ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 כנס המסים BDO TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה 2024 Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי Tech TLV 2025 הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי תחזיות 2025 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

אמיר חייק: "כדי שכולם ירוויחו - יש להסדיר את השימוש ב-airbnb"

נשיא התאחדות המלונות בישראל, "איני רוצה לפגוע בבעלי הדירות שרק רוצים להשכיר את דירתם אך אני כן סבור שיש לטפל בתקיפות במי שמעוניין להפוך את דירתו להוסטל שאינו כפוף לשום רגולציה"

תומר הדר 12:0715.07.18

לתיירנים, כלומר לעוסקים בענף התיירות, יש על מה לשמוח: על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשבוע שעבר, ישראל נמצאת בעיצומה של מהפכת תיירות והזרים נוהרים לארץ. לפי נתוני הלמ"ס נכנסו לארץ במחצית הראשונה של השנה 2.18 מיליון מבקרים – שיא של כל הזמנים למחצית שנה ועלייה מרשימה של 19% ביחס לנתוני אשתקד. כדי לסבר את האוזן, מבין התיירים 1.8 מיליון נכנסו בטיסות ומתוכם 63 אלף תיירים הגיעו דרך שדה התעופה באילת. נתון זה צפוי רק להשתפר נוכח העובדה שמספר חברות תעופה הודיעו על פתיחת קווי חורף חדשים לאילת - ממדריד, מווינה, אפילו מלונדון.

 

ועידת התיירות תתקיים ביום רביעי בתל אביב. לפרטים והרשמה - לחצו כאן

 

לכאורה, העוסקים בענף התיירות בישראל בהחלט יכולים לנוח על זרי הדפנה. אך המציאות בשטח מורכבת יותר: לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר מנתחת כמה תיירים ישנו בבתי המלון עולה תמונה שונה: כך, בשנת 2016 לנו במלונות 8.5 מיליון תיירים. השנה שעברה אופיינה ב- 10.6 מיליון לינות ואילו מינואר עד סוף מאי נרשמו 5 מיליון לינות – כלומר הגידול במספר הלינות מתמתן. כיום קיימים בישראל 413 מלונות תיירים – המכילים 54,335 חדרים - מספר מעודד אך לא מספיק כדי לרשום גידול אמיתי – כך סבור אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל.

 

אמיר חייק, נכנס לתפקידו ב-31 במרץ 2017. בן 54, נשוי פלוס ארבעה, גר בעין ורד אמיר חייק, נכנס לתפקידו ב-31 במרץ 2017. בן 54, נשוי פלוס ארבעה, גר בעין ורד צילום: יקיר פולק

 

 

לדברי חייק: "יש לנו עלייה חדה במספר התיירים וברצוני לשבח על כך את משרד התיירות וגם את משרד האוצר אך אנו מרגישים קיפאון במספר הישראלים המגיעים ללון במלונות בארץ. בשנת 2016 היו לנו 13.6 מיליון ישראלים וגם בשנת 2017, בינואר עד מאי השנה היו לנו 4.7 מיליון לינות ישראלים – נתון שבפירוש אינו מעיד על עליה במספר הישראלים שבאים ללון בארץ".

 

לדבריו, "יש לנו מטבע הדברים תחרות אדירה עם מי שבוחר לנפוש בחו"ל. אם בעבר התחרות על הלינה של התייר הישראלי התבטאה בתחרות בין אילת ותל אביב, היום התחרות היא בין איטליה, ספרד, בריטניה. הישראלים טסים ובאים ובעיני זה נהדר אך מטבע הדברים אלינו יגיעו פחות. ישראל היא סוג של כמעט אי בודד – זה לא שהגבול פתוח ליציאה של מיליוני תיירים לשכנים שלנו. אפשר לנפוש אצלנו כמובן אך אנו נמצאים במצב בו התשתיות כבר לא יכולות להכיל את התיירים מבית וגם מחוץ. יש לנו בעיות של הסעת המונים ויש לנו בעיה של חוסר מקומות לארח. אני מודה שקיימים מלונות חדשים אך החשיבה של מדינת ישראל אינה אסטרטגית. אנו חייבים להשקיע יותר בתשתיות, אפילו במספר הטיסות.

 

"רק לאחרונה הקימו בנתב"ג אוהל, זה ממחיש את המצוקה שאנו חווים בכל הקשור בתשתיות, האם לקבל תייר אשר מגיע לישראל לתור ארוך ולעמידה באוהל זה מהלך שתורם? איני יכול שלא לתהות, האם שדה התעופה הלאומי שלנו ערוך לקליטה של חמישה מיליון תיירים בשנה? אני סבור שלא. אין לנו מספיק מסלולים, אין לנו מספיק עמדות. אין לנו משאבים שמבדילים בין תייר לתייר - בין התייר של תל אביב שחובב מסיבות ובין הצליין שמגיע לטבריה או לנצרת, גם זו בעיה".

