ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

"אנו מחברים בין החברות הגדולות לחדשנות"

אירוע המיט & פיץ' הפגיש לספיד דייטינג 120 סטארט־אפיסטים ישראלים עם עשרות משקיעים ועם בכירים בתאגידים אמריקאים מובילים במתחם sosa nyc. מנהל Sosa גיא פרנקלין אמר כי "אנחנו מזהים את הטכנולוגיה שתאגידים צריכים"

כתבי כלכליסט 10:4514.04.19

"המטרה שלנו היא להביא ערך לתאגידים ולמשקיעים באמצעות חיבורם לסטארט־אפים עם הטכנולוגיות הטובות בעולם". כך אמר מנהל Sosa ניו יורק גיא פרנקלין בפתח אירוע המיט & פיץ' שנערך בוועידת Mind the Tech של "כלכליסט" בניו יורק. Sosa היא פלטפורמת חדשנות גלובלית המחברת בין תאגידים לחדשנות טכנולוגית, והיא בעלת מרכזי חדשנות בתל אביב וניו יורק.

 

בוועידה נערכו 370 מפגשים בין 120 יזמים מ־80 סטארט־אפים, שהציגו את החברות שלהם ל־25 אנג'לים ומשקיעים מקרנות הון סיכון ונציגים מ־14 חברות ענק ובהן אמזון, אמריקן אקספרס, קומקאסט, גולדמן סטנלי וטקסטארס.

 

"אנחנו מחברים את החברות הגדולות בעולם לחדשנות", אמר פרנקלין. "היום הזה הוא טעימה ממה שאנחנו עושים על בסיס יומי בסוסא. אנחנו עובדים עם תאגידים כדי לזהות את הטכנולוגיה שהם צריכים, ואז מחברים אותם לטכנולוגיה הטובה ביותר שיש עד עתה של סטארט־אפים בישראל, ומעכשיו גם בניו יורק. סוסא גם זכתה במכרז להקמת מרכז הסייבר הרשמי של העיר, ונחבר אליה את האקוסיסטם העולמי בתחום הסייבר".

 

פפטיקום

"תרופה פפטידית - בתוך שנתיים"

  

ד"ר עמנואל לרנר, ממייסדי פפטיקום ד"ר עמנואל לרנר, ממייסדי פפטיקום צילום: אוראל כהן

 

פיתוח תרופות פפטידיות חדשות המתאימות לטיפול במחלות כמו סוכרת סוג 2, מחלות אוטואימוניות מסוימות וסרטן הוא הליך סבוך הדורש כמה שנים. חברות כמו פפטיקום מעוניינות לפשט את התהליך ולהאיץ אותו מאוד, ולהשתחל לשוק שצפוי לגלגל 100 מיליארד דולר ב־2035, פי ארבעה מהכנסות השוק כיום. כך אמר אחד ממייסדי פפטיקום ד"ר עמנואל לרנר בכנס. את החברה ייסדו ד"ר עמית מיכאלי, ד"ר עמנואל לרנר ופ'ופר עמירם גולדבלום. גליה קוט ואלכס ברנע הם בין המשקיעים בפפטיקום, וכך גם משפחת המבורגר ואנדרה מיודצקי.

 

לדבריו, "הבעיה היא שעל כל דולר שחברת תרופות משקיעה בפיתוח, 85 סנט הולכים לפח בגלל כישלונות. לכן דרושות בערך 10 שנים בממוצע כדי לפתח תרופה פפטידית. חברות התרופות רצות על מיליארדי אפשרויות של פפטידים בצורה עיוורת. וגם אז לא סורקות מיליארדית מהאפשרויות הקיימות. כדי לייעל את התהליך הזה דרושה בינה מלאכותית". כאן נכנסת פפטיקום לתמונה, שלטענת לרנר יכולה לפתח תרופה פפטידית פוטנציאלית תוך שנה באמצעות בדיקות ממוקדות.

 

"אנו מיישמים שיטות של בינה מלאכותית כדי להגדיל את הסבירות למציאת הקומבינציה הנכונה לפיתוח תרופה", אמר. "פפטיקום היא הראשונה שירדה לעומק העניין ופיתחה כלים של בינה מלאכותית לבעיה".

 

בימיה הראשונים עסקה פפטיקום באגטק (טכנולוגיות חקלאיות, ע"ב). "הפריצה שלנו היתה בתחום החקלאות. תוך כדי כך שיפרנו מאוד את הטכנולוגיות שלנו", אמר לרנר.

