מנכ"ל בזק, דודו מזרחי: "אני לא חושב שחברת תקשורת תיעלם, במקרה הכי קיצוני יהיה הסדר חוב"
מזרחי התייחס בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" לעסקה בזק-yes ואמר כי "בתנאים מסוימים כמעט כל עסקה היא עסקה טובה. האינטרסים מול בעלי השליטה שמו את בזק בסיטואציה בלתי אפשרית"
"אני לא חושב שחברת תקשורת תיעלם. במקרה הכי קיצוני יהיה הסדר חוב. לדעתי, זה לא פסול לשפוט מיזוגים", כך אמר היום (ב') דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, בשיחה עם גלית חמי, עורכת "כלכליסט", בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי.
אתמול הודיעה פרקליטות המדינה על החלטתה להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד בכירי החברה לשעבר, בהם שאול אלוביץ', סטלה הנדלר ורון אילון. מזרחי היה אחד האנשים הקרובים לאלוביץ' ועזב חצי שנה לפני שהפרשה התפוצצה. לשאלה האם ניתן להגיד כי בבזק היתה בעיית ממשל תאגידי תקין, השיב: "מעט מאוד אנשים בבזק היו מעורבים, רק ברמות המאוד גבוהות. אם היית עוברת במסדרונות, אף אחד לא היה יודע להגיד שיש עסקה כזו. רוב הארגון לא היה ער. העובדים היום מרגישים לא נוח כשמזכירים את בזק בפרשה הזו".
בהתייחסו לעסקה בזק-yes אמר כי "בסוף בתנאים מסוימים כמעט כל עסקה היא עסקה טובה. התנאים היו טובים לשני צדדים אבל הם היו רחוקים מהתנאים שבסוף נסגרו".
גלית חמי עורכת כלכליסט בשיחה עם דודו מזרחי מנכ"ל בזק צילום: עמית שעל
"יכולתי להרשות לעצמי לקחת החלטות שאחרים לא הרשו לעצמם", אמר מזרחי לאחר שנשאל אם העזיבה שלו את בזק אז, קשורה לעסקה. "אני רואה היום בכירים שעמדו בסיטואציה בלתי אפשרית לנושאי משרה, האינטרסים מול בעלי השליטה שמו את בזק בסיטואציה בלתי אפשרית".
להערכתו של מזרחי, כניסתם של הבעלים החדשים, קרן סרצ'לייט ודוד פורר "לא ישנה הרבה. בזק הייתה חברה ממשלתית בחצי משנותיי בה, התנהלה בצורה מצוינת, עם דירקטוריון והנהלה מעורבים. גם כיום בזק מנוהלת היטב, הדירקטוריון חזק".
בסוף השבוע, עם פרסום הדו"חות, איים ועד העובדים של בזק לפתוח בעיצומים. אחת הטענות שלהם היא שבזק לא מחפשת מנועי צמיחה חדשים, פרויקט הסיבים תקוע וגם המשא ומתן מול משרד התקשורת. העובדים אף הציעו שבזק תיכנס לתחום הטלוויזיה והסלולר, ותתחרה ישירות מול החברות הבנות.
לדברי מזרחי, "בסוף בזק נמצאת כמו כל שוק התקשורת בסיטואציה מורכבת, רואים את זה בתוצאות של כל החברות. עם זאת, כולן נהיו חברות יותר טובות, מסוגלות לייצר מוצר בחצי מהעלות שלפני כמה שנים, התחרות מחדדת, אף חברה לא מחלקת דיבידנד. גם בזק נמצאת בהתאמת המבנה למציאות ומטבע הדברים הוועד חרד ורוצה לראות ייצור מנועי צמיחה שיפצו על השירותים המסורתיים וזה דורש להיות יצירתיים ואנחנו בוחנים הכל. חלק מהדברים יתקיימו בזמן הקרוב. במגזר העסקי לדוגמא אנחנו משפרים את השירותים על ידי סיבים אופטיים ולא עוצרים שם וגם נכנסים לחצר הלקוח, כולל שירותי סייבר ואבטחה".
בהתייחסו לתחרות מול החברות הבנות, אמר מזרחי כי "לא נתחרה בהן, בסוף אנו קבוצה אחת. אנו פועלים יחד, למשל הכניסה של בזק לשוק הקמעונאי דרך רשת חנויות בזק סטור. יש לחנויות קשרים עם מלא לקוחות, מה שמאפשר למנף דרכם מוצרים אחרים".
כאשר מזרחי נשאל האם נדרשת התערבות רגולטורית בשוק, ענה: "אנחנו מדברים כל הזמן על הקטנת רגולציה, וצריך להיות עקביים. התחרות עשתה טוב בניגוד למה שאחרים חושבים. השוק התפתח, השתנה והתייעל. דור 5 מכניס את החברות לעולם חדש ואפשרויות מעניינות. נכון, יש חברה שנמצאת בחוב מדאיג יותר מאחרות, אבל בסוף כולן יתמודדו עם זה כך או אחרת. התחרות לא נמדדת רק לפי מספר שחקנים. באיטליה וצרפת לדוגמה רמות המחירים יותר נמוכות ועם פחות שחקנים".
בעוד שלושה ימים אמור להתקיים בבג"ץ דיון בעתירה שהגישה בזק נגד המדינה בדרישה לבטל את ההפרדה המבנית, לאחר שנדחה כבר שלוש פעמים. אחד החששות מביטול ההפרדה המבנית היא שבזק "תצמצם מרווחים", ותוכל כך לתעל את המהלך לירידת מחירים שתפגע עוד יותר בתחרות בשוק.
לדברי מזרחי, "ההפרדה נועדה בזמנו להגן על שווקים חדשים, היום היא כבר לא רלוונטית, רק מקשה. לפני שנה דיברתי פה על טלפונים ציבוריים שאנו עדיין מחויבים להתקין בכל הארץ. כולם מסכימים שצריך לבטלם, ולמרות זאת אנו ממשיכים לקבל קנסות ועדיין שום דבר לא השתנה. הרגולציה מתקשה להתגבר על עצמה, לכן אני חושב שההפרדה כבר לא משמשת את התכלית של העבר. מקווים שזה יקרה בהתערבות בג"ץ".
בהתייחסו לדבריו של שר התקשורת, דוד אמסלם, שאמר לאחרונה שאם היה צריך להמליץ על השקעה במשהו - אז זה בתחום התקשורת, אמר מזרחי: "לא ממליץ על השקעות בשום תחום".
