראל ובעולם. אפליקציות אלו סובלות מנקודת חנק משמעותית: סופרים רבים דורשים בסוף התהליך אימות אנושי על ידי קופאית של תוכן המוצרים בעגלה. "היום כשאתה מגיע לסוף, באה הקופאית לבדוק מה יש בעגלה ושלא שכחת לסרוק", אמר קלפר. "בשנה שעברה 100% יותר קמעונאים הציגו אפליקציות של סריקה עצמית. אבל מצד שני, יש שוק ענק של טעויות או גניבות שעלותו בארה"ב לבדה נאמדת ב-50 מיליארד דולר בשנה".
פתרונות שקיימים בשוק לסריקה אוטומטית, למשל באמצעות הטמעת תגי RFID במוצרים, סובלים מבעיות מגוונות. "תגי RFID זה לא משהו שאפשר לעשות אם לא שולטים על כל שרשרת האספקה", הסביר קלפר. "זה משהו שיוצא מהעולם ולא ישתמשו בו באופן מוחלט. יש בעיה טכנולוגית, יש בעיה פיסיקלית והתהליך הזה לא עובד בעגלות מלאות. אנחנו יצרנו קונספט חדשני שמאפיין כל מוצר ומייצר לו חתימה דיגיטלית שמאפשרת לנו לזהות אותו בתוך שלוש שניות. אנחנו החברה הראשונה בעולם שפוץרת את הבעיה הזו. סורקים עגלה שלמה תוך שלוש שניות בלי לשנות את התשתית".
לדברי קלפר, לצורך סריקת המוצרים משתמשת החברה בשלל אמצעים, ובראשם מתקן ייחודי שניתן להציב בכל וספר ללא צורך בתשתיות מיוחדות. "המתקן מורכב מכמה חיישנים, ובהם מצלמות ומשקל. מציבים את העגלה על המתקן ובתוך שלוש שניות אנחנו מוודאים את התוכן שבעגלה", הסביר.
הליך הכניסה לרשתות כולל שלב אינטגרציה בן כמה שבועות לסניף הראשון שבו מתחילה החברה לפעול, שנועד לזהות ולאפיין את כל המוצרים שנמכרים ברשת. אחרי השלמת האינטגרציה ניתן להפעיל סניפים נוספים בהליך בן כמה שעות לכל סניף, שעיקרו הצבת המתקנים של החברה. מוצרים חדשים שנכנסים לסניף יכולה המערכת לזהות ולאפיים באמצעים אוטומטיים ברובם.
"אנחנו הסטארט-אפ היחיד בתחום שיש לו חנויות פעילות עם מאות אלפי לקוחות בחודש", אמר קלפר. "אנחנו עובדים היום עם אושר עד בישראל ורשת מטרו באירופה, והחודש נפתחת סניפים חדשים בשמונה מדינות: ישראל, גרמניה, צרפת, איטליה, צ'כיה, ברזיל, טורקיה, וארה"ב (ניו יורק)".
קלפר הוסיף שמודל הפעילות הנוכחי – אימות בנקודת הסיום למוצרים שנסרקו באמצעות אפליקציית מובייל – הוא אבן דרך בדרך ליעד הבא: זיהוי אוטמטי של כל המוצרים והשלמת הקנייה כולה ללא צורך בסריקה מראש של המוצרים. המגבלות בדרך לשלב זה, הבהיר, הן לא רק טכנולוגיות. "הסופרים לא מוכנים לסניפים ללא קופאיות", הוא אמר. "השלב כרגע מעביר את הכוח ללקוח ואנחנו בדרך לשם".
בימים אלו נמצאת סופרסמארט בעיצומו של סבב גיוס במטרה להיכנס לפעילות ביבשות חדשות. "אנחנו גם עובדים על שיתופי פעולה בתחומי פעילות חדשים כמו אפנה, פארם, ורשתות עשה זאת בעצמך", סיפר קלפר.
יאיר קלפר צילום: אוראל כהן
Run:AI: עוזרים לחברות בינה מלאכותית לפתח מהר יותר
עובדים: 15
גייסה עד כה : 13 מיליון דולר
מייסדים: עמרי גלר וד"ר רונן דר
חברת הסטארט אפ לבינה מלאכותית Run:AI רוצה להאיץ את הפיתוחים בתחום הזה. החברה שהוקמה בשנת 2018 גייסה עד היום 13 מיליון דולר מקרן S Capital של חיים סדג וקרן TLV Partners. החברה פיתחה תוכנה שמסייעת לניצול מקסימלי של משאבי מחשוב. באמצעות ניתוח אוטומטי של המשימות החישוביות שרצות, במיוחד בשלב של אימון הדאטה, שימוש באלגוריתמי חישוב מקבילי מתקדמים תוך כדי העלמת צווארי הבקבוק והקצאת משאבים יעילה בתוך מרכזי נתונים.
