"הייטק צריך שינוי תודעתי ומחשבתי, של החברה הערבית וגם היהודית"

"ההייטק הישראלי הוא עדיין חברה סגורה והגיוון הוא נמוך. 50% מהגיוס מגיע על ידי 'חבר מביא חבר', לצערי אינטל היא אחד הממציאים של זה לפני שלושים שנה. העובדים מביאים את החברים פנימה לעבוד איתם. במקומות בהם נכנסו לעבוד ערבים באחוז מסוים פתאום היה שינוי, כי גם להם יש חברים", כך אמר דדי פרלמוטר, שותף מנהל בקרן אקליפטוס, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית, המשמש כיום כיו"ר משותף של המועצה הציבורית של צופן.  

הדברים נאמרו בפאנל בכנס העסקים בחברה הערבית של כלכליסט ובנק הפועלים, שנערך בנצרת. את הפאנל הנחה עורך ההייטק של "כלכליסט" מאיר אורבך.  

לדברי פרלומטר, "האתגר הגדול הוא בחברות סטארט-אפ, להביא יזמים ערבים וליצירת אקו-סיסטם. סטארט-אפים זה לא 2 חברים שפתחו חברה, אלא אקו-סיסטם שלם של הבאת כספים".  

אורבך פתח את הדיון בשאלה סביב הפערים בתעשיית ההייטק: "החברה הערבית מהווה 20% מאוכלוסיית המדינה, אך ביום טוב יש אחוזים בודדים בהייטק. זה מעיד על בעיה, אבל אם נסתכל על האוניברסיטאות, בטכניון למעלה מרבע הסטודנטים הם ערבים. משהו במספרים לא מסתדר. תעשיית ההייטק צמאה לשילוב ערבי".

פרופ' זיאד חנא, סגן נשיא ומנהל מרכזי הפיתוח של קיידנס, יו"ר משותף של המועצה הציבורית של צופן, הסביר כי האתגר הכי גדול לשילוב הערבים הוא התגברות על פערים תרבותיים, "הייטק צריך שינוי תודעתי במחשבה, בהסתכלות גם של החברה הערבית והיהודית".  

מימין: מאיר אורבך, גדי מזור, דדי פרלמוטר, זיאד חנא ופאדי סוידאן צילום: עמית שעל

לשאלה איך יוצרים את השינוי, טען גדי מזור, מנטור בהייבריד וממייסדי ourcrowd, המשקיע בסטארט-אפים בחברה הערבית, כי הבעיה טמונה בהיעדר השקעה מקומית: "הבעיה במימון בירושלים היא לא שונה עבור סטארט-אפ יהודי או ערבי, כי תעשיית ההון סיכון הישראלית הייתה מרוכזת ברמת החייל בתל אביב. גם בסן דייגו יאמרו לך שההשקעות הן בעמק הסיליקון, לא בסן דייגו. קרנות הון משקיעות באזור שבו הן נמצאות.

ב-2018 המודל המימון של הון סיכון הוא לא היחידי, והקהילה יכולה לממן את המיזמים ולקשר בין המשקיעים מבלי לעבור בקרנות ההון סיכון. כשמדברים על השקעות במגזר הערבי יש גם פער מבחינת מוכנות אנשי תעשייה ערבית בסוג כזה של סטארט-אפים. לסטארט-אפ יהודי קל יחסית  לגייס מאנג'לים, לערבי קשה יותר. אבל אנחנו מתחילים לראות את זה משתנה".

על כך הגיב פאדי סוידאן, מנהל החממה העסקית טכנולוגית בנצרת: "חלק מהיזמים הצליחו לגייס כסף ממדינות ערב, אבל הפעילות היא גם מחוץ לישראל כולל גיוס העובדים. מבחינת משקיעים מקומיים ההרגשה היא שכולם יושבים על הגדר ומסתכלים לראות מה אנחנו עושים ומחכים לסיפור ההצלחה הראשון הגדול שבעקבותיו יתחילו לשקול להשקיע לא רק בנדל"ן, אלא גם בתעשייה".

"צריך להשקיע במספר גדול של אנשים ולא לחכות שיצליח, כי עד אז לא יקרה כלום", סיכם פרלמוטר והוסיף: "יש ערבים עם השכלה וידע, שעבדו בסטארט-אפים ויודעים את העבודה. דרוש להשקיע בהם עכשיו".