ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024
גג עמוד ועידת התעשייה של ישראל

ועידת התעשייה

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: "נמשיך להוריד מסים"

כהן בוועידת התעשייה של כלכליסט: "אנחנו צריכים לשקול לוותר על הרכש הביטחוני האמריקאי אם הוא יוביל לסגירת חברות ישראליות". לדבריו, התגברות על הפריון הנמוך היא האתגר המשמעותי ביותר בשנים הקרובות

חזי שטרנליכט 10:1930.04.18

 

 

"כלכלה חזקה זו מדינה חזקה. לשמחתנו המדינה החזקה ביותר בעולם זו ארה"ב. ארה"ב היא המדינה החזקה בעולם רק בשל סיבה אחת – משום שהיא הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם", כך אמר שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הבוקר (ב') בוועידת התעשייה הישראלית של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי ובזן. לדבריו, "קודם אתה נהיה מעצמה כלכלית ואז ביטחונית ואחר כך - מדינית. אף מדינה לא תהפוך למעצמה מדינית אם לפני כן לא היו לה המשאבים להשקיע אמצעים בתחומים ביטחוניים". עוד אמר בדבריו כי בכוונת הממשלה להמשיך ולהוריד מסים.

 

 

 

כהן מנה את ההישגים של הממשלה. לדבריו, "העלנו את שכר החיילים העלנו את קצבאות הקשישים, תקציב החינוך עלה ועבר לראשונה את ה-60 מיליארד שקל. במה זה קשור לתעשייה ובמה זה קשור לכלכלה? יש קשר מלא ומוחלט. ברגע שהמגזר העסקי צומח יש מקום להשקיע בדברים החשובים לכולנו: בחברה, חינוך, רווחה ובריאות. כל מפעל שנפתח מקצר את התור ל-MRI. כל מפעל שנפתח זה ירידה בשיעור האבטלה".

 

אלי כהן שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן שר הכלכלה והתעשייה צילום: צביקה טישלר

 

לדברי השר כהן, "בכנסת ה-20 ביחס לכנסת ה-19 מבינים שהמגזר העסקי הוא שותף חיוני לקדם את כל המטרות של מדינת ישראל. כל אותם הישגים בנושאים חשובים שהושקעו בהם למעלה מ-11 מיליארד שקל לא באמצעות העלאת מסים אלא באמצעות הורדת מסים. פעלנו בצורה עקבית להוריד מסים".

 

הוא ציין, כי "בתחילת הקדנציה, המע"מ ירד ב-1%. ביטוח לאומי ירד. המס יצואנים ירד מ-9% ל-7.5%". לדברי השר כהן "עדיף 20% מעוגה גדולה על פני 25% מעוגה קטנה". הוא סיפר כי בדרך כלל כשנכנס לתפקיד שר אוצר חדש אומרים לו הפקידים באגף התקציבים וגם מבנק ישראל "המצב קשה והולך להיות גירעון". ואז השר שואל: "מה עושים?" ועונים לו: "מעלים מסים." לדברי השר כהן, "זה מה שבנק ישראל אומר באופן עקבי פעם אחרי פעם".

 

אלא שלדבריו הממשלה פעלה אחרת והורידה את המסים. "אנחנו רואים שהחוב ביחס לתמ"ג ירד. אנחנו נמשיך להוריד מסים. אנחנו נמצאים בסביבה גלובלית. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מתחרים על השקעות מול אירלנד, מול סינגפור ומקומות אחרים. אנחנו חייבים בנושא הזה להיות אטרקטייביים".

 

היעד: להעלות את מספר המועסקים בהייטק ל-15%

 

השר הוסיף וציין כי "בתחום המאקרו אנחנו בשפל מתחילת שנות ה-70 ברמת אבטלה של 3.7%. 93 מפעלים שנפתחו בפריפריה (מתחילת הקדנציה, ח"ש) – מתחילת השנה עוד 30 מפעלים. ב-2017 היצוא הישראלי חצה בפעם הראשונה את ה-100 מיליארד דולר ועמד על 102 מיליארד דולר".

 

כדוגמא להעדפת התעשייה ציין כהן פרסום בכלכליסט "שמתוכננת השקעה מאוד גדולה במפעל אלומיניום בדרום, השקעה של 2.5 מיליארד דולר. עיתון אחר מתחרה תקף אותנו: איך לצורך העניין נותנים לאותו מפעל קרקע בפטור ממכרז?" הוא ענה בהדגשה "כל מי שיפעל מפעל באזורים שאמרתי, יקבל קרקע בפטור ממכרז, יקבל סבסוד של עד 90% מעלות הפיתוח יקבל מענקים של עד 30% מההקמה יקבל מס ליצואנים של 7.5%, אנחנו נמשיך לבוא ולתת בנושא הזה את ההטבות, כולם מקבלים פטור ממכרז בהקצאה לתעשייה".

