קובי הבר: "התחרות האגרסיבית על טאלנטים פוגעת בהייטק הישראלי"

"צמיחה אטית במספר העובדים המיומנים ותחרות סואנת על טאלנטים פוגעים בתעשיית ההייטק הישראלית, והממשלה צריכה ליזום הליכים להגדלת מספר העובדים בתעשייה" – כך אמר יו"ר לאומיטק וראש החטיבה העסקית מסחרית בבנק לאומי, קובי הבר אמר בוועידת ניו יורק של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי והמשרד לירושלים והמורשת.

"בשנה החולפת היינו עדים להופעתן של טכנולוגיות חדשות ומרגשות", אמר הבר בפתח הדברים. "חברות נולדו במגוון תחומים, ביניהם: כלי רכב אוטונומיים, ביג דאטה, סייבר, פינטק ובלוקצ'יין. שלא לדבר על המטבעות הווירטואליים. בזמן שאלפי חברות טכנולוגיות הוקמו, צמחו ושגשגו, האפילו עליהן שבע ענקיות טכנולוגיה. סקטור ההייטק נדהם מהמהירות ומהעקביות שבה 'מועדון השבע' צומח ומשפיע על התעשייה ועל העולם.

קובי הבר, יו"ר לאומיטק וראש החטיבה העסקית מסחרית בבנק לאומי צילום: אוראל כהן

"במועדון זה כלולות: גוגל, פייסבוק, אפל, אמזון, מיקרוסופט, ואחרונים חביבים, הענקים הסיניים עליבאבא וטנסנט (Tencent). בזמנים מרגשים אלה, הטכנולוגיה משנה את פניהן של כל התעשיות, וסצנת הטכנולוגיה הישראלית גם היא לא קופאת על שמריה.

"גיוס ההון גדל בהתמדה, ומספר אקזיטים ישראלים מאוד גדולים אף משכו תשובת לב גלובאלית. הבה נתבונן לרגע במספרים. ב-2017 נרשמו בהייטק הישראלי 70 אקזיטים, כאשר ההכנסה הממוצעת לאקזיט הסתכמה ב-106 מיליון דולר. זאת, לעומת 64 מיליון דולר ב-2016. לדברי PWC, הסכום הכללי שגויס באקזיטים ב-2017 הגיע ל-7.4 מיליארד דולר. הנתון הזה לא כולל את שני האקזיטים הענקיים של 2017: מכירת מובילאיי לאינטל, ומכירת נוירודרם (NeuroDerm) למיצובישי.

"במקביל, קצב גיוסי ההון ממשיך להיות איתן, הן בקרב חברות בשלבי חייהן המוקדמים והן בסבבי גיוס למטרות צמיחה, שקצבם עלה באופן דרמטי בשנתיים האחרונות. ב-2017 גייסו חברות טכנולוגיה ישראליות 5.2 מיליארד דולר, ביותר מ-600 עסקאות.

"אז אם הכל כל-כך טוב, האם יש משהו שצריך להטריד אותנו? בשנים האחרונות, תעשיית ההייטק הישראלית הפכה לחוד החנית של הכלכלה הישראלית, מנוע הצמיחה שלה. עם זאת, התעשייה אינה פטורה מבעיות גלובליות ומקומיות. אחד הנושאים העיקריים המשפיעים על ההייטק הישראלי הוא בעיית שערי החליפין. השקל הישראלי הוא היום חזק מדי.

"אפשר להוסיף בעיות של צמיחה איטית במספר העובדים המיומנים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה; ותחרות על הטלנטים האלה, אשר הובילה לכך שכל ענקיות הטכנולוגיה מגייסות עובדים בישראל. מבחינה זו, אנו עדים לתחרות אגרסיבית בין חברות ההייטק הישראליות, גדולות כקטנות, מקומיות וגלובליות, במטרה למשוך עובדים איכותיים. ודבר זה מעלה משמעותית את עלויות העבודה.

"בהזדמנות זו, אנו קוראים לממשלת ישראל לפעול במהירות וליזום תהליכים נמרצים במטרה להגדיל את היצע העובדים המוכשרים והמיומנים בתעשייה. זה יכול להיעשות באמצעות תוכניות לשילוב חרדים וערבים והגדלת השתתפותן של נשים, אשר לכולם יש ייצוג חסר בסקטור".

הבר ציין שההייטק הישראלי מתמודד עם שלושה אתגרים נוספים: "ראשית, פיתוח הקשר ההכרחי והאמון עם שוקי ההון הישראליים, במיוחד עם קרנות הגמל והפנסיה. שנית, רתימת סקטור ההייטק לתמיכה בתעשיות הישראליות המסורתיות, ובדרך זו לספק פתרונות אשר יוכלו לקדם אותן ולשפר את הפריון בהן - ובכך לסייע לכלכלת ישראל בכללותה.

"ואחרון חביב: אנו מתמודדים עם רגולציה ישראלית מאוד מכבידה על תחום הפינטק. וזה מתחבר לאג'נדה של בנק לאומי. בעבורנו, כבנקאים, זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת לייצר פלטפורמה של שיתופי פעולה,

אשר תקדם את שירותינו ללקוחות, הן במגזר הקמעונאי והן בעסקי. אני יכול להבטיח לכם שקבוצת לאומי אינה פוחדת מתחרות. אנו מחפשים אחר שיתופי פעולה וסינרגיה בתחום.

"לאומי, כבנק מרכזי בישראל, מודע היטב לחשיבותה של הטכנולוגיה לכלכלת ישראל, ולתפקידנו אנו בתחום זה. אנו כאן כדי להמשיך לתמוך ולהעצים את מעמד ההייטק הישראלי, כמנוע הצמיחה הבלתי מעורער של כלכלת ישראל", סיכם הבר.