יואל חשין: "הגישה שלנו היא שההפרדה בין חברתי לעסקי היא שגויה"

הגישה שלנו היא שהחלוקה לחברתי – עסקי היא שגויה. הגישה שלנו היא שאין השקעות שאינן חברתיות. כל תאגיד באשר הוא בכוחו לקדם את הרווחה לכלל השחקנים הבאים עמו במגע קרי עובדים, ספקים, ציבור הצרכנים והציבור הרחב ולא רק בעלי המניות. ניתן לראות זאת ממקורות המילה Corporate - תאגיד, חברה, שותפות, שהם כולם מושגים שמרפררים למשמעות גדולה יותר מהשאת רווחים בלבד. תאגיד משמעותו התאגדות וחברה משמעותה חברות, ועלינו לפעול כך שהכלכלה תפעל בשירות הקהילה, כפי שראוי שיהיה ולא תעשה בה שימוש לצרכיה. משהו התבלבל אצלנו בשנים האחרונות שמסתכלים על תאגידים רק למטרות רווח", כך אמר יואל חשין, יו"ר 2B-Group ומייסד הקרנות B Angels 2 ו-B Community2 במסגרת כנס היזמות של "כלכליסט" וקבוצת עמל במסגרת פאנל בהנחיית מאיר אורבך, עורך מדור הייטק, כלכליסט.

חנוך ברקת מייסד ויו״ר קרן דואליס נשאל איך היזם שרוצה גם עסק מייצר גם השפעה מובילה בתחום מסוים והוא השיב כי "דואליס הוקמה כעמותה לפני 10 שנים על בסיס הדואליות של העולם העסקי והחברתי. גדלתי בעולמות ההון סיכון ורצינו לקחת את המודל הזה לתחום החברתי. כיום אנו משקיעים ב-15 עסקים חברתיים בהם למשל מסעדה בת״א בבית אסיה ואף הצטרף אלינו לאחרונה השף אייל שני. יש לנו הרבה פרויקטים בהם לוקחים נוער בסיכון או אנשים עם מוגבלות ונותנים הכשרה מקצועית ותעסוקה תוך השמה לשוק העבודה. המשתתפים בתכנית עושים הכשרה של 6-12 חודשים. מפעל לאחרונה שפתחנו ברעננה, עוסק בסריקת מסמכים ומעסיק אוטיסטים שעד היום לא עבדו וזה עסק לכל דבר. אמנם מרוויח פחות אבל יש פה מימון מתרומות ומשקיעים".

יואל חשין צילום: אוראל כהן

עוד אמר ברקת כי ״החברה פועלת בנושא המסעדות כבר תקופה ואנו גם עושים יין. המסעדה ׳אנה׳ בירושלים או במקומות אחרים. אבל זה עסק קשה ויש יותר עסקי המזון נכשלים מאשר מצליחים. השאלה היא איך יוצרים תעסוקה לאותו נוער בסיכון. דואליס עובדת על תכנית ליצירת רשימה של 100 מסעדות בישראל שכל שנה יהיו 5-10 משתתפים בעלי מוגבלות או קושי מסוים שיעברו הכרות.ישנם כ-400 בוגרים בתכנית ויש לנו אפילו אחד שפתח מסעדה בשוק מחנה יהודה בירושלים. לאחרונה דורית סלינגר גם אמרה שעל המוסדיים לבחון גם נושא של השקעות חברתיות״.

אג"ח חברתי שנלחם בסוכרת ומונע נשירה של סטודנטים

אירה פרידמן, סגנית נשיא Social Finance Israel אג"ח חברתי, סיפרה כיצד פועל מימון פיננסי חברתי, כאשר החברה הנה חברה לתועלת הציבור (שמקדמת השקעות חברתיות בישראל). "הרבה אומרים איך לא חשבו על זה קודם – כי כשפתורים בעיה חברתית חוסכים הרבה כסף. נפתור בעיה חברתית – נמדוד תוצאות ואם נניח שקמנו אסירים והאסיר לא יחזור לכלא יש בכך להוזיל עלויות למדינה". עוד ציינה אירה כי החברה הנפיקה בישראל שתי אגרות חוב חברתיות שמטרתן, "צמצום נשירה מהשכלה גבוהה במדעי המחשב ומניעת סכרת סוג 2".

