רוית דום-עיני: "איך מצפים לשוויון בשכר אם הנשים הן מיעוט קטן בתפקידי מפתח?"

"נשים שוות לגברים. לא פחות ולא יותר. אך במציאות של 2018 גברים עדיין מנהלים את העולם. יש בעולם 195 מדינות חופשיות ורק 17% מהן מונהגות על ידי נשים. בפרלמנטים של אותן מדינות יש רק 20% נשים". כך אמרה היום (א') רוית דום-עיני, מנכ"לית רשת עמל, בהרצאה "קריירה מקצועית שוויונית מתחילה בחינוך" בכנס יוזמות 2018 של "כלכליסט" ובנק לאומי בשיתוף רשת עמל.

רוית דום-עיני מנכ"לית רשת עמל, בכנס צילום: עמית שעל

"שיעור הנשים בתפקידי ניהול בעולם התאגידי עוד פחות גבוה - בארה"ב רק 14% מהנשים בתפקידי ניהול ו-17% יושבות בדירקטוריון", אמרה דום-עיני. "בישראל – רק 18% מהחברות מנוהלות על ידי נשים, ורק 15% מחברי הדירקטוריון הן נשים. במדד תל אביב 100 יש 5% נשים מנהלות. וגם אני המנכ"לית הראשונה מתוך שלוש רשתות החינוך הגדולות בישראל שמה שמפתיע שרוב מערכת החינוך זה נשים".

כשמשווים את השכר הממוצע של נשים בישראל לזה של הגברים, אמרה דום-עיני, עולה שנשים מרוויחות 68 אגורות על כל שקל שמרוויחים גברים. שיעור הנשים המועסקות במשרה חלקית (נכון ל- 2015) הוא פי שניים מזה של גברים, 34% לעומת 17%".

לדבריה, אחד הגורמים המרכזיים לפער השכר בין נשים לגברים, הוא ההבדל במקצועות התעסוקה. "גברים מועסקים במקצועות שהשכר בהם לשעה הוא גבוה יותר מאשר בענפי התעסוקה הרווחים בקרב נשים. אבל, שימו לב, גם במקצועות ההייטק קיימים פערים. מחקר של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר משנת 2017, הצביע על כך שגם במקצועות ההייטק, קיימים פערי שכר בין נשים לגברים, שאף הולכים וגדלים עם הגיל. נשים צעירות סביב גיל 29 במקצועות ההייטק משתכרות בממוצע 7% פחות מגברים בהייטק בגיל דומה, ולקראת גיל 40 הפערים כבר מגיעים ל- 18% לטובת הגברים.

"איך אנחנו מצפים לשוויון בשכר אם הנשים הן מיעוט כה קטן בתפקידי מפתח? אם חלק גדול של הנשים לא מועסקות בתחומי המדע והטכנולוגיה, אלא במשרות שבהן השכר מראש נמוך יותר? אם גם במקצועות ההייטק רוב המועסקים הם גברים, גם בתפקידי הניהול, והם אלה שמקבלים לרוב את ההחלטות לגבי גובה השכר?", שאלה דום-עיני.

לדבריה, "ההבדל בבחירת מקצועות התעסוקה, למשל, שמקצוע האחיות הוא מקצוע שלרוב עוסקות בו נשים. כמעט לכל אחד יש יקיר או יקירה שנמצא בבית חולים ורואה את הנחיצות באחות שהיא כמו מלאכית עבור בן המשפחה והשכר שלה הוא שכר נמוך הרבה מתחת למה שהיא אמורה לקבל. וכך גם מקצוע ההוראה, כולנו שולחים את הנכס הכי יקר שלנו לבית הספר. המורות מעצבות את עתיד ילדינו ושכרן כל כך נמוך. ואני שואלת את עצמי למה במקצועות כאלה נחוצים שברובן עובדות נשים השכר כל כך נמוך?".

