"לפי מחקרים בשנת 2050 אצנים פראלימפיים ירוצו מהר יותר מאצנים אולימפיים"
ד"ר אסנת פילס דואר העומדת בראש היחידה המדעית והטכנולוגית של הוועד הפראלימפי הישראלי אמרה את הדברים באירוע "כשטכנולוגיה וספורט נפגשים" של "כלכליסט"
בעוד שחלק גדול מהציבור נוהג להרגיש חמלה מסוימת כשהוא צופה במשחקים הפראלימפיים, לא רחוק היום שאותם ספורטאים יעקפו בסיבוב את האלופים האולימפיים. דוקטור אסנת פליס דואר, חוקרת ראשית במעבדת השחייה הביומכנית ואחראית על המחקרים הפראלימפיים במכון סילבן אדמס לספורט באוניברסיטת תל אביב, פתחה צוהר מעניין בערב "כשטכנולוגיה וספורט נפגשים" של "כלכליסט" בבניין עזריאלי שרונה אל הטכנולוגיה שמשולבת בספורט הפראלימפיים והעתיד שבו זו תאפשר לעוסקים בו לגבור על הירבים שבתחרות המקבילה.
- מנכ"לית לאומיטק: "בטכנולוגיה כמו בספורט חשוב לזוז מהר ולהפתיע"
- אורן סמדג'ה: "אבא אמר לי 'אתה תשתתף באולימפיאדה, ותביא מדליה'"
- ליהיא סגל: "שני אנשים יכולים לאכול מאותו הדבר והגוף שלהם יגיב אחרת לגמרי"
דוקטור פילס דואר, העומדת בראש היחידה המדעית והטכנולוגית של הוועד הפראלימפי הישראלי ואחראית על איתור, פיתוח וקידום ספורטאים פראלימפיים בשילוב טכנולוגיות חדשניות למיקסום יכולת ספורטיבית, הסבירה כי "לא קיים ספורט פראלימפי ללא טכנולוגיה. זה קשור זה בזה מהיום שקם התחום".
"זה התחיל בפרוטזות שמלוות אותנו בצורה מודרנית כבר מהמאה ה-16 כשהחל משלב מסוים זה כבר נהיה הבדלים פשוט של אסתטיקה", סיפרה. "היום אפילו נייקי מייצרת פרוטזות, גם לילדים. מגוון הפרטוזות שעשויות מסיבי פחמן שמיוצרות לריצה וקפיצה הוא אדיר כיום גם על המגרש האולימפי עצמו. היום גם בוועדים שאחראים על זה מבינים את המצב ובוחנים כיצד לשמור על הספורט במקרה כזה".
החוקרת הוסיפה לפרוט את השינוי שעובר המקצה ולדבוק בציפייה לכך שהספורטאים הפראלימפיים יעפילו לצמרת השיאים העולמית. "ממוצעי הריצה של האתלטים בריצת מאה מטר כמעט ולא ישתנו בהשוואה לאלו של הספורטאים הפראלימפיים שהתקדמו צעדי ענק מבחינת סדרי גודל".
"היום המרחק בין בולט לבין השיאן הפראלימפי הפער הוא כבר פחות משניה 0.99 שנית. על פי המידע שיש היום ב-2050 יקרה המעבר שבו הפראלימפיים ירצו מהר יותר מהרגילים. בקפיצה לרוחק אנחנו צופים שזה יקרה כבר ב-2027. אפשר לראות כבר היום שזה נהיה מסוכן הגודל של ארגז החול הקיים בפראלימפי כי המובילים מגיעים כמעט לסוף".
בנוגע לשאלה כיצד החידושים טכנולוגים משנים את התנועה הפראלימפית, הוסיפה פליס דואר לצייר את התמונה שלרוב נותרת עמומה או נסתרת מעיניינו. "פעם כיסאות הגלגלים היו מאוד רגילים וכולם זולים ומאותו חברה. היום לכל ספורט אפשר למצוא כיסא מיוחד ומאוד יקר כשהוא נתפר במיוחד לספורט ואפילו לספורטאי. גם חברת BMW מייצרת את כיסא המרוצים המהיר בעולם וזו הוכחה שיש שוק ושיש מי שמוכן לשלם את זה".
עם זאת, הסבירה כי "טכנולוגיה יכולה לא רק לשפר את הספורט, אלא יש מושג כיום וקבוע של סימום טכנולוגי בספורט ויש גם אכיפה ותקנות של זה מצד הגוף שאחראי על סמים בספורט". כך לדבריה פוחדים משימוש מופרז ובלתי מחוייב בטכנולוגיות שתשננה את הספורט והגינותו.
מחיר צדדי שכבר היום ניכר בשילוב הטכנולוגיה בספורט הפראלימפי הוא הבדלי הביצועים של ביצועיהן של מדינות מתפתחות ועניות. "לדוגמא בעולם הריצה – הוא נחשב זול יחסית ולכן אפשר למצוא נציגים מצטיינים ממדינות עניות ומתפתחות בעוד שאם בוחנים את זה בפראלימפיים אז רואים את אותן מדינות שיודעות ויכולות לממן את הטכנולוגיה הזו".
לסיכום הדגישה החוקרת "אנחנו נמצאים וצועדים אל העידן בו הטכנולוגיה והאדם הם משלימים אחד את השני ובלתי נפרדים. כך, כשנבחרת אנגליה נגשה למשחקים הפראלימפיים הפרסום היה הכירו את העל אנושיים. נכה מכונה באנגלית – לא יכול, אבל זה מטשטש".