פרידמן הוסיפה כי, "אג"ח חברתי בבסיס זה מכשיר פיננסי. "זה אומנם מבלבל כי המשמעות של אג"ח בעולם הפיננסי היא מימון בצורת הלוואה עם לוח סילוקין ברור ואילו באג"ח חברתית זה תלוי תוצאה חברתית. למשל טרום סוכרתי שלא יעשה כלום – יהפוך לסוכרתי ללא דרך חזרה ועם הסיבוכים יעלה עד סוף חייו הון לביטוח הלאומי לקופות החולים. אז אנו מסתכלים מה התכניות התערבות בעולם, והבשורות הטובות היא ששינוי באורך חיים עובד בכל העולם. כך יש ביסוס לנתונים וכנגד כך מגיעים למשקיעים ומסבירים מה עושים לטרום הסוכרתיים ונגיע לתוצאות דומות שמגיעים אליהם במכוני מחקר אמריקאים. בארה"ב יש 110 אג"ח חברתיות עם תשואות גבוהות ויש על כך ביקורת – האם אג"ח חברתי צריך להוביל לכזו תשואה. וזה אכן מה שקורה".

משתתפי הפאנל צילום: אוראל כהן

פרידמן הוסיפה כי ״אג״ח חברתי בבסיס זה מכשיר פיננסי. זה אמנם מבלבל כי המשמעות של השקעה חברתית היא הלוח סילוקין. למשל טרום סוכרתי שלא יעשה כלום – יהפוך לסוכרתי ללא דרך חזרה ועם הסיבוכים יעלה עד סוף חייו הון לביטוח הלאומי לקופות החולים. אז אנו מסתכלים מה התכניות התערבות בעולם, והבשורות הטובות היא ששינוי באורך חיים עובד בכל העולם. כך יש ביסוס לנתונים וכנגד כך מגיעים למשקיעים ומסבירים מה עושים לטרום הסוכרתיים ונגיע לתוצאות דומות שמגיעים אליהם במכוני מחקר אמריקאים. בארה״ב יש 110 אג״ח חברתיות עם תשואות גבוהות ויש על כך ביקורת – האם אג״ח חברתי צריך להוביל לכזו תשואה. וזה אכן מה שקורה״.

בת שבע משה, מנכ"לית יוניסטרים סיפרה כי יוניסטרים הנו ארגון חברתי שמייצר מוביליות כלכלית בפריפריה במשך 16 שנים. ״אנו מובילים מנהיגות עסקית וחברתית אצל צעירים ופועלים ב-60 יישובים ברחבי הארץ והתכנית מלווה ילדים מגיל 14. השיטה הוליסטית ומקנה דרכים לשילוב בעולם היזמות והעסקים. המטרה שלנו חברתית וישנם היבטים עסקיים. יש לנו יזמות והצמחה של סטראטפים ומתחילים עם הנוער וממשיכים עם הבוגרים. המטרה שלנו הוא השינוי בפריפריה במדינת ישראל. אנו מתעסקים היום גם להבין כיצד הזרעים שזרענו בקרב בני הנוער בא לידי ביטוי בבוגרי התכנית. אם פעם האוכלוסייה הייתה בעיקר חלשה שמקבלת קצבאות ושכר מינימום. היום אותם בוגרים ירוויחו משמעותית בשכר וכך בתרומה לישראל. המחסור במתכנתים מוביל חברות להסתכל עלינו גם כמקום עסקי. כך נוצר חיבור ישיר בין החינוכי והעסקי.