תשעה סטארט-אפים ירושלמים בדרך לניו יורק
בשנים האחרונות, סצנת היזמות בירושלים התעוררה לחיים ותפסה תנופה משמעותית. לוועידת "כלכליסט" בניו יורק, שתיערך בשבוע הבא, יגיעו לא מעט סטארט-אפים ירושלמיים, הכירו חלק מהם
כשאנשים חושבים על אומת הסטארט-אפ, הם לרוב חושבים על האזור לאורך כביש החוף, בין תל אביב לחיפה, שם מרוכזים מרבית הסטארט-אפים וחברות הענק שפועלות בישראל. אבל בשנים האחרונות, סצנת היזמות בירושלים התעוררה לחיים ותפסה תנופה משמעותית, כזו שמאפשרת לה להתחרות בכל מה שנוגע לעניין והשקעות גם עם הסטארט-אפים החמים ביותר של שדרות רוטשילד.
לוועידת "כלכליסט" בניו יורק, שתיערך בשבוע הבא, יגיעו לא מעט סטארט-אפים ירושלמיים במטרה להיפגש עם משקיעים ושותפים פוטנציאליים. לקראת הוועידה, הנה תשעה מהמסקרנים שבהם.
Seevix Material Sciences
- הקמה: 2014
- מייסדים: ד"ר שלומציון שן וד"ר שמוליק יטאח
- עובדים: 14
- השקעות: 7 מיליון דולר
כשמיכאל אסרף, מייסד ומנכ״ל Vicarius, רוצה להסביר מה החברה שלו עושה הוא חוזר אחורה לימי הביניים. ״באיטליה יש את אגם גארדה, ולחוף האגם יש עיר בשם סירמיונה״, הוא סיפר. ״בימי הביניים העיר תמיד הותקפה כי היתה במיקום מאוד אסטרטגי. היו כל מני גאונים שמצאו דרך פנימה – מנהרות, דרך הים. וכל פעם שהגיע גאון כזה באו מלא אחריו והשתמשו בשיטות שלו כדי לתקוף ערים אחרות באיטליה״.
ותופעה זו, לדבריו, היא בדיוק המצב בעולם הסייבר: ״אנחנו יכולים לראות היום שארגונים מתמודדים עם אותה בעיה. אתה מכניס לארגון המון גורמים, שרתי FTP, מאגרי מידע ועוד שמסכנים אותך. כל פעם צץ טרנד חדש של תקיפה נגד תוכנה זו או אחרת. אנחנו פיתחנו דרך לנתח תקיפות מאותו סוג, לזהות את הרכיבים שבהם הן מתמקדות, ולהשליך את התבנית על תוכנות אחרות. אנחנו עושים את זה באמצעות למידת מכונה ובינה מלאכותית.
"למשל, מנתחים מתקפות של גניבת סיסמאות בדפדפנים ובודקים מה היו הרכיבי התוכנה שהם תקפו ואיך הם תקפו אותם. אנחנו מחפשים מאפיינים משותפים, ואז מנסים למצוא חולשות דומות בתוכנות אחרות. זה מאפשר לנו לאבטח אותן עוד לפני שהותקפו"
המוצר של החברה כבר נמכר ומייצר הכנסות, והחברה עובדת עם 20 ארגונים בישראל ובחו"ל שפועלים בתחומים כמו חינוך, ממשל וסייבר.
Hometalk
הקמה: 2011
מייסדים: ירון בן שאול, סם שמלצר, מרים איליונס ודניאל אסקפה
עובדים: 70
השקעות: 3 מיליון דולר
סאם שמלצר, ממייסדי החברה
רבים מאלו שרוצים לבצע פרויקט בבית, כמו שיפוץ, עיצוב או תיקון, יקראו לבעל מקצוע. אבל רבים לא פחות, במיוחד בארה"ב יבחרו לעשות את העבודה בעצמם. בשביל האנשים מהסוג השני נולדה Hometalk, פלטפורמה לפרויקטי עשה זאת בעצמך, שמשלבת בין רשת חברתית למאגר מדריכים מקוון.
