ד"ר חגית פרי: "הבינה המלאכותית היא שורש המהפכה שתיקח אותנו ל-200 השנים הבאות"

"אנחנו בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית, העידן החדש מאופיין במידע רב ותקשורתיות בין מוצרים וענן" , אמרה היום ד"ר חגית פרי, ראש התוכנית בניהול מבוסס Big Data, במרכז הבינתחומי הרצליה, בוועידת התעשייה הישראלית של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי ובזן.

פרי הסבירה כי הביג דאטה והבינה המלאכותית הם שורשי "המהפכה שתיקח אותנו ל-200 השנים הבאות. קבלת ההחלטות בכל ארגון על ידי מנהלים מומחים, יכולה להתבצע בעזרת נתונים ומערכות חיזוי שיודעות לכוון להחלטות טקטיות, ולכן הבינה המלאכותית נכנסת לכל תחומי הניהול. היא מבוססת על נתונים פרטניים על כל מכונה ובורג, שמאפשרים לקבל מידע מפורט ומשתנים ברמה שתאפשר לקבל החלטה המבוססת על אלפי משתנים. גם טכנולוגיות איסוף המידע ואחסון המידה הבשילו".

על פי פרי, למרות התפתחות הבינה המלאכותית, נזדקק עדיין בעתיד למנהלים מומחים. "רובוטים מאפשרים לנו להסתכל רחוק יותר ומדויק יותר, אבל לבן אנוש יש משהו שרובוטים לא יכולים לעשות. המערכת יכולה לתת הצעות, אבל מנהל צריך להבין מה יש בשטח שגורם לזה".

ד"ר חגית פרי, המרכז הבינתחומי הרצליה צילום: צביקה טישלר

על השינויים בעקבות המהפכה הרביעית אמרה פרי: "בעבר עבדו בשיטה של כיבוי שרפות. לעומת זאת היום אפשר לחזות כאשר מתחילה להיות בעיה במכונה ולייצר מראש אופטימיזציה ופתרון. הבינה המלאכותית כבר יודעת איזה מכונות יהיו בחוסר ניצול, ופותרת בעיות באופן אוטומטי. הסוד הוא למצוא את הבעיה לפני שהיא קורת, ולא להיכנס לשרשרת הכשלים.

"חברות מוסיפות מידע. חברת תקשורת שאני עובדת איתה שאלה את עצמה איך לחזות שאנטנות יקרסו. הנתונים שלהם לא אפשרו להם לחזות את זה. למנהלים הייתה אינטואיציה להבין שחסר להם מידע: למשל פקקים בכבישים, משום שבעת פקק יש עומס על אנטנה. כמו בדוגמה הזו בעבודה עם מפעלים אנחנו מנסים להוסיף נתונים על כל דבר שיש במפעל.

אפילו פחי אשפה אוספים מידע", סיכמה.