אורבוטק - הזוכה בתחרות המהלך העסקי של השנה

חברת אורבוטק, השוכנת ביבנה, היא הזוכה בתחרות המהלך העסקי של השנה של כלכליסט ו-BDO. החברה התמקדה עד שנת 2014 בייצור ציוד בדיקה עבור ענף השבבים ויצרני מסכים שטוחים, אבל מאז היא יצאה לדרך חדשה. באוגוסט 2014 החליטה הנהלתה לרכוש את חברת SPTS הבריטית מקרן Bridgepoint תמורת 370 מיליון דולר במזומן. עבור חברה שכל ימיה התמחתה בציוד בדיקה, ההחלטה לעבור לציוד ייצור היתה דרמטית.

המהלך הכניס את אורבוטק לשוק המארזים המתקדמים לשבבים, הקפיץ את היקף פעילותה, הכניס אותה לשווקים חדשים, הרחיב את סל המוצרים והשירותים שלה והעניק לה נגישות ללקוחות מהותיים חדשים. הכניסה לשוק החדש כמעט הכפילה את הכנסות אורובוטק, מ־580 מיליון דולר ב־2014 לצפי של כ־900 מיליון דולר ב־2017. נכון לנובמבר שעבר, אורבוטק רשמה שיא של 16 שנה — זינוק בשווי השוק בנאסד"ק וחציית רף 2 מיליארד הדולרים. זאת על רקע ההשקה המדוברת של אייפון 8, שאורבוטק מעורבת בתהליכי ייצורו.

לוי מנכ"ל אורבוטק צילום: עמית שעל

לדברי אשר לוי, מנכ"ל אורבוטק: "אני שמח ונרגש על המעמד. תודה לכלכליסט ותודה ל- BDO על הזכות להשתתף ועל הזכייה. אורבוטק הוקמה לפני מעל שלושה עשורים ובנתה לה מוביליות עולמית בכולם. אנו עסוקים בשנים האחרונות באסטרטגיית צמיחה הכולת את רכישת SPTS הבריטית שהיוותה בסיס לחטיבת סמי קונדוקטורים. אורבוטק נמנית כיום על קבוצת חברות מצומצמת אשר משפיעה היום ובעתיד על האלקטרוניקה העולמית, החל בסמארטפונים וכלה בתעשיית הרכב, קישוריות ועוד תחומים- שאנו משתפים הם פעולה עם חברות גדולות וחדשניות בעולם. לדוגמה, הדגמים הכי מתוחכמים של טלפונים סלולאריים כוללים מעל 30 מודולים של אורבוטק. כל זה אפשר לנו לסיים את 2017 עם ביצועי שיא וגם להביא את ערך החברה לערך הגבוה אי פעם. תודה מיוחדת לעובדינו השומרים את אורבוטק בחזית הטכנולוגיה העולמית".

חברת TOWER JAZZ העוסקת בתחום השבבים זכתה במקום השני. החברה רשמה ברבעון השלישי של 2017 מכירות שיא של 355 מיליון דולר, עלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח הגולמי הסתכם ב־55 מיליון דולר, שיפור של 12% לעומת הרבעון המקביל. הרווח התפעולי התזרימי (Ebitda) ברבעון הסתכם ברמת שיא של 109 מיליון דולר - 31% מהמכירות. זאת בהשוואה ל־97 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2016, עם 29% מהמכירות. בשורה התחתונה רשמה טאואר רווח נקי של 55 מיליון דולר, שיפור של 8% לעומת הרבעון המקביל. זהו הרווח הגבוה ביותר שרשמה החברה מפעילות שוטפות - והמשקיעים לא נותרו אדישים: מניית טאואר זינקה בשנה האחרונה ב־70%, ורשמה עלייה מצטברת של יותר מ־250% בחמש השנים האחרונות.

הזוכים בתחרות המהלך העסקי צילום: עמית שעל

ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר, הצליח לעשות את הבלתי אפשרי כמעט. לפני 12 שנים, כשנכנס למשרדו במגדל העמק, היה נראה כי החברה מרחק צעד אחד מקריסה. היום טאואר נחשבת לאחת החברות מצליחות בבורסה המקומית. אלוונגר הגיע לטאואר לאחר עזיבת המנכ"ל הקודם כרמל ורניה. טאואר הפסידה בשנתיים שקדמו להגעתו 250 מיליון דולר, ושאלת קיומה עמדה בספק. אלוונגר, בעברו הרחוק מתאגרף, היה צריך להוכיח יכולת היאבקות יוצאת דופן ולהילחם על החברה.

בשנים הללו נאלצה טאואר לבצע סוג של הסדר חוב מול הבנקים, לבקש הזרמת בעלים מהחברה לישראל של עידן עופר ולהתמזג עם חברת השבבים האמריקאית ג'אז. שווי השוק שלה טיפס במידה ניכרת: מפחות מחצי מיליארד שקל ביום כניסתו של אלוונגר, במאי 2005, לשווי שוק שנושק ל־12 מיליארד שקל היום.

אלוונגר נדרש להתמודד עם שתי חזיתות עיקריות: חיזוק מבנה ההון של החברה, במקביל לחיזוק הצד הטכנולוגי ולבניית יכולות טכנולוגיית שיותירו את טאואר בזירה. לאחר המיזוג עם ג'אז, טאואר לא קפאה על השמרים. היא הרחיבה את יכולותיה בטכנולוגיות אנלוגיות, וביצעה מיזוגים ורכישות שהתבססו על מודלים עסקיים ייחודיים. טאואר־ג'אז הקימה שותפות עם פנסוניק, הכוללת שלושה מתקני ייצור ביפן, ובנוסף רכשה מפעל ייצור בסן אנטוניו, המספק לה כושר ייצור נוסף.