"המשימה שלנו היא להעצים אנשים ליצור את בית החלומות שלהם, בלי להסתבך בכאב ראש של עבודה עם קבלנים", הסביר סמנכ"ל המידע, סם שמלצר. "כרגע אנחנו עושים את זה באמצעות תוכן – תוכן וידיאו, תוכן כתוב, קהילה חזקה של אנשים שיכולים לענות על שאלות, פורום שאפשר לתת ולקבל בו טיפים. יש רעיונות לפרויקטים שאפשר לעשות, מדריכים מפורטים שכוללים קישורים למוצרים באמזון שצריך לקנות בשביל הפרויקט.
"זה קל לא רק ללמוד מה לעשות ואיך, אלא גם אילו כלים ומוצרים צריך בשביל זה. במקביל, אנחנו מפתחים מרקטפלייס שיאפשר למשתמשים לאתר בעלי ניסיון או מקצוע שיוכלו לסייע תמורת תשלום בפרויקטים או בלימוד כישורים ויכולות חדשות. השאיפה שלנו היא להיות מקום אחד לאנשים שרוצים לשפץ את הבית לבד, אבל צריכים קצת עזרה".
לדברי שמלצר, לאתר יש כבר קהילה של 15 מיליון משתמשים רשומים ומיליון גולשים פעילים ביום שצפו ביותר מ-2 מיליארד סרטוני וידיאו.
Gamitee
הקמה: 2016
מייסדים: יונתן אברהם, מיכאל לוינסון (סמנכ״ל מוצר) ותום זלזני
עובדים: 6
השקעות: 150 אלף דולר מ-fresh.fund ואנג'ל קנדי
"אתרי מסחר", טוען סמנכ"ל המוצר של Gamitee, מיכאל לוינסן, "הם עיוורים. הם לא מודעים לכך שהרבה החלטות קניה שמתבצעות אצלם הם החלטות קבוציות. למשל, משתמשת בשם נטלי רוצה לקנות שמלה. היא נכנסת לאתר אבל מתייעצת עם חברה לפני הרכישה. והחברה תקנה שמלה דומה אבל בצבע אחר אחרי שנטלי תחליט. האתרים לא מסוגלים לראות את הקבוצות, הם רואים רק את היחידים, לא מבינים את ההחלטה הקבוצותית ואין להם גם אפשרות למכור לקבוצה כקבוצה.
החברה, ששמה מבוטא "גם איתי", מתיימרת לסגור את הפער באמצעות הוספת צ׳ט התייעצות קבוצתי כחלק מחוויית הקנייה באתר. "המשתמש מגיע לאתר, רואה כפתור התייעצות ולוחץ עליו. נפתח צ׳ט, הוא מזמין את החברים והם יכולים לגלוש ביחד, לסמן אופציות שהם אוהבים, לדון עליהן, להצביע ובסוף להמשיך קנייה. אנחנו גם אוספים המון מידע שימושי מתוך השיחה. אפשר לדעת מי חושב מה על איזה מוצר, ואפשר להשתמש במידע הזה בזמן אמת כדי להציע הצעות קנייה נוספות, למנוע נטישה, לחבר לנציג מכירות ועוד".
Gamitee עובדת כבר עם שלוש חברות תיירות ישראליות וחברה אפנה אמריקאית שמשלמות על המוצר במודל חודשי. "לא צריך הוצאות פיתוח כדי לשלב את המוצר באתר", אמר לוינסון. "אנחנו מציעים פתרון קל של שורת קוד אחד שעובד".
Seevix Material Sciences
הקמה: 2014
מייסדים: ד"ר שלומציון שן וד"ר שמוליק יטאח
עובדים: 14
השקעות: 7 מיליון דולר
קורי עכביש הם הסיב הכי חזק בטבע. חזקים פי שישה מפלדה אך שוקלים חמישית ממנה ואלסטיים, הם יכולים לספוג אנרגיה בצורה הטובה ביותר מבין כל החומרים בעולם. חברות רבות ניסו לשחזר במעבדה את הסיבים האלו, אבל לדברי מנכ"לית Seevix Material Sciences, ד"ר שלומציון שן, רק החברה שבראשה היא עומדת הצליחה לייצר סיבים בהליך שמחקה את ההליך שקורה בבטן העכבישה, ותוך שמירה על כל התכונות של החומר המקורי.