Run:AI הוקמה אשתקד על ידי עמרי גלר וד"ר רונן דר, שניהם הכירו באוניברסיטת תל אביב בפקולטה להנדסת חשמל במסלול של תורת האינפורמציה.
גלר, המשמש מנכ"ל החברה, מספר: "אנחנו בונים שכבת וירטואלזציה של בינה מלאכותית ועוזרים לחברות שמפתחות בינה מלאכותית לפתח מהר יותר ובצורה פשוטה יותר.
"אנחנו עוזרים למפתחי בינה מלאכותית לפתח מהר יותר ולהגיע לשוק יותר מהר. עושים את זה על ידי בנייה של יכולות חישוב מבוזר - לקחת הרבה משאבי חישוב ולהנגיש למשימות כבדות הרבה יותר מהר".
המשימות שהחישוביות של AI זה מכונות לומדות והטכנולוגיה שלנו עוזרת לעשות אופטימזציה של גרפים וככה אנחנו יכולים לתמוך במגוון רחב של משימות AI.
עומרי גלר ורונן דר מ-Run:AI
לדבריו, "משתמשים בטכנולוגיה שלנו בעיבוד תמונה וראייה ממוחשבת, רכב אוטונומי, קמעונאות. אנחנו מקצרים זמני פיתוח של מערכות פי 10".
לחברה הצעירה יש כיום 15 עובדים בתל אביב.
Run:AI שגייסה רק לאחרונה הגיעה לוועידת כלכליסט מתוך מטרה להכיר מספר רב של ארגונים אירופיים וישראליים אשר להם היא יכולה להציע את הפתרונות שלה. החברה פועלת במודל של מכירת רישיונות לטכנולוגיה שלה.
פאפיה גלובל: "נגיע ל-50 מיליון דולר מכירות ב-2020"
עובדים: 70
גייסה עד כה : 10 מיליון דולר
מייסדת: עינת גז
חברת הסטארט-אפ פאפאיה גלובל הוקמה על ידי עינת גז ב-2016 ותוך פחות מ-4 שנים צמחה והגיעה למכירות של 10 מיליון דולר בשנה עם 70 עובדים, מרביתם בתל אביב והשאר בארה"ב ואוסטרליה.
פאפאיה גלובל מפתחת מערכת לניהול גלובלי של עובדים, שכר והטבות, ומספקת שירות ביותר מ-100 מדינות לעובדים ישירים, פרילנסרים וכן עובדים המועסקים דרך צד שלישי.
לפאפיה גלובל יש כיום מעל 100 לקוחות, רובם בארה"ב, בהם חברת גיטהאב, שנרכשה בשנה שעברה על ידי מיקרוסופט ועדיין פועלת באופן עצמאי, חברת טרהדאטה וענקית הפינטק רובין הוד האמריקאיות.
החברה גם מספקת את שירותיה למספר רב של חברות ישראליות בולטות, בהן סייברארק, פייבר שהונפקה לאחרונה, וויקס ודינמיק יילד שנמכרה למקדונלד'ס. פאפאיה גייסה עד היום 5.5 מיליון דולר כאשר בין המשקיעים:קרן New Era סר רולנד כהן ומשקיעים פרטיים .
בקרוב עומדת פאפאיה להכריז על התפתחות משמעותית בחייה. לדברי עינת גז, מייסדת ומנכ"לית פאפאיה, ב-2020 החברה תשיק פלטפורמת תשלומים. לדבריה, "אנחנו נשלם לעובדים גלובליים. אנחנו נעשה מערכת שתאפשר תשלומים לכל עובדי החברות. זו דרישה שמגיעה אלינו מהחברות שאנחנו עובדים איתן שרוצות שנשלים את כל המעגל כולו. אני מעריכה שבזכות המערכת החדשה אנחנו נגיע לכמיליארד דולר במשכורות שיעברו דרכנו ונעשה את הקפיצה המשמעותית בהכנסות שלנו. בכל אחת מהשנים האחרונות שילשנו ויותר את ההכנסות שלנו והשנה אנחנו נכפיל אותן פי 5 . ב-2020 אנחנו גם נגייס מספר משמעותי של עובדים ונגיע לכ-150 עד אמצע השנה הבאה.