עדי ברק

 

אקסוניוס

"אנחנו רוצים להיות כמו החגורה של באטמן"

 

 

דין זיסמן דין זיסמן צילום: אוראל כהן

 

"אקסוניוס נולדה כשעבדתי באבטחה של חברה גדולה, אחרי שהבנתי כי אין לראשיה שום מושג מה באמת קורה מבחינת מכשירים הדורשים אבטחה בארגון". כך העיד אחד ממייסדי אקסוניוס דין זיסמן בוועידה בשבוע שעבר. "ככל שדיברנו עם יותר ארגונים, הבנו שהם לא באמת יודעים מהם הפריטים שדורשים אבטחה".

 

כך הוקמה אקסוניוס, שממפה בצורה פשוטה ומהירה אילו מכשירים קיימים בארגון, ויודעת לסמן אילו מהם מאובטחים ואילו נותרו חשופים. "אחר כך אפשר לעשות שימוש בכל מוצרי האבטחה הקיימים כיום בשוק, וכמובן יש גם המוצרים שלנו", אמר זיסמן. "הערך המוסף שלנו הוא בהנחיית הארגון כיצד לנצל את המשאבים שכבר ברשותם כדי לאבטח את המכשירים שלהם".

 

שניידר אלקטריקס וגם "ניו יורק טיימס" הם בין הארגונים שכבר שכרו את שירותיה של אקסוניוס, שגייסה עד כה 17 מיליון דולר. "יש לנו עוד לקוח ענק עם הכנסות שנתיות של יותר מ־40 אלף דולר. בתוך שבוע בלבד הצלחנו למפות את כל המכשירים שמחוברים לארגון", מתגאה זיסמן.

 

"כיום אבטחת מכשירים היא דבר קשה ומורכב לאור ההתקדמות של טכנולוגיות המחשוב בעולם", טוען זיסמן. "אבל הבעיה שאנחנו מנסים לפתור ניצבת בבסיס של אתגרי האבטחה, ובלעדיה מלאכת האבטחה מורכבת פי כמה".

 

כדי לפשט תחום מורכב, זיסמן עובר לפסים מוכרים יותר. "אפשר לחשוב על צוותי האבטחה כמו על באטמן שנלחם נגד הרעים", הוא מציע. "אקסוניוס רוצה להיות החגורה של באטמן. השאיפה היא ליצור עוד כלים ועוד יכולות הגנה, שאותם אפשר יהיה לשווק ללקוחות".

עדי ברק

 

Genoox

"זה מנוע חיפוש על הרבה מידע רפואי וגנטי"

 

 

אמיר טרבלסי אמיר טרבלסי צילום: אוראל כהן

 

"אנחנו לא מתיימרים להחליף רופאים, אלא לסייע להם", מדגיש אמיר טרבלסי, ממייסדי ג'ינוקס ומרחיב: "המושג Deep Medicine מתייחס לעובדה שרופאים עוברים לעידן חדש בו הנתונים מגיעים אליהם במהירות ומפנים להם יותר זמן לקשר אישי עם המטופלים. ג'ינוקס יודעת לעשות בדיוק את זה: ליעל את עבודת הרופא באמצעות מידע".

 

טרבלסי מספר: "אנחנו מפתחים מערכת בינה מלאכותית לנתונים של מידע גנטי. לכל אחד מאיתנו ב-DNA יש 3 מיליארד בסיסים, ומתוכם יש שוני של פחות מחצי אחוז בין אדם לאדם. עם זאת, עדיין מדובר על כמה מיליוני וראיציות שונות, שיכולות להעיד למשל על מחלות או תגובות שונות לטיפולים.

"החלק העיקרי בעבודתם של הממפים הגנטיים הוא להבין מהם אותם השינויים ואיך הם משפיעים על הבריאות שלנו. אנחנו למעשה מסייעים להתגבר על הקושי שבהצלבת השינויים ובין מיליארדי פרטי מידע שיכולים להסביר את התופעה.

 

"הפלטפורמה שלנו לוקחת בחשבון נתונים כמו 'חולים דומים לי חלו ב.. בעבר', ובנוסף מעבדת נתונים קיימים מהרכבים כימיים של תרופות ומידע המופיע במאמרים", מסביר טרבלסי ומוסיף: "זה סוג של מנוע חיפוש על הרבה מידע רפואי וגנטי".

 

לדבריו של טרבלסי, השימוש בג'ינוקס נועד לאפשר לאבחן בצורה המדוייקת ביותר חולים ולקצר זמני טיפול באופן משמעותי. "רוב בתי החולים בישראל הם כיום לקוחות שלנו, כמו גם חברות תרופות", הוא משתף.

 

כמעט 30 אנשים מועסקים בחברה שהוקמה ב-2014, ביניהן רופאים ומומחי בינה מלאכותית.