התוצאה: סיבים דקים וחזקים בייצור המוני בהם ניתן להשתמש במגוון תעשיות, החל מאירוספייס, עבור ברכב ומיגון ועד ספורט. אבל התחום שבו מתמקדת Seevix הוא דווקא עולם הרפואה. כל התחומים זקוקים לחומר שיהיה חזק וקל", אמרה. "אבל ברפואה יש עוד גורם מעניין: החומר לא יוצר תגובה של המערכת החיסונית בגוף, ולמעשה אפשר לגרום לתאים או רקמות לגדול עליו".
תכונות אלו יכולות לשמש כבסיס למגוון מוצרים חדשניים. שן פירטה: "חוטי תפירה כירוגיים שיהיו דקים וחזקים יותר, מה שיאיץ את הליך הריפוי וישאיר פחות רקמות. או הנדסת רקמות, ייצור רקמה במעבדה במקום להמתין להשתלה. אחת הבעיות בתחום היא שאין 'פיגום' מתאים לאיגוד התאים כרקמה שגם יאפשר להעביר אותה לגוף. הסיבים שלנו, מכיוון שהם חזקים ומעודדים גידול תאים ורקמה, הם פתרון נפלא. תחום מעניין זה כל מה שדורש מזעור, כמו בלונים וסטנטים. מבחינת חוזק, אין היום רצועות סינטטיות שיכולות להחליף רצועת ברך. אפשר ליצור רצועות מהסיבים האלו".
החברה כבר מייצרת את הסיבים ויש לה יכולת לייצר אותם בכמויות מסחריות, והמוצר המסחרי הראשון יושק בקרוב. במקביל יש לחברה שיתופי פעולה שנמצאים בשלבי פיתוח שונים. "למשל, עשינו שיתוף פעולה לייצור בלון לעולם הרפואה שבו שולבו הסיבים באחוזים נמוכים", סיפרה שן. "יצרנו בלון דק יותר שיכול לחדור לכלי דם דקים יותר ויש לו גם עמידות גבוהה יותר".
BrainQ
הקמה: 2016
מייסדים: ד"ר ירון סגל, פרופ' אסתי שהמי ויותם דרכסלר
עובדים: 10
השקעות: 3.5 מיליון דולר
יעל ג'מאל קיי, מנהלת מוצר בחברה צילום: יואב דודקביץ
הרבה חברות מתיימרות לשנות את העולם. אבל כמה מהן יכולות להגיד שהן גורמות לאנשים משותקים לשוב וללכת? לא הרבה, ו-BrainQ היא אחת מהן. "אנחנו מפתחים טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית שנועדה לטפל בשיתוקים שנגרמו עקב בעיות ניורולוגיות", אמרה מנהלת המוצר של החברה, יעל ג'מאל-קיי. "אנחנו רוצים לגרום לאנשים להזיז שוב ידיים ורגליים, ולהשתמש בכלים הרבה יותר מתוחכמים כדי לעשות את זה".
המוצר של החברה מבוסס על שילוב בין תוכנה למכשיר EEG, שממפה את הפעילות החשמלים במוח. החברה סורקת את הפעילות במוחו של המטופל, ומשווה לפעילות במוח של אדם בריא. "הדרך שלנו לחלץ תובנות היא באמצעות מערכת בינה מלאכותית ואלגוריתמים מאוד מתוחכמים. אנחנו מעלים את המידע לענן, ויוצרים תבנית של טיפול. הטיפול נעשה באמצעות מכשיר שמקרין שדה אלקטרומגטי בעוצמה מסוימת ולזמן מסוים.
"למוח יש גמישות מסוימת. אם יש רשת נויורונים שנפגעה, המוח יכול לשקם אותה. אבל היכולת לעשות את זה עצמאית מוגבלת. יש שיקום ספונטני, אבל אנחנו מאפשרים למוח לעשות את התהליך בצורה יותר טובה. השדה שאנחנו מקרינים מחקה את מה שאמור להתרחש, כדי שהמוח יחשוב שזה מה שקורה. זה מאפשר שיקום טוב יותר של התפקוד נפגע".
החברה מתקמדת כיום בטיפול בפגיעות שבץ ופגיעה בחוט השידרה, אבל הטיפול הוא אוניברסלי ואפשר להרחיב אותו גם למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. כרגע המוצר נמצא בשלב של ניסויים קליניים בישראל, והחברה גם עובדת עם גוגל בתוכנית מיוחדת לחברות שיכולות לשנות את תחום הבריאות.
