מנכ"ל אסם: "הצרכן בישראל לא מוטה מחיר"
אבי בן אסייג אמר בפאנל במפגש Food&Tech שערכו כלכליסט ובנק לאומי לבכירי תעשיית המזון וסטארטאפים בתחום: "יש קבוצה שמחפשת זול בכל מחיר, אבל ככלל הצרכן הישראלי מחפש מוצרי איכות". מנכ"ל תנובה התייחס לאופי החברות הישראליות תחת בעלות זרה: "זה מקדם את התעשייה ואת רמת הניהול"
"הצרכן בישראל לא מוטה מחיר", אמר מנכ"ל אסם, אבי בן אסייג בפאנל בהשתתפות בכירי תעשיית המזון הישראלית שהתקיים במסגרת מפגש Food&Tech שערכו כלכליסט ובנק לאומי לבכירי תעשיית המזון וסטארטאפים בתחום.
את הפאנל הנחה סגן עורכת מדור שוק ההון, עמיר קורץ. "יש קבוצה שמחפשת זול בכל מחיר, אבל ככלל הצרכן הישראלי מחפש מוצרי איכות, הוא צורך מוצרי פריומיום, צורך מוצרים בריאים יותר, חדשניים יותר ורוצה להתרגש בכל בוקר מחדש".
מנכ"ל תנובה, אייל מליס, התייחס לשאלה כיצד בעלות של חברות זרות משפיעה על אופי החברות הישראליות ואמר, "לא בטוח שיש רע בלהיות שייך לחברה בבעלות בינלאומית. זה מבגר את החברה, זה מקדם את התעשייה ואת רמת הניהול. אני לא ראיתי פרה עולה על מטוס מטען ועוברת לשנגחאי. קצב ההשקעות של ברייטפוד בישראל הוכפל ביחס למה שהיה קודם כי אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו זכאים שאנחנו יכולים לעשות את זה יותר טוב מאחרים ושכדאי להם להשקיע אז אנחנו משתפרים כל הזמן".
משתתפי הפאנל צילום: אוראל כהן מנכ"לית יוניליוור ישראל, ענת גבריאל, הצטרפה לדברים והוסיפה "אנחנו חיים בשוק גלובלי ולא יכולים להיות במנטאליות של מדינה שסוגרת את שעריה. כשאנחנו משווים את עצמנו למדינות אחרות ולעסקים אחרים של יוניליוור בעולם אין במה להתבייש: העובדים שלנו מעולים ותהליכי העבודה שלנו מצויינים. אפשר לגמרי להתגאות בעשיה. יוניליוור השקיעה עשרות מיליוני יורו בפיתוח התעשייה הישראלית וזה מצריך אותנו לא להיות טובים אלא מצוינים".
חברי הפאנל הדגישו את החשיבות של יצירת יתרון יחסי אל מול ענקיות המזון בעולם.
"ההסתכלות צריכה להיות איך מנצלים חדשנות ויכולות ישראליות מדהימות כדי ליצור מוצרים עם ערך מוסף שפותח שווקים", אמר אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום. "פתח תקווה היא לא מרכז העולם לצערנו והעולם הוא מגרש המשחקים המעניין שאנחנו צריכים להסתכל עליו. יש יתרונות ישראלים שיכולים להיות אור לגויים. ישראל צריכה להיות מובילת חדשנות עולמית ולא רק להיחלם על השמיכה שגם ככה קצרה".
לשאלה מה החסם הכי גדול בפני תעשיית המזון השיבה גבריאל כי "רגולציה יכולה להיות טובה ולתת הכוונה לאן ללכת כדי להיטיב עם הצרכן. אבל צריך להבין שבעלי עסקים צריכים לנהל את העסק ולא יכולים לכרוע תחת הנטל של הרגולציה, צריך לבחור סדרי עדיפויות שלהתנהל בצורה זהירה וממוקדת שמאפשרת לעסקים להמשיך להתנהל. כל החלטה לסימון מוצרים למשל מתורגמת מיידית לעלויות של עשרות ומאות מיליונים וזמן עבודה מטורף. זה דבר מורכב מאוד מבחינה תפעולית".
בן אסייג השיב כי "תעשיית המזון הישראלית היא תעשייה חשובה לחוסן ולביטחון הלאומי של מדינת ישראל, שמעסיקה עשרות אלפי עובדים וחשוב שהממשלה תעבוד יד ביד כדי להמשיך לקדם אותה ולא לבלום".
מליס ויהודאי הסכימו כי הכוח הוא בידיים של המנהלים. "אנחנו עצמנו החסם הכי גדול", אמר מליס. "אני לא חושב שיש חסמים, ארגון חייב להשתנות ולא יכול להישאר במקום, צריך לזרום לאיפה שיש פתרונות ולא לשבת ולבכות. אני לוקח בחשבון שהרגולציה לא תשתנה אבל החברה חייבת להשתנות". יהודאי הוסיף "הכדור בידיים שלנו - אם נחשוב מחוץ לקופסה כמו ישראלים ונחפש את היתרון היחסי והבידול ניצור תעשייה יותר חזקה, גדולה ורווחית".
