ועידת התעשייה
המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "המאבק על התעשייה הופך להיות מאבק פוליטי חשוב"
צחי כהן, המשנה למנכ"ל ומנהל החטיבה העסקית, בוועידת כלכליסט: "על ישראל מוטלת האחריות לתמוך בתעשייה המקומית וליצור תשתיות מתאימות לצמיחה. על חברות התעשייה מוטלת האחריות למצוא את הדרך להפוך את עצמן לתחרותיות יותר בזירה הגלובלית וזה בהחלט אפשרי"
"אני מבקש להפריך את הטענות האבסורדיות על כך שהתעשייה הישראלית אינה הכרחית כבעבר. התעשייה הישראלית, היא העבר, הווה והעתיד שלנו", כך אמר הבוקר המשנה למנכ"ל בנק הפועלים ומנהל החטיבה העסקית צחי כהן בוועידת התעשייה של כלכליסט, הבוקר בתל אביב. "בכוונתנו לתמוך בתעשייה הישראלית ולחזק אותה כי בלי תעשייה אין כלכלה", הוסיף כהן. "לצערי, כשחושבים על הישגי הכלכלה הישראלית חושבים בעיקר על "הסטארט-אפ ניישן" על מעמדה של ישראל בתעשיית הטכנולוגיה ולא על התעשייה המסורתית והיכולות שלה. תפיסה זו ממעיטה מערך התעשייה המקומית בישראל והפוטנציאל שהיא מגלמת בתוכה".
כהן התייחס להשפעת ההייטק על התעשייה. "התמורות הטכנולוגיות שינו בצורה משמעותית את אופייה ומעמדה של התעשייה המסורתית. מהפיכת ההייטק השפיעה על הכלכלה הישראלית בצורה מהותית יותר מאשר על כלכלות אחרות", הסביר כהן. "עם השנים יצרה המהפכה הטכנולוגית משק ישראלי עם תעשייה דואלית: מצד אחד, תעשייה טכנולוגית פורחת ומובילה בזירה הגלובלית ומצד שני תעשייה מסורתית שנתפסת ככזו שמתקשה ליצור לעצמה יתרונות. יש כאלה שאף שואלים את עצמם, מדוע בעידן של כפר גלובלי, כל כך חשוב שתהיה תעשייה מקומית במשק הישראלי?", הציב כהן שאלה, שעליה הוא ענה מיד. "היקף היצור התעשייתי בישראל נמצא במגמת עלייה במונחים אבסולוטיים. אם בשנת 1995 היקף הייצור התעשייתי עמד על כ-40 מיליארד שקל בשנת 2018 הוא הגיע לכ- 127 מיליארד שקלים. היקף הייצור התעשייתי זינק פי שלושה בעשורים האחרונים", הצהיר כהן, שסייג את דבריו, "לעומת זאת כאחוז מהתוצר המגמה הפוכה. התוצר התעשייתי במגמת שחיקה, בעיקר בגלל עליית המשקל של ענף הפיננסים, הביטוח, ונדל"ן כאחוז מהתוצר".
כהן הרחיב בעניין: "משקל הייצור התעשייתי כאחוז מהתוצר הולך וקטן בצורה משמעותית במרבית הכלכלות המפותחות. הדבר קורה בעיקר כתוצאה ממרכיב השכר שיוצר יתרון משמעותי למדינות המתפתחות. התעשיינים במדינת ישראל נאלצים להתמודד עם אתגרים נוספים יותר מאשר במדינות מערביות אחרות בשל סוגיות כגון: גידול בעלויות הייצור, ייסוף בשער החליפין וחסמים רבים אחרים".
על המשמעות הפוליטית של המגמות הללו אמר כהן, ש"אם בעבר נראה שהמדינות המפותחות השלימו עם המעבר של התעשייה המסורתית למדינות המתפתחות, בשנים האחרונות, המאבק על התעשייה הופך להיות מאבק פוליטי חשוב. יותר ויותר מנהיגים מבינים את החשיבות של תעשייה לכלכלה יציבה וברת קיימא. מאבקי הסחר בין ארה"ב לסין הם הדוגמה הבולטת לכך ובתפיסתו של הנשיא טראמפ, זו נקודה מאד כואבת. מדוע ארה"ב אינה מסתפקת בעודף הקיים בחשבון השירותים מול סין? התשובה היא שבוושינגטון מבינים שדווקא התעשיות הן שיוצרות את המשרות. זה נכון גם לישראל", פסק כהן.
"חשוב לזכור שהמשק הישראלי לא תמיד היה ולא תמיד יהיה במצב של גאות כלכלית ותעסוקה מלאה. לא כולם יכולים להשתלב בתעשיות מתקדמות, ומגזר השירותים לא מייצר תעסוקה ברמה מספקת. יתרה מכך, תעשיית ההייטק חייבת תעשייה יצרנית יציבה לפיתוח ותמיכה ביכולות הייצור שלה. שנית, הניסיון שלנו מלמד כי גם חברות בתחום התעשייה המקומית יכולות לפתח לעצמן יתרונות בזירה הגלובלית. במהלך השנים נחשפנו לדוגמאות מעוררות השראה בדמות חברות ישראליות שמצליחות לתת פייט לכל חברה בינלאומית", הוא הסביר. באשר לתפקידה של המדינה בשימור התעשייה אמר כהן "כי על מדינת ישראל מוטלת האחריות לתמוך בתעשייה המקומית וליצור תשתיות מתאימות לצמיחה. על חברות התעשייה מוטלת האחריות למצוא את הדרך להפוך את עצמן לתחרותיות יותר בזירה הגלובלית וזה בהחלט אפשרי".
כהן מנה 5 תנאים להצלחת חברה תעשייתית: חדשנות מבדלת, אוטומציה וניהול רזה, שימוש יעיל במשאבים, מיתוג אטרקטיבי ומימון.
על העקרון האחרון, שאותו הוא מכיר מקרוב מתוקף תפקידו, אמר כהן ש"מימון הוא חלק חשוב ביכולת של חברה לצמוח. בשנים האחרונות גם כלי המימון התפתחו בצורה משמעותית. מימון אפקטיבי נותן גמישות ויכולת לחברה להשקיע ולהתפתח ומצד שני שומר לה תזרים פנוי להתמודדות עם קשיים ומכשולים בהתנהלות השוטפת. זאת, כמובן בהנחה שמדובר ברמת מימון סבירה אותה החברה יכולה לשאת בתנאים כלכליים משתנים". כהן סיכם את דבריו בקביעה כי על חברות התעשייה המסורתית לאמץ הלך חשיבה הרווח בחברות טכנולוגיה חדשניות. "האתגר של חברות הלואו טק הוא לחשוב כמו בהייטק", אמר.