Strattic
הקמה: 2016
מייסדים: מרים שוואב, ג'וש לורנס וג'וש עמישב-זלטין
עובדים: 3
השקעות: הון עצמי
מרים שוואב, ממייסדי החברה צילום: פלאש 90
"70% מאתרי האיטרנט", מסבירה מנכ"לית Strattic, מירים שוואב, "מתבססים על מערכות ניהול תוכן ישנות שנבנו לפני 15 שנים, ולא השתנו יותר מדי מאז. וורדפרס, לדוגמה, מתעדכנית מבחינת פיצ'רים, אבל התשתית אותו דבר. לפני 15 שנים זה היה מתקדם, אבל היום המערכות האלו לא עומדות בדרישות". לדבריה, אתרים שמבתססים על מערכות אלו סובלים מבעיות אבטחה באופן קבוע, וגם יש להם בעיות של מהירות טעינת עמודים. "וזה משפיע על הדירוג בגוגל", היא הוסיפה.
בעולם פיתוח האתרים יש גם פתרונות מודרניים, מאובטחים ומהירים יותר, כמו Static Page Generator, אבל החיסרון שלהם שדרוש ידע בתכנות כדי לתפעל ולעדכן אתרים שמבוססים עליהם. "אנחנו מחברים בין שני העולמות האלו", אמרה שוואב. "לוקחים את האתר המקורי והופכים אותו לאתר שמבוסס על Static Page Generator. בעלי אתרים ממשיכים לנהל אותו כמו שהם רגילים, לא צריכים ללמוד שום דבר חדש. השינוי היחיד הוא לחיצה על כפתור נוסף, שלנו, שמייצר את האתר כאתר סטטי. האתר הזה עולה מהר יותר ומאובטח יותר, שמבחינת הגולש מתפקד בצורה זהה. רואים גידול במהירות של בין פי 2 לפי 16, בלי לשנות שורת קוד".
המוצר קיים בבטא פרטית, ולדברי שוואב יש לחברה רשימת המתנה של אלף אתרים.
MytiGO
הקמה: 2010
מייסדים: איל בכור, אורן טל ויניב אוזנה
עובדים: 5
השקעות: מיליון דולר, מגייסים ראונד B של 5 מיליון דולר
לעולם רכישות הכרטיסים למשחקי פלייאוף, יש בעיה אמיתית. "היום, השוק ממש לא יעיל", הסביר מייסד ומנכ"ל MytiGO, איכל בכור. "המון כרטיסים נמכרים הרבה זמן לפני, גם כשעדיין לא יודעים מי הקבוצות שהעפילו. אנשים נאלצים לקנות כרטיס שמכיל חבילה של קבוצות שיכולות להעפיל, כשהרוב פשוט לא מעניינות אותם".
הפתרון? אלגוריתם, אלא מה: "באמצעות האלגוריתמים שלנו מפרקים את הכרטיס ומוכרים אותו בחלקים לפי קבוצות. כלומר, אם אתה אוהד של גרמניה תוכל להזמין אופציה לגרמניה, ואם היא תעפיל תוכל לקנות את הכרטיס במחיר הרשמי שלו. אם היא לא מעפילה, הלקוח בעצם מאבד את התשלום על האופציה. זה גידור סיכונים, מעין ביטוח. הוא לא צריך לקנות כרטיס אם הקבוצה שלו לא העפילה, ולא מתחייב לכרטיס חודשים מראש בלי לדעת אם יוכל להגיע למשחק".
מוכרי הכרטיסים יכולים להיות קבוצות וליגות, שהאתר משמש כשותף שלהם, אבל גם לקוח פרטי שרוצה למכור כרטיס שקנה. "אנחנו יכולים לשלם יותר מאתרים אחרים, כי בצד השני יש 20 אנשים שמשלמים אופציה על הכרטיס. זו הפלפטורמוה הראשונה בעולם שרלוונטית גם למי שרוצה למכור כרטיס במחיר טוב וגם למי שרוצה לשריין כרטיס", אמר בכור.
המודל פעיל כיום עם כרטיסים שהוקצו מהקבוצות והליגות, ובשבועות הקרובים ייפתח גם לבעלי כרטיסים פרטיים.