לדעתה של דום-עיני, אחת הסיבות לאי שויון מגדרי לאורך השנים היא בכך שהשתרשה התפיסה שהטיפול בילדים נמצא בחזקתה הכמעט בלעדית של האישה. "האי שויון מתחיל כבר מהבית. ולכן נשים לא מעיזות לקחת על עצמן תפקיד בייחוד שיש להם ילדים קטנים. כתוצאה מהפוזיציה שנוצרת, גם המעסיק לוקח בחשבון את הזמינות של האישה ויכולת ההשקעה בתפקיד הרלוונטי ביחס לגבר שמתמודד לאותו תפקיד וזה קורה לא רק בתפקידי ניהול אלא עוד מתחילת הדרך, והרבה נשים מוותרות כבר בהתחלה או שהמעסיק לא נותן להם את ההזדמנות. המצב הזה חוזר ומתרחש בכל הדרגים בשלל תפקידים והולך לאורך כל השדרה. המצב הקיים מונע ממנה שיוויון הזדמנויות בתעסוקה".

"כולן מכירות את התחושה שכשאת נכנסת להריון הכל נעצר מבחינת קריירה, מה שלא קורה לגבר", אמרה דום-עיני. "הפתרון הוא שיותר נשים תהיינה בעמדות מפתח, ידאגו לנשים ותהיינה פחות דילמות כמו שאני חוויתי מתוך הזדהות והבנה עמוקה יותר.

לדברי מנכ"לית עמל, "כדי לנפץ את הסטטיסטיקה שכולנו מכירים בכל הנוגע לשכר נשים ומספר הנשים המובילות בתפקידי מפתח, עלינו להתחיל בגיל צעיר יותר. זהו תפקידה של מערכת החינוך. הבחירה שלי בחינוך כמנהיגה של אחת מרשתות החינוך המובילות ופורצות הדרך בישראל והעובדה שאני כאישה מובילה את הרשת, מדברת בעד עצמה. יותר בנות במקצועות המדעים, יותר בנות בטכנולוגיה מתקדמת, יותר בנות שעושות 5 יחידות לימוד מתמטיקה ו- 5 יחידות לימוד אנגלית. במרכזי היזמות שהקמנו, ישנן בנות רבות. הן מחוברות כבר בתיכון לעולם ההייטק והתעשייה המודרנית, עובדות יחד עם מנטורים מהתעשייה, מהעולם האמיתי, על פיתוח מיזמים חדשניים ופורצי דרך. הן לומדות להציג את עצמן בביטחון מלא, לומדות את רזי השיווק והניהול העסקי לצד התחום המדעי והטכנולוגי".

אנחנו גם מכשירים את המורים ואנשי המקצוע לעודד בנות לפנות ל-5 יחידות מתמטיקה ופיסיקה ויזמות", אמרה דום-עיני. "הצלחנו להגדיל בשיעור ניכר את שיעור הבנות הלומדות מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, מה שמאפשר להן לפתח קריירה מדעית וטכנולוגית ולהגיע לשוויון. מה שנראה בעבר כחלום רחוק, הוכחנו שהוא בר מימוש".

לדבריה, "אנחנו מובילות את הבנות בעזרת התוכניות שלנו, מעודדות אותן לשאוף ליזום להאמין בעצמן ולבנות קריירה מצליחה. אני מאמינה בתהליך של שינוי חברתי שבו נשים שבוחרות בקריירה יכולות להצליח כשיש שותפות אמיתית מהבית, שיש שיוויון בחלוקת המשימות בכל מקום. לא יכול להיות מצב שאישה שמשלבת קריירה ממשיכה לגדל את הילדים וצריכה להיות אחראית בלעדית וכשגבר מבשל לילדים בבית עדיין הסביבה מתפעלת ממנו ומוחאת לו כפיים. אין לי ספק שהחתירה לשוויון בין נשים וגברים היא מסע ארוך, שעל כולנו להירתם אליו כדי להגשים את היעד. מדובר על לא פחות ממהפכה, בה עלינו לשנות את תפיסות העולם הישן, ולהבין שבעידן הפוסט מודרני אין מגבלות מגדריות . אולם מבחן התוצאה האמיתי של המאבק הזה יהיה בכך שבעוד 20 שנה כנס מהסוג הזה יהיה מיותר. והנוכחות של נשים וגברים תבוא לידי ביטוי בכל תחומי העיסוק, ובמדרגות השכר ללא הבדל. רק אז נדע שאנחנו כחברה מצליחים להגשים את עצמנו כחברת מופת בישראל".