המהפך ניכר היטב בתוצאות. בשנים האחרונות צמחו מכירות החברה מקצב שנתי של כ־100 מיליון דולר לקצב שנתי של יותר מ־1.4 מיליארד דולר, מספר מתקני הייצור שלה גדל משניים לשבעה בשלוש יבשות שונות, ומספר העובדים שלה צמח מ־900 ל־5,500; מספר לקוחותיה עלה מ־30 בלבד ליותר מ־300. 

טקס ההכרזה על הזוכים בתחרות המהלך העסקי של השנה צילום: עמית שעל

למקום השלישי הגיעה חברת נייס (NICE ) שביצעה ב-2016 שתי רכישות אסטרטגיות שהגדילו במידה ניכרת את מגוון המוצרים שהיא מציעה ללקוחות — ואת מגוון הלקוחות עצמם. שתי הרכישות שיפרו והרחיבו את יכולת המענה למגמות העיקריות בשוק המטרה של נייס — מעבר לענן ושימוש בבינה מלאכותית.

הרכישה הראשונה בוצעה בינואר 2016: חברת Nexidia, שעוסקת בניתוח אינטראקציות בין חברות ללקוחות. החברה, שנרכשה תמורת 135 מיליון דולר, חיזקה לנייס את יכולות מערכות האנליטיקה — מערכות המאפשרות למשתמש להוציא במהירות מידע לפי חיתוכים שונים. בזכות האנליטיקה בענן החברה אפשרה לנייס להוסיף יכולות ולהיענות לצורכי המשתמשים מהר יותר. בנוסף היא אפשרה לנייס להציע את פתרונות האנליטיקה גם בסביבות תוכנה של מתחרים. כתוצאה, נתח השוק של נייס זינק, ולפי חברת ניתוח השוק DMG, הוא כפול מזה של המתחרה הקרובה ביותר בתחום.

הרכישה השנייה הושלמה בנובמבר 2016. inContact, שנרכשה תמורת 940 מיליון דולר, נתנה לנייס יכולת משלימה בשוק נושק לשוק המסורתי שלה, הכפול בגודלו מזה שנייס פעלה בו. הענן אפשר לנייס להציע פתרונות לארגונים קטנים בהרבה מלקוחותיה המסורתיים, חברות ענק. שתי הרכישות מיצבו את נייס כשחקנית המובילה בשוק התוכנה לארגוני שירות לקוחות, והגדילה את השוק הפוטנציאלי. מניית נייס נסחרת בת"א ובנאסד"ק. בשנה האחרונה עלתה המניה בנאסד"ק ב־29%, ונייס נסחרת לפי שווי שוק של 5.4 מיליארד דולר. ב־2017 מורגשות תוצאות הרכישה בקצב צמיחה מואץ, וניכרת עלייה דרמטית במכירות ממנויים ועלייה מתמדת ברמת הרווחיות.

צוות השופטים בתחרות מנה את גלית חמי, עורכת כלכליסט, גולן פרידנפלד, סגן עורכת כלכליסט,דני מרגלית, יושב ראש BDO, שחר זיו, שותף מנהל בBDO, ליאורה עופר, יו"ר מליסרון ועופר השקעות, צביקה יוכמן, שותף מנהל בקרן סקיי, פרופסור משה צבירן, דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ענת לוין, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח, וחיים שני, שותף מנהל בISRAEL GROWTH PARTNERS.

דני מרגלית יו"ר BDO צילום: עמית שעל

לדברי דני מרגלית, יו"ר BDO, "חברות ישראליות פוזלות לגלות, לא רק בהיבטי המס. חברות בינלאומיות בוחנות העברת מרכזי פיתוח לישראל – האם למשוך מרכזי פיתוח לחוץ לארץ, אלה מהלכים אשר נשענים על מיסוי וכמובן על כוח עבודה אטרקטיבי. אנו מחזיקים בדסק בניו יורק ושם אנו מגיעים למצב שמעל 300 חברות ישראליות היושבות בניו יורק נמצאות שם משיקולי מס, וגם משיקולי גיוס עובדים. חשוב לציין שבישראל קיים קושי בגיוס עובדים. כיום יש עודפי גביה שנרשמו בשנה האחרונה - עודפי הגביה ברובם – כ-15 מיליארד, נובעים מדיבידנד חברות, עסקת מובילאיי, עסקת כתר פלסטיק ועסקת דלק תמר - ולכן נשאלת שאלה מה השימוש לעודפים. האוצר רוצה להקטין שיעור מס לפרטיים וחברות ואילו בנק ישראל רוצה לייצר יכולות פריצה עתידיות למדינה".

לדברי מרגלית: "ועדת טישלר בה הייתי חבר עסקה במעבר בסיסי צה"ל לדרום, השאלה המרכזית לא היתה עניין ההצלחה של המעבר אלא היכולת למשוך אנשי צבא לחיות בדרום, להעביר את מרכז חייהם והדבר המוביל שישכנע אוכלוסיות לעבור לפריפריה הוא נושא החינוך, אני מקווה שהמדינה תשתמש בכספים לחיזוק החינוך".

לפי מרגלית: "בבחירת המהלך העסקי הבולט של השנה בחברות ציבוריות הנסחרות בארץ ובחו"ל הסתכלנו על לא מעט חברות ביחד עם כלכליסט וצוות בן שישה שופטים. רעיון התחרות הוא מתן אות כמובן לחברה הנבחרת – אך גם עידוד חברות להצליח. כי זוהי הצלחה של כלכלת ישראל".