 

עוד לדבריו, "אחד המגזרים שבהחלט בא ותרם ותורם בצורה משמעותית לכלכלה הישראלית הוא תעשיית ההייטק. תעשייה שבהחלט גדלה וצומחת. אנחנו 3% פחות בתעשייה המסורתית אבל משמעותית מעבר לזה בתעשיית ההייטק. בתעשייה הזאת עובדים נכון להיום 9% בלבד. היעד שלנו תוך 5 שנים לגדול ל-15%. גם לאחר שנעמוד ונממש את היעד הזה, שהוא בהחלט אתגר, מ-300 ל-500 אלף. גם אחרי שנעמוד באתגר נצטרך לספק מקצועות לאחרים שצריכים אותם. לא כולם יעבדו בהייטק".

 

כהן אמר עוד כי "התגברות על הפריון הנמוך זה האתגר המשמעותי שעומד לפנינו בשנים לבוא. בתעשיית ההייטק אנחנו עומדים משמעותית מעל הממוצע בתעשיות האחרות אנחנו משמעותית בפריון שהוא יותר נמוך. אתגר חשוב לנו על מנת שלא ייווצרו לנו שתי כלכלות, שלא יווצרו לנו שני מעמדות".

 

"תוכנית נטו תעשייה בהיקף 1.2 מיליארד שקל באה להתמקד בנושא זה. טיפול בפריון עובר בנושא החינוך והשקעות. אלה שני הדברים שצריך לעשות ואיבדנו את זה. גם בנושא החינוך הטכנולוגי, גם בחוסר התאמה באוניברסיטאות שמלמדות את אותם מקצועות – 20 שנה, צריכים לראות עוד טכניון וגם מקצועות טכנולוגיים בסיסיים".

 

בנושא רשות החדשנות אמר השר כהן כי "יש 300 חברות בינלאומיות שפועלות בישראל. לא צריך לנסוע לסיליקון ואלי, אפילו הפיתוחים הכי טובים נמצאים כאן. מרבית החברות עושות מו"פ, מעט עושות מו"פ, ייצור ויצוא. בזה אנחנו מתמקדים".

 

"חדשנות וטכנולוגיה זה גם בתעשייה המסורתית. אנחנו משקיעים מאות מיליוני שקלים במגוון מפעלים ברחבי הארץ. תגישו (בקשות) לרשות החדשנות, מהפכת 4.0 זו ההזדמנות שלנו אנחנו לא יכולים להתחרות בשכר עבודה של 500 דולר במדינות המזרח הרחוק. טכנולוגיה היא ההזדמנות שלנו". לדבריו, יושקעו 600 מיליון שקל בתמיכה בתעשייה דור 4.0.

 

"היום, אנחנו באים עם בשורה חשובה מאוד לתעשייה הישראלית וזה נושא שינוי תקנות במקור. עבדנו עם משרד האוצר והחשב הכללי. אפשר להגיד מילה טובה לרוני חזקיהו, החשב הכללי, שהגיע לשם מתוך ציונות. גיבשנו תקנות מקור שיוכלו לבוא ולתעדף חברות ישראליות. עד היום מישהו ייבא לארץ מוצרים ועשה צבע ונחשב למוצר ישראלי. עומד לפנינו אתגר לא פשוט וזה נושא הרכש הביטחוני מארה"ב. אנחנו צריכים לשקול לוותר על הרכש האמריקאי אם הוא יוביל לסגירת חברות ישראליות. עד כדי כך. מכיוון שההנאה תהיה בטווח הקצר והתשלום יהיה בטווח הארוך והוא יהיה כואב".

 

"הנשיא ראובן ריבלין דיבר איתי על נושא החדשנות. אנחנו לא שוכחים את האמברגו בשנת 1967. כשישראל היתה הכי צריכה והיה לה אמברגו. אנחנו צריכים מאז להסתמך על עצמנו. ב-2017 דאגנו להביא 2.1 מיליארד דולר לתעשייה הישראלית. אנחנו בשבוע הבא נפרסם את התוכנית שלנו לתעשיה 4.0. אנחנו נשקיע 600 מיליון שקל. תגישו בקשות. בגרמניה, אגב, מי שעומד בראש המכון לייצור מתקדם, זה תפקיד שנחשב לשקול לדרגת שר גם בישראל נעשה את זה.

 

"בנימת סיום, אני רוצה להגיד שכלכלה זה ביזנס, זה מספרים. צריך לבוא ולעשות ולהרויח. אבל גם בכלכלה יש נשמה. גם בכלכלה יש ציונות. לשמחתי יש הרבה אנשי עסקים שמקבלים החלטות ממטרה להרויח אבל גם מציונות. נעניק ביולי הקרוב בבית הנשיא פרס לרגל 70 שנה – אות התעשייה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x