"אין לבנק הפועלים תמריץ להיכנס לביטקוין"

"אנחנו לא רצים ומיישמים ביטקוין בבנק, אנחנו יושבים ולומדים את הנושא. הבנקאות המסורתית פועלת תחת רגולציה ויש לנו אמון עם הלקוחות שהרווחנו בדם, יזע ודמעות. לקוח ששם שקל בבנק יודע שהוא יישאר בבנק ויהיה זמין עבורו למשיכה ושאנחנו מגנים על הכסף שלו. לכן, בכניסה לעולם הביטקוין, שנטול רגולציה, שקיפות ונראות, יש אתגרים וסיכון מאוד גבוה. צריך לדעת איך להתמודד איתו" — כך אומר חיים פינטו, ה־CTO החדש של בנק הפועלים, בראיון ראשון מאז מינויו לתפקיד.

להרשמה לוועידת התחזיות וללוח הזמנים שלה  לחצו כאן

פינטו מסביר שהמבחן של הביטקוין יהיה בהכנסת המטבע הדיגיטלי לרשתות הפיננסיות הרגילות. לדבריו, "גם בישראל בנק ישראל משקיע מאמץ לגבש עמדה בנושא. כרגע אין למוסדות הפיננסיים תמריץ להיכנס לזה".

מה לגבי הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הביטקוין — הבלוקצ'יין? כיצד הבנקים מתמודדים איתה?

"טכנולוגיית הבלוקצ'יין נותנת פתרון לאחת מאבני היסוד של האנושות כולה — הצורך ביצירת אמון. הפלטפורמה מאפשרת לבצע פעולות בשקיפות מלאה, וזה מנטרל את היכולת לבצע מניפולציה למערכת.

"הבלוקצ'יין לחלוטין ניתנת ליישום בעולמות אחרים, אבל לא בצורה שאנחנו רואים אותה מתגשמת ברשת הביטקוין. הסיבה העיקרית היא שבעולם הביטקוין הפלטפורמה מבוזרת ואנונימית. אפשר לבצע פעולות, אבל לא יודעים מי עומד מאחוריהן. חופש ללא גבולות גובל לבסוף באנרכיה, והצד שהיה מאוד אטרקטיבי ועומד בליבת היצירה של הרשת הוא גם החיסרון הגדול שלה. האנונימיות והביזור של הביטקוין הם המכשולים העיקריים באימוצו.

"אבל הבלוקצ'יין כטכנולוגיה ניתנת לאימוץ ויישו—‑ הבנק בנה רשת בלוקצ'יין לרשת הערבויות הדיגיטליות שלו. תהליך שהיום לוקח ימים ושבועות יקוצר לשעות על אותה הפלטפורמה".

האם אתה רואה כניסה של מטבעות דיגיטליים לשימוש במערכת הבנקאות המסורתית?

"מטבעות דיגיטליים זה סיפור אחר מהביטקוין. יש דרך לבצע דיגיטציה של מטבע בצורה שהיא פחות מסוכנת ויותר יישומית ללקוח. זה דורש יישור קו עם הרגולציה המקומית והעולמית. ברגע שהרגולציות בין הממשלות יתיישרו, זה יכשיר את הדרך למטבעות הדיגיטליים להיכנס למיינסטרים. אחד האתגרים הגדולים הוא שזה דורש הירתמות של שחקנים רבים — הממשל, בנקים מרכזיים, בתי העסקים והגופים הפיננסיים. המסובכות הפרוצדורלית ביצירת מטבעות דיגיטליים גבוהה מהטכנולוגית".

חברות הפינטק מציעות היום פתרונות חדשניים ללקוחות, האם אתם כבנק חוששים מהתחרות?

"לא אגיד שחדשנות פיננסית בעיקר קורית מחוץ לבנקים. יש כאן היום חדשנות פיננסית שיוצאת מהבנק עצמו. אנחנו מכירים בחברות הפינטק ורואים בהן שותפות אורגניות טבעיות מאוד בבניית הבנק העתידי. יש נכונות עולה וגוברת לשתף פעולה עם חברות פינטק כדי לספק שירותים איכותיים יותר וטובים יותר לקהל הלקוחות. בנקאות פתוחה זה לא עניין של טכנולוגיה, זו דרך חשיבה. כשאנחנו חושבים על מודלים עסקיים עתידיים — חברות הפינטק הן חלק אינטגרלי מהתהליך.

CTO בנק הפועלים חיים פינטו. "חברות פינטק הן שותפות אורגניות בבניית הבנק העתידי" צילום: עמית שעל

"אם מסתכלים על אחוזי ההצלחה של חברות סטארט־אפ, יש כאן אי־ודאות ולכן יש מקום לסינרגיה עם הבנקים. אם הלקוח רוצה לעבוד דרך חברה מסוימת שבחרה לשתף פעולה עם הבנק, כל הצדדים מרוויחים".

זה אולי נכון לגבי חברות סטארט־אפ, אבל יש שחקניות גדולות ומבוססות שמנסות להתחרות ולספק שירותים פיננסיים (גוגל, אפל, אמזון).

"זה נתח שונה. פה עולה השאלה אם הן באמת רוצות להשקיע בבנייה של מערכות ליבה בנקאיות — ואין משהו שאוכל לומר כדי שיסביר את המורכבות של ליבה בנקאית, מדובר במיליארדי שקלים ותובנות שנרכשו על פני שנים רבות — ואז הם יהיו כפופים לרגולציה. יש סתירה בין הפעילויות האחרות של החברות האלה — היום הן מאוד חופשיות ופעילות בתחומים מאוד מגוונים. כניסה לתחומים שפועלים תחת רגולציה תשפיע על חוויית הלקוח בשירותים האחרים שלהם".