![עינת גז מנכ"לית פאפיה](https://pic1.calcalist.co.il/PicServer3/2018/10/29/856535/1NL.jpg "עינת גז מנכ"לית פאפיה")
עינת גז מנכ"לית פאפיה צילום: אוראל כהן
"אם עד היום נתפסנו בעיקר כחברת HR, אני מאמינה שבקרוב יבינו שאנחנו חברה שמשלבת גם תחום זה אבל גם חוזקה משמעותית בתחום הפינטק. אנחנו מחזקים את מחלקת הרגולציה שלנו שכוללת כיום מספר רב של עובדים".
בוועידת כלכליסט בלונדון מתכוונת גז להיפגש עם מספר רב של גופים משמעותיים שאיתם היא בוחנת אפשרויות שונות של שיתופי פעולה עסקיים.
Vicarius: שליח מתריע
עובדים: 15
גייסו עד כה : 4.5 מיליון דולר
מייסדים: מיכאל אסרף, רועי כהן, יוסי זאבי
חברת ויקריוס, שליח בלטינית, הוקמה ב-2016 על ידי שלושה יוצאי חברות סייבר צעירים שעל אף שעם הקמת הסטארט-אפ עוד לא חצו את גיל 30, הספיקו להשתתף באקזיטים מרשימים. רועי כהן ויוסי זאבי הגיעו מסייברטינל שנמכרה לסייברארק תמורת 20 מיליון דולר ב-2015 ואסרף עבד בסקיור איילנדס שנמכרה למיקרוסופט תמורת 150 מיליון דולר באותה שנה. כהן היה זה שחיבר בין השלושה משום שהכיר את אסרף מהלימודים באוניברסיטה.
החברה נכנסה לשוק אבטחת התוכנות הארגוניות בו פועלות כבר שחקניות ותיקות, בהן גם סייברארק עצמה. את ההשקעה הראשונה קיבלה ויקריוס מקרן JVP שהייתה גם המשקיעה המובילה בסייברארק.
כהן מציין כי אלף תוכנות ארגוניות נפרצות מדי חודש וזה אתגר עצום עבור מנהלי הרשתות שמלמד גם על ההזדמנות הגדולה בו לצד התחרות. החברה פיתחה טכנולוגיה שיודעת לזהות את נקודות החולשה ברשת על בסיס הנדסה לאחור וכן בסיוע של עובדים שהם מעין האקרים שבוחנים את המקומות הרגישים.
"אנחנו תוקפים את התוכנות השונות ומראים למנהלי הרשתות את נקודות התורפה", אומר רועי כהן, סמנכ"ל השיווק והמכירות של ויקריוס, "לעתים זו אפילו לא תוכנה חיצונית, אלא תוכנה שפותחה בארגון עצמו", הוא מוסיף. הייחודיות של ויקריוס היא היכולת להסתכל על הארגון ועל התוכנות בהן הוא משתמשים מבלי שיש ידע מקדים אבל כן לחזות מה עומד לקרות. לדברי כהן, ישנן חברות נוספות שמתחילות להיכנס לתחום הזה, אבל ויקריוס כבר מתחילה לצבור נוכחות בשוק. היא הספיקה למכור את המוצר שלה לעשרה לקוחות, רובם בתחום הממשלתי והפיננסי.
כך למשל, לוויקריוס היה לקוח מתחום הבטחון שהחזיק במאגר מידע על אזרחים, שכלל הן מספרי תעודת זהות והן מידע גנטי על אותם האזרחים. הטכנולוגיה של ויקריוס זיהתה את הטעות במבנה התוכנה הארגונית שאיפשרה חשיפת המידע הגנטי המקושר לתעודות הזהות והמליצה לגוף הבטחוני לסגור את הפרצה.
כהן מוסיף גם כי אחד האתגרים הגדולים של הארגונים היום הוא קיומם של איומים רבים ללא היכולת להבחין בין האיומים המהותיים והרציניים באמת לבין מינוריים יותר. הטכנולוגיה של ויקריוס יודעת, לדבריו, להצביע גם על סדר העדיפויות הנכון לטיפול בפרצות האבטחה. "אנחנו יודעים להגיד - זה השרת הקריטי מבחינת הארגון וחשוב יותר להגן עליו".
רועי כהן, מיכאל אסרף צילום: אוראל כהן
LOOP: תנועת נוער טכנולוגית
מייסד: וסים אבו סאלם
עובדים: 15
גייסו עד כה: 80 אלף דולר
כאשר וסים אבו סאלם היה נער בן 13 בנצרת הוא מאוד רצה להקים סטארט-אפ, אבל לא מצא איך, בעזרת מי והיכן יוכל לעשות זאת. בסוף הבין כי הדרך הפשוטה ביותר תהיה ללמוד אנגלית ולאחר מכן ללמוד מסרטונים ביו טיוב כיצד מתכנתים. כאשר בגר וסיים ב-2015 תואר במשפטים ומדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, הבין שמה שהוא רוצה באמת זה לאפשר לילדים כמוהו גישה למקום בו יוכלו ללמוד תכנות. וכך בגיל 24 בלבד הקים את לופ, חממה טכנולוגית שהיא, כהגדרתו מעין "תנועת נוער טכנולוגית".
