"חברות בארץ לא עוברות לייצור מתקדם, כי אינן מבינות את התועלת בכך"

״אנחנו מובילים טכנולגיה שמונעת מכוונה לסייע לחברות תעשייתיות להגיע למטרות העסקיות שלהן. יש עשרות חברות בישראל שרוצות לקחת חלק פעיל בייצור מתקדם שמאפיין את המהפכה התעשייתית הרביעית ולמרות זאת, הן עדיין לא שם״ - כך תיארה רוני מיכאל, שותפה וראש מערך הייעוץ הטכנולוגי ב-KPMG סומך חייקין, את היערכות התעשיה בישראל למהפכת הייצור.

בנאומה, שנערך בוועידת התעשייה של כלכליסט, הסבירה שהחברות הישראליות עדין תקועות מאחור: ״בשנתיים האחרונת כמעט כל חברה עשתה משהו בייצור מתקדם, בין אם זה לייצר התקנים שונים, לעשות שימוש בביג דאטה, לשלב בקוי הייצור רובוטיקה, להעביר פעילית ענן, להגביר אבטחת סייבר", אמרה. "אבל זה רק כהתנסות ולא כאסטרטגיה״.

רוני מיכאל צילום: עמית שעל

לטענתה, הסיבה היא שחברות בארץ לא מבינות את התועלת הכלכלית בכך: "הן מסתפקות בהתנסות בגלל שהן לא יודעות מה הולך להיות החזר ההשקעה שלהן על השינוי הזה. זאת טעות, כי זו לא השאלה הנכונה; אנחנו מבינים שהמציאות שלנו השתנתה ולכן לא צריך לשאול 'כמה זה יעלה לי' אלא 'היכן אהיה אם לא אעשה את השינוי' והתשובה לשאלה הזאת, היא שמי שלא יעשה את השינוי, יהיה רלוונטי״.

בנוגע לנסיון התעשיינים להתקדם אל עבר המהפכה התעשייתית, אמרה מיכאל כי חלק מהיצרנים מכניסים בשנים האחרונות חיישנים לקווי הייצור, אבל אז הן נתקעות במעין פקק טכנולוגי: ״החיישנים שמשולבים בקווי הייצור יוצרים עודף מידע שלא ברור מה התועלת בו. בנוסף, הרבה פעמים אין לארגון תשתית לאיסוף ואחסון ה-DATA ולכן, מה הטעם לאסוף את המידע אם לא יודעים איזה תובנות אפשר להוציא ממנו״.

מיכאל ציינה כי מדובר בתהליך הטמעה מורכב ולכן ניתן לראות שחברות שמכניסות לקו ייצור טכנולגיה מתקדמת ורובוטיקה בהשקעה גבוהה, אך לא היה להן תכנון נכון, כך שנוצרו פערי תוצר במעבר מסביבת פיתוח לסביבת ייצור. "הדבר השני והחשוב יותר נוגע למצב שבו כן אם חוצים את המהמורה הזאת, רואים שכל חברה מודדת החזר השקעה נקודתי לקו ייצור ספציפי ואין מגע רוחבי בארגון״, הסבירה.

לדברי מיכאל, על החברות להזדרז ולהשתלב במהפכת הייצור: ״זמן הניסוי נגמר וזה הזמן לייצר מהלכים אסטרטגיים. זה מתחייב מחברות שרוצות לייצר לעצמן יתרון תחרותי.  זו לא הטכנולגיה עצמה, אלא חזון עסקי וזה מצריך מחברות להבין לדוגמא, לאלו עובדים יזדקקו ואיך לייצר קישוריות בכל הארגון ולא רק לשלב רכיבים טכנולוגיים בודדים״.