ועידת התחזיות
מנכ"ל מכבי: "צריך לאפשר לאנשים למות בבית"
בפאנל בוועידת התחזיות של "כלכליסט", אמר רן סער כי "טיפולים מהבית הם העתיד"; מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "שיפור מערכת הבריאות? רק אם תהפוך לנושא פוליטי"
"צריך לאפשר לאנשים למות בבית, ליצור מיטות אישפוז בבית ושיקום בבית, טיפולים מהבית הם העתיד", כך אמר היום (ב') רן סער מנכ"ל קופ"ח מכבי בכנסת תחזיות 2019 של "כלכליסט". הדברים נאמרו בדיון בשאלה איך משקמים את מערכת הבריאות. על פי סער, מכבי משתדלת להיות בעולם של פתרונות מהבית "אבל מתקשים כי זה לא התעדוף הלאומי".
בפאנל בהנחיית כתב "כלכליסט" עמרי מילמן, השתתפו גם ד"ר אסנת לבציון-קורח, מנכ"לית בי"ח אסף הרופא. פרופ' אהוד דוידסון מנכ"ל כללית שירותי בריאות וד"ר ענת אנגל מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון.
לדבריו, רפואה מהבית חיונית בגלל המצוקה התקציבית בה מצויה מערכת הבריאות. "לבנות מיטה בביה"ח עולה למעלה ממיליון שקל. הפתרון צריך להיות בחיזוק הרפואה בקהילה, ופתרונות ביתיים. בעזרת טכנולוגיה אפשר לנטר את את מצבם של חולים בבית. אפשר ליצור מערכת בינה מלאכותית שתדמה את חדר המיון ותחסוך לך הליכה לחדר מיון". סער הבטיח: "בתוך שנה אדע לייצר במדינת ישראל עוזר רופא טכנולוגי, זה ייצא בעוד שנה ויחסוך הרבה בירוקרטיה. אנחנו עושים את זה בלי עזרה מהמדינה".
"מערכת הבריאות צריכה להיות נושא פוליטי"
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הסכים כי רפואה בבית היא חלק חשוב מהשינוי שמערכת הבריאות צריכה לעבור. לדבריו "ב-2019 משרד הבריאות ישקיע 200 מיליון שקל בטיפולי בית כי גם אם נוסיף מיטות זה לא ייתן מענה לגידול באוכלוסייה. צריך למצוא פתרונות בעולם הטכנולוגי. נצטרך את כל הפתרונות ומהר כדי להתמודד עם הגידול בביקושים".
בר סימן טוב טען כי "הדרך לשיפור מערכת הבריאות טמונה בכך שהיא תהפוך להיות נושא פוליטי. הבריאות צריכה להיות יותר נושא שמדברים עליו בשיח החברתי וגם בפוליטיקה. ככל שיותר אנשים יתלוננו על תפקודה, יש לנו יותר סיכוי להצליח. אני רואה ניצנים של שינוי. עוצמת השיח משתנה, בעקבות חוסר סבלנות של הציבור לקבל טיפול לא טוב".
לדברי בר סימן טוב, "יש מבחן מאוד מוגדר שאחריו נדע אם המערכת בדרך לשינוי: גודל הפרק על הבריאות בהסכמים הקואליציוניים שיחתמו בקרוב, והאם יהיה פרק משמעותי אם הרבה משאבים. כולם פה יודעים מה צריך לעשות כדי לשנות את המערכת הזאת. 3 מיליארד שקל בהקצאה, נכון זה לא משהו שהמדינה לא יכולה לעמוד בו, אבל הכסף הזה יעשה אפקט גדול".
"מערכת הבריאות הציבורית זקוקה להנשמה כללית"
כל הדוברים בפאנל הסכימו כי מערכת הבריאות מצויה במצוקה תקציבית. ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון, תיארה את הבעיה במטאפורה הלקוחה מעולם התוכן של הדוברים בפאנל: "מערכת הבריאות הציבורית זקוקה להנשמה כללית, וכמה שיותר מהר. אני מאמינה שיש מספיק כסף, רק צריך לחלק את העוגה נכון".
את חומרת הבעיה תיאר בר סימן טוב: "אנחנו משתמשים במונחים של צונאמי. קצב הגידול בצריכת שירותי בריאות הוא הגבוה ביותר אי פעם. אם מסתכלים על 15 השנים הקרובות, מספר הקשישים בני 75 ומעלה יכפיל את עצמו. זו תופעה שאין לה אח ורעה בשום מדינה במערב. כבר היום הם צורכם 30% משירותי האשפוז. הצלחנו להפחית את מספר הפינות למיון בלמעלה מ-2% ועדיין העומס הולך וגדל כי האוכלוסייה הולכת ונהית יותר קשישה ויותר חולה. אם לא נבצע פעולות אקוטיות המצב רק יחמיר. אנחנו צריכים להתעסק בפתרונות של מחר.
ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת בית חולים אסף הרופא, הוסיפה: "חוסר המשאבים זועק, יש לנו 5 אחיות לאלף נפש לעומת 9.3 ממוצע ב-OECD.קשה מאוד לגייס אנשים לסיעוד לאור העומסים במיון. צריך שיתוף פעולה בין הקהילה לבית החולים, יש הרבה שיתופי פעולה בין הקופות לבתי החולים אבל אנחנו עוד לא שם. יש בעיות שצריך להתמודד איתם, התנאים במחלקות הפנימיות בלתי סבירים. בגלל מסור בתקציב הפיתוח בבתי חולים נעשה רק מתרומות".
פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל כללית אמר כי "למעשה קובעי המדיניות הצהירו שמערכת הבריאות לא חשובה. ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל מאוד נמוכה, בתחום זה אנחנו בתחתית הדירוג במדינות ה-OECD. כשמערכת הביטחון אומרת שהיא צריכה משאבים כולם עוברים לדום, אבל כשאנחנו מבקשים איש לא שם. הפרוטקציונזים ברפואה הוא תוצאה של חוסר משאבים. אם היו מספיק משאבים אף אחד לא היה צריך לקבל פרוטקציה. הבחירות הקרובות הם סוג של הזדמנות, אם פוליטיקאים יריבו על תפקיד שר הבריאות, אולי אפשר יהיה לעשות בו שינוי במערכת הבריאות. כי הפוליטיקאים הם שקובעים כמה משאבים כל מערכת מקבלת.
רן סער, מנכ"ל קופ"ח מכבי טען כי "עבור אזרח רגיל בישראל שלא נהנה מיחס מועדף, אין די שירותים בקהילה. בבעיה אורטופדית למשל הוא ילך לחדר מיון בצורה מיותרת, זה מעמיס על המיון, ומעמיס על בית החולים. אם אותו אזרח הוא גם מבוגר, כנראה שהוא גם יחלה שם.
"אני לא רואה שהתעדוף במדינת שיראל משתנה. יש לנו בעיה פוליטית. שרים הולכים ומתחליפים. העולם טס טכנולוגית ומשרד הבריאות נמצא עדיין בעולם ארכאי. למשל במשרד לא מכירים בשיחת וידאו כפגישת ייעוץ, ולכן אי אפשר לגבות את דמי ההשתתפות העצמית מחולה שהתייעץ עם רופא בדרך הזו. כל העולם מפחית מיטות בביה"ח ואנחנו רק מחפשים להוסיף. אנחנו צריכים להתחיל לחשוב אחרת, אנחנו הולכים בלי חזון ואסטרטגיה, יש הרבה דברים שצריך לעשות לפני שמדבירם על כסף", אמר סער.
ד"ר אנגל ענתה: "אני מסכימה שאם יש שירותים שהקהילה יכולה לתת כדאי לפתח אותם. אבל אני לא מסכימה שזה יפחית את תקצבי ביה"ח. עם השיפור הטכנולוגי כל מיטה תהיה יותר יקרה, ונצטרך עוד מיטות. יכול להיות שהחולים הקלים יוכלו להתאשפז בבית, אבל מי ששמכשיר את הצוותים הרפואיים זה בתי החולים, לכן הם חייבים להתקיים".
פרופ' דודסון אמר כי "בכללית כבר יש 300 אלף טיפולי רופא אונליין. יש כבר כמה שנים רופא ילדים אונליין ואנחנו נמשיך את זה לרופא עור. יש עוד אמצעים טכנולוגיים שמאפשרים לתת טיפול מהבית ומונע את הצורך לצאת מהבית. יחד עם זאת אסור להקל ראש בתפקיד של ביה"ח. אני לא מסכים להגדרה שאין חמלה בבתי החולים. לא נכון שרק חוטפים שם זיהומים. נכון שיש בעיות, והזקנה במסדרון ועדיין שם, אבל אנשי צוות מסורים שעושים את עבודתם בתנאים הקשים שיש בארץ. מספר המיטות בישראל נמוך בצורה קיצונית, ולא יעזור כלום נצטרך עוד. כל הנושאים הטכנולוגיים עוזרים לאוכלוסייה בגילאים מסויימים, אבל גם הסבתא בת ה-80 צריכה עזרה".
בר סימן טוב סיכם ואמר כי "אם הממשלה לא תטפל בבעיות הבריאות ותשקיע מראש, זה יגמר בתוספת שכר לרופאים, ככה זה עובד. אם הציבור יקבל שירות טוב וסביר מראש לא תהיה תשתית למחאה ושביתות שמובילים בדרך כלל לעלייה בשכר הרופאים".