כיום משתתפים בחממה של לופ שמפוזרת בעיקר ביישובים בצפון הארץ לא פחות מ-11 אלף ילדים שלומדים תכנות בסיוע של מנטורים עמם נמנים גם סטודנטים מאוניברסיטאות וגם עובדים בחברות טכנולוגיה כגון מיקרוסופט שמלוות את החממה בפרויקטים שונים. חלק מהחונכים עובדים בתשלום וחלקם בהתנדבות, אבל הרעיון המרכזי של וסים שגם מוטמע בשם לופ הוא שהילדים שלומדים בחממה היום, יהפכו לא רק לסטארט-אפיסטים בעתיד, אלא גם יהיו מנטורים בעצמם. בחממה קוראים להם "לופרים". בימים אלה בוחן אבו סאלם אפשרויות של הקמת חממות דומות בחו"ל, בשלב הראשון בלונדון.
"כמו שבארגנטינה איתרו את מסי בגיל 13, כך גם אנחנו יודעים לאתר את הילדים שיהפכו לסטארט-אפיסטים כשהם עוד בכיתה א' וב'", אומר אבו סאלם, "אנחנו בנינו תוכנית שתלווה אותם לאורך שנים ותהפוך אותם לסטיב ג'ובסם", הוא מוסיף. האיתור מתבצע בעיקר בבתי ספר והתלמידים הנבחרים לומדים על פי תוכנית ייחודית שנבנתה על ידי עובדי לופ.
בימים אלה מבשיל לכדי חברה של ממש הסטארט-אפ הראשון של לופ בשם OSEELA שהוקם על ידי אחד החניכים הראשונים בן 13 אז ובכיתה י' היום. מדובר בחברה שמשלבת בין משחקים דמויי פוקימון גו לבין תכנים תיירותיים וחינוכיים, כדי להוסיף עניין לטיול משפחתי.
אבו סאלם השתתף בכנס Mind The Tech בלונדון בעקבות זכייתו בתחרות "הסטארטאפ הערבי המבטיח" שיזמו ArabTech Port – פורטל היזמות והטכנוגלגיה של UK Israel Tech Hub, שגרירות בריטניה בישראל וכלכליסט.
ואסים אבו סאלם צילום: אוראל כהן
קווין סמית': "שוק ההון סיכון באירופה מוגדר על ידי גידול בחדשנות"
"לבריטניה יש אסטרטגיית פוסט-ברקזיט חזקה עם השקעות גדולות ב-AI ובמוביליות, שיהפכו את המדינה למעצמת חדשנות" - כך אמר קווין סמית', שותף וראש תחום לקוחות וצמיחה בשווקים בינלאומיים ב-KPMG בריטניה. "שוק ההון סיכון באירופה מוגדר על ידי גידול בחדשנות", אמר.
"ההשקעות באירופה נמצאות בשיא היסטורי, במיוחד הודות לגידול בהשקעות בשווקים צעירים. סצנת הטכנולוגיה בלונדון נותרה עמידה מאוד חרף הברקזיט, ונרשמו בה כמה עסקאות גדולות", סיפר.
לגבי השפעות הברקזיט על תחום הטכנולוגיה אמר: "הפסקתי לעקוב אחרי מועדי הברקזיט השונים, ונראה שזה לא השפיע על הרעב לעסקים כאן. משקיעים מארה"ב לא נרתעים מהברקזיט ומחפשים עסקאות שיעזרו להם להגיע ליעדי מפתח. יש 570 אלף משרות בתחום הטכנולוגיה בלונדון, לעומת 327 אלף ב-2017. זה שוק משמעותי בלונדון, ואנחנו צריכים להמשיך למשוך את הכישרון המדהים בעולם לכאן.
"לפני שלושה חודשים ביקרתי בדלהי, ודיברתי בפני כנוס דומה לזה. השאלה הראשונה שם היתה על הברקזיט, ואני אגיד לכם מה שאמרתי להם: אני סבור שמדובר בתנאי כלכלי יחיד. הוא מאוד חשוב, אבל אחד מרבים. אנשים צריכים להיות מודאגים יותר ממה שקורה בין ארה"ב לסין. הגידול במשרות טכנולגיות ובהשקעה בלונדון מצביעים על כך שהסצנה נשארת חיה וחשובה. אנחנו נעבור את הברקזיט, והעתיד של לונדון נשאר מבטיח מאוד".
קווין סמית' צילום: אוראל כהן