 

שלא במפתיע, חייק תוקף את הרגולטור הישראלי המאפשר, לדבריו, פעילות של airbnb במה שחייק מגדיר כ"חופשיות מוחלטת". לדבריון, "בכל הקשור בתיירים אנחנו בתפוסה של 70% במלונות. זוהי תפוסה ממוצעת. אך כדי שכולם ירוויחו יש להסדיר את השימוש ב-airbnb. לא לבטל ולא להחרים – להסדיר. איני רוצה לפגוע בבעלי הדירות שרק רוצים להשכיר את דירתם אך אני כן סבור שיש לטפל בתקיפות במי שמעוניין להפוך את דירתו להוסטל שאינו כפוף לשום רגולציה. רשות המסים הודיעה שהיא תטפל בנושא אך מבחינתנו איננו רואים מציאות בשטח. בתל אביב יש חברות שעיסוקן הוא מציאת דירות, השכרה שלהן והפיכתן לבתי מלון של airbnb. מבחינתנו זוהי כלכלה שחורה הפועלת ללא תשלום ארנונה של עסק וללא כל רישום מוסדר".

 

חייק אינו מהסס להפנות ביקורת גם בנושא העובדים הזרים – שלדבריו תמיד מצויים בחסר. לדברי חייק: "חשוב לי לציין שכמלונאים איננו רוצים דבר שמלונאים אחרים בעולם אינם מקבלים. אנו סובלים למשל ממחסור כרוני בעובדים. כי ב-12 שנים האחרונות לא נתנו לענף שלנו להעסיק עובדים זרים. הממשלה לא מאפשרת זאת, כעת הממשלה השתכנעה באמצעות שר האוצר והתיירות והשנה בינואר נקבע כי ניתן להביא עובדים זרים – אנו נמצאים כעת ביולי ועובדים זרים אין. עובדתית עובדים זרים לא הגיעו. יש לנו חוסר של אלפי עובדים. אפילו 7,000 איש שחסרים לתעשיה הזו שמונה כ-50 אלף עובדים כבר כיום. אנו מדברים על המקצועות הפשוטים, למשל ניקיון ואלה עובדים שלא ניתן למצוא בארץ. משיכת הזמן, חוסר הטיפול מהווה איום אסטרטגי עלינו. באירופה יש עובדים מקרואטיה, רומניה, ספרד. בישראל אין. זה משפיע על הפיריון שלנו, על רמת השירות וזה איום אסטרטגי על הענף". עוד מדגיש חייק: "מלון ישראלי גם כורע תחת נטל עלויות: ארנונה, מים. מלונות במדינות מסוימות באירופה מקבלים למשל ארנונה מוזלת. אנחנו לא. גם תשלומי החשמל שלנו אינם מקבלים כל הטבה".

 

עם כל זאת, קשה שלא לחוש אמפטיה לתייר הישראלי הבוחר, במספרים גדלים והולכים, לנפוש במדינות אחרות, בין היתר בעקבות העובדה שבמחירי נופש בישראל ניתן לנפוש במדינה אחרת ולזכות לחוויית אירוח יותר מפנקת. לדברי חייק: "התייר הישראלי הוא הלחם וחמאה. הוא הבסיס והוא הסיבה הבסיסית לקיומנו ולרצוננו להעניק. התייר הישראלי חשוב לנו. מספר הלינות של תיירים ישראלים לא ירד, וגם זה הישג. אנו מקבלים בהבנה את העובדה שהתייר הישראלי רוצה שינוי אווירה. אחרי הכל, אילת יש לנו רק אחת. תל אביב יש לנו רק אחת. יחד עם זאת הישראלים צריכים לזכור שהמלונות בישראל לא נופלים משום מקום בעולם והנופש בישראל יותר נוח. אני מסתכל על מבנה העלויות – במזון ומשקה אנו יקרים ב-184% בעלויות – ביחס לגרמניה. הוצאות כוח אדם שלנו יקרות במאה אחוז. אנרגיה ומים יקרים ב-71% מאותו מלון בגרמניה. בארנונה אנו יקרים בעשרות אחוזים. אנחנו רק רוצים יכולת להתחרות בתנאים דומים למלונות שמתחרים בנו בעולם – ממשלת ישראל יכולה לתת חלק מזה אבל לא את הכל – המזון יקר יותר, המשקה יקר יותר, מבנה הארנונה יותר יקר - אך ניתן להקל עלינו. ניתן לתת לנו עובדים זרים בכמויות שאנו צריכים. ניתן להקל עלינו ברגולציה, יש כאן פעולה ועשיה בכיוון אך לא עד הסוף".

 

על פניו, כאמור, לפחות התיירנים הישראלים יכולים לשמוח בכל הקשור במספר המבקרים הנוכחי. אך לחייק וגם למאות אלפי ישראלים ברור שתקרית צבאית אחת בסוריה או בעזה יכולה להפוך את הקערה על פיה ולמחוק את הישגי השנים האחרונות. לדבריו, "חשוב לציין שמדובר בענף שהוא מאוד שביר ומאוד רגיש מבחינת המציאות הבטחונית – ולכן אנחנו מאמינים בפעולה משותפת עם משרד התיירות והאוצר כדי לייצר רשת ביטחון. דווקא בגלל שהענף כה שברירי קשה למוסדות המימון לממן אותנו. לכן אנו חייבים לדעת כיצד המלונות יכוסו במקרה של אירוע בטחוני, הרי זה ענף שיכול להשתנות בן לילה ולכן רשת ביטחון היא אירוע מחויב המציאות – זה יכול להיות באמצעות ביטוח למקרה בטחוני, יכול להיות רשת ביטחון ממשלתית למקרה של לוחמה. בדרך כלל מתחיל מצב הלחימה ואז צריך לטפל בנושא הפיצוי לאחר שהנזק כבר נגרם. כעת יש לייצר מצב שבו הפיצוי סגור כבר".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x