עדי ברק

 

Intezer

"וירוסים מתבססים על שימוש חוזר בקוד"

 

 

איתי טבת איתי טבת צילום: אוראל כהן

 

"כיום, כמעט כל טכנולוגיית אנטי־וירוס בעולם עובדת באמצעות זיהוי של אנומליה, האם קובץ מסוים מתנהג בצורה משונה", אמר בוועידה מייסד ומנכ"ל החברה איתי טבת. "קוראים לזה למידת מכונה, ביג דאטה או AI, אבל בסוף כל המטרה של הטכנולוגיות האלו היא לזהות משהו חריג. ככה מזהים אירועי סייבר באופן כללי".

 

ל־Intezer יש פילוסופיה אחרת לגמרי, שנלקחה מעולם הביולוגיה והגנטיקה. טבת מסביר: "כל שנה יש חיסון חדש של שפעת בגלל המוטציות המהירות של הנגיף. אבל לפני שנה מדענים גילו דרך ליצור חיסון לכל החיים לשפעת, כי זיהו ארבעה גנים זהים בכל המוטציות של שפעת, שהופיעו באב הקדמון הראשון של הנגיף. זה בדיוק מה שאנחנו עושים".

 

לדבריו, "אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלכל וירוס יש 'קשרים גנטיים' לווירוסים קודמים. כל פעם שאתה מתכנת וירוס חדש אתה תכתוב אותו מאפס? אף אחד לא כותב מאפס, רואים את זה בכל עולם התוכנה. מיקרוסופט, אדובי, לא כותבות תוכנות מאפס, כולם עושים שימוש חוזר בקוד. רואים את אותו הדבר בעולם של תקיפות סייבר, עם וירוסים שמתבססים על שימוש חוזר בקוד".

 

השימוש החוזר הזה בקוד מאפשר למערכת של החברה לזהות וירוסים באמצעות ניתוח קוד התוכנה שלהם וזיהוי חלקים ממנו, שטבת מכנה גנים. לדבריו, "הדו"ח שמייצרת החברה ממפה את החלק בקוד של גנים שכבר זוהו בעבר, ומציג את שיעורם מכלל הקוד, וגם את הקשרים ואת מדינת המוצא המשוערת שלו.

 

"אנחנו עושים אוטומציה לכל תהליך התגובה למתקפת סייבר", הסביר טבת. "כל פעם שיש חשד לפעילות חשודה נעשה ניתוח גנטי לקובץ או למחשב החשוד ונוכל להגיב לתקרית. המוצר שלנו הושק לפני כשנה וחצי וחצי מלקוחות החברה הם חברות פורצ'ן 500. כיום אנחנו מסייעים בתגובה למתקפה, אבל התוכנית היא לעמוד בשער ולאפשר זיהוי מתקפות מבעוד מועד", הוסיף.

עומר כביר

 

Innovesta Technologies

"פיתחנו פלטפורמת השקעה חכמה"

 

 

יהלי הררי יהלי הררי צילום: אוראל כהן

 

"פיתחנו פלטפורמה לקבלת החלטות השקעה בצורה חכמה, שמאפשרת להבין מה החברה עושה, ולוודא את האמינות ואת האופי שלה", אמרה מייסדת ומנכ"לית Innovesta Technologies, יהלי הררי בוועידת 2019 Mind The Tech של "כלכליסט". תחום ההשקעות בחברות פרטיות הוא עולם שבו רב הנסתר על הגלוי. ללא תשקיף ודיווחים לבורסה, למשקיעים פוטנציאלים יש מעט מאוד מדדים אובייקטיביים להסתמך עליהם בבואם להחליט על השקעה. הפלטפורמה של Innovesta מנסה להתמודד עם אתגר זה.

 

"אנחנו מנתחים חברות בשיטה של שילוב בינה מלאכותית שמאפשרת להבין מה מקורות המידע על החברה, האם הם אמינים ומה קורה בחברה, ביחד עם חכמת ההמונים שעושה אימות למידע וגם מספקת דעות רלבנטיות לאותו סטארט־אפ".

 

לדברי הררי, הפלטפורמה של החברה מיועדת לאנג'לים, משקיעיים עצמאיים, משתתפי פרויקטי מימון המון וכל מי שרוצים לדעת מעבר למה שהיזם או היזמית אומרים להם. "האנשים נבחרים ומוזמנים לתת חוות דעת לפי הרקע המקצועי שלהם. הם לא אנונימיים ואם הם רלבנטיים לתחום מסוים הם יהיו שם ורק שם"' אמרה.

עומר כביר

בטל שלח
    לכל התגובות
    x