Bitemojo
הקמה: 2016
מייסדים: מיכאל ווייס ויעל ווייס-גדיש
עובדים: 7
השקעות: 700 אלף דולר
מיכאל ווייס, ממייסדי החברה צילום: פלאש 90
רוצים למצוא מקומות מפתיעים לאכול בהם בחו"ל? אפשר להיעזר באפליקציה שתכווין אתכם למסעדות מקומיות, או לשלם כמה עשרות דולרים או יורו תמורת סיור אוכל. או, לשלב בין השניים באמצעות Bitemojo.
"האפליקציה מחברת בין מטיילים שרוצים להכיר מקום באמצעות המטבח המקומי שלו לגיבורי אוכל מקומיים שמכינים מנות ייחודיות ומקוריות", הסביר המייסד מיכאל ווייס. "אנחנו מוציאים אנשים למסלולי אוכל מרתקים וטעימים עם הרבה אוכל ועניין ומנות ושתייה מקוריות שמבוססות על המטבח המקומי. אנחנו לא סטארט-אפ שנותן רק מידע. כשאתה עושה סיור אתנו אתה לא צריך כלום חוץ מהאפליקציה. אפשר להשאיר את הארנק במלון, כי כל החוויה – הניווט, התוכן, המנות והשתייה, הכל נעשה באמצעות האפליקציה וכלול במחיר של הסיור".
המחיר לסיור עומד על בין 18 ל-35 יורו, נמוך משמעותית מסיור אוכל רגיל באירופה שלדברי ווייס יכול להגיע ל-80 יורו לאדם. זה מחיר שובר שוק. ואתה מקבל מנות מלאות, לא פיסות טעימה. עובדתית, רוב האנשים לא מסוגלים לסיים את הטעימות. מה שיפה זה שאפשר לשמור טעימות שלא נוצלו לשימוש ביעד אחר, או להעביר לחבר", הוא הוסיף.
האפליקציה כבר פעילה בשמונה ערים – תל אביב, ירושלים, ברצלונה, ברלין, רומא, בודפשט, לובליאנה וסינגפור. בקרוב ייפתח סיורים בבנגקוק, ליסבון ואמסטרדם, ובהמשך 2018 גם בניו יורק.
ScaleAbout
הקמה: 2016
מייסדים: אדם פרנק ועידן מאור
עובדים: 9
השקעות: פרי-סיד ומענק מהמדען הראשי, מגיייסים סיד
אדם פרנק, ממייסדי החברה צילום: אוראל כהן
אם אתם כוכבי אינסטגרם או יוטיוב, עם כמה מאות אלפי ואפילו מיליוני עוקבים, אתם מסודרים: חברות ומותגים ישלמו לכם סכומי כסף ניכרים כדי להציג ולדבר על המוצרים שלהם החברה בונה שוק שמאפשר למשפיענים ברשתות חברתיות לספק שירותים אישיים למעריצים שלהם. "אבל מי שיש לו פחות מ-100 אלף עוקבי ועדיין יוצר תכנים מדהימים קצת תקוע ואין לו דרך לעשות כסף באופן עקבי", אמר מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של ScaleAbout, אדם פרנק.
החברה מאפשרת למשפיענים אלו לייצר הכנסות לא באמצעות מותגים, אלא ישירות מהמעריצים. "אני עוקב אחריך כי אתה גורו באפנה? תייעץ לי איך להתלבש. זה נכון להורות, איפור, טכנולוגיה, טיולים ואינספור נושאים שיש בהם צורך לקבלת הכוונה וייעוץ אישי. "משפיען שעובד אתנו קדם את הפרופיל בפלטפורמה שלנו, ומשתמש שמגיע לעמוד שלו באתר רואה את כל המידע עליו, במה הוא טוב, סרטונים אחרונים ותמונות אחרונות ברשתות חברתיות, ואת השירותים שהוא יודע לתת. אלו יכולים לכלול קורסים, המלצות, מענה לשאלות שונות, צ'ט לייב אחד-על-אחד, אפילו ביקור בית והכל תמורת סכום ידוע מראש וקבוע".
המוצר הושק החודש. באתר יש כבר כמה עשרות משפיענים פעילים, ועוד אלפי משפיענים ברשימת המתנה. הכנסת משפיענים חדשים מתבצעת לאט ובצורה מבוקרת.
