לחזות את מחיר המשכנתא: יתרונות הביג דאטה בסביבה פיננסית

"ביג־דאטה בעולם העסקי נועד לנתח ולהפיק מהמידע הרב שצטבר תובנות שיש להן ערך עסקי וכלכלי וגם משיאים ערך לללקוחות", מסביר אייל ברזילי, ראש ענף בכיר לביג דאטה בחטיבה לבנקאות דיגיטלית בבנק לאומי.

ביג דאטה כפשוטו הוא ניתוח מידע שהצטבר במערכות מחשוב כדי להפיק ממנו תובנות. למשל ניתוח מידע ממאגר נתונים שמכיל את השעות שבהן לקוחות הבנק יוצרים קשר עם המוקד הטלפוני מאפשר להבין מה הן שעות העומס ולתגבר את משמרות נציגי השירות בפרקי הזמן הרלבנטיים.

ברזילי. "לצרכן הבודד אין גישה לכל המידע עליו" צילום: עמית שעל

אך זהו הביג דאטה הישן, ניתוח לא מסובך שארגונים מספקי שירות עושים על הזמן. הביג דאטה המורכב יותר הוא שימוש במידע היסטורי שנאסף מענפי פעילות שונים כדי להפיק תובנות עתידיות על בסיס מודלים ונוסחאות מתמטיות.

"דרכי ההתקשרות של הלקוחות עם הבנקאים השתנו, והיום ערוצי התקשורת הם לא רק הבנקאי בסניף, אלא גם הצ'אט־בוט, האפליקציה, המייל והמוקד הטלפוני", מסביר ברזילי. "ניתוח המידע מאפשר לאפיין את הלקוחות שבוחרים בערוצי התקשורת השונים או בשילוב שלהם, וכך יכול הבנק לפנות לכל לקוח בדרכים שבהן הוא מעדיף לתקשר".

שימוש מתוחכם יותר

לדברי ברזילי, השלב הבא במהפכת הביג דאטה הוא שימוש מתוחכם יותר במידע, בין היתר באמצעות כלי בינה מלאכותית (AI). "המהפכה הבאה היא שימוש מושכל ומתוחכם יותר בהררי המידע שמצטברים אצלנו לביצוע ניהול סיכונים חד יותר, זיהוי מגמות וטרנדים ויצירת בנקאות אישית שמותאמת ללקוח ברמה גבוהה.

"אלמנט הבינה המלאכותית בביג דאטה משמעותו לא רק לנתח את המידע הקיים אלא גם להפיק תובנות על בסיס מידע היסטורי ולהשתמש בנוסחאות ומודלים כדי להפיק מידע עתידי, תחזיות ותמחור", הוא אומר. "כך למשל ניתן לתמחר משכנאתות באמצעות Data Fusion (הלחמת מידע) של ניתוח דו"חות כספיים היסטוריים של חברות נדל"ן ומצב המניות שלהן, וניתוח תמחור עתידי של משכנתאות". בנוסף מביא ברזילי כדוגמה סלילת כבישים היסטורים ככלי לניבוי מחירי הדירות העתידיים.

אין זה מקרה שחברות טכנולוגיה רבות שואפות לספק שירותים פיננסים, דוגמת שירותי תשלום דוגמת אפל פיי, ושבנקים וגופים פיננסיים משתוקקים לפיתוחים טכנלוגיים. "הבנקים והגופים הפיננסיים אוגרים מידע רב ובעל ערך על הצרכנים של השירותים הפיננסיים", מסביר ברזילי.

"לא אחת לצרכן הבודד אין גישה לכל המידע עליו, בעוד הגופים הפיננסיים יכולים לראות תמונה רחבה יותר אודותיו כך שהם יכולים להפיק תובנות מהמידע. זה דבר שיועץ פיננסי, עם כל הניסיון הרב שיש לו, לא יוכל לעשות כי אין לו את מאגרי המידע האלה". לדברי ברזילי, הגלים הטכנולוגיים הופכים למעשה את הבנקים לתחליף ליועץ הפיננסי.

"הביג דאטה מקנה לנו בלאומי את היכולת לזהות מגמות בענפים שונים ולייעץ לחברות סטארט־אפ דרך זרוע לאומי טק", הוא מרחיב. "אנחנו מעניקים להן השוואה של מצב החברה לחברות בענף ומספקים להם טיפים להשקעה ולניצול כספים, ועוד קשת רחבה של שירותי ייעוץ שחיוניים עבורן". בנוסף מאפשר הביג דאטה לספק שירותי ייעוץ ללקוחות, לנהל את כספי הנוסטרו של הבנק ולשפר את הייעוץ הפנסיוני, אומר ברזילי.

כיוון נוסף שהביג דאטה צועד לכיוונו הוא איסוף מידע מרשתות חברתיות, כמו למשל טוויטר שציוציו של נשיא ארה"ב דונלד טארמפ בה משפיעים על מחירי מניות. "ההסתכלות לעתיד מתבטאת בכלים שמאפשרים לנתח בזמן אמת ולקבל החלטות של מסחר בשוק הון והחלטות השקעה כשירות ללקוחות שמנהלים אצלנו תיקי ניירות ערך", מסביר ברזילי.

אתגר הרגולציה

עם זאת, טכנולוגיית הביג דאטה עומדת בפני אתגרים ומורכבויות גם בתוך הארגון וגם מול הרגולטור. "אנחנו מתמודדים עם רגולציה כמו חוק הגנת הפרטיות, שאוסר לנטר מידע על לקוחות הבנקים ממקורות חיצוניים כמו רשתות חברתיות", מדגים ברזילי.

"בנוסף הרגולציה אוסרת לעבוד במחשוב ענן, ובכך מונעת מהבנקים לנצל עולם שלם של טכנולוגיות שעובדות בסביבת ענן. קיימות הגבלות נוספות שמקשות, אבל מנגד הן מבטיחות ללקוחות הבנקים הגנה על המידע שלהם ועל פרטיותם — שמהווה אלמנט חשוב מאוד בעולם שבו כל המידע פרוץ ונגיש לכולם ברשתות החברתיות . לכן צריך למצוא את האיזון תוך שמירת ההגנה על הלקוח", הוא מסביר.

חזית נוספת בתחום היא מול בנק ישראל: "ניתוח אירועים שקרו בעבר ללקוח מסוים יכולים לשמש את הבנק להחליט מה גובה הריבית שיוצמד להלוואה עתידית שתינתן ללקוח", מפרט ברזילי. "לא מדובר פה בכללי אצבע או במערכות דירוג פנימיות בבנק, אלא ממש על מודל מתמטי שמזינים לתוכו פרמטרים שונים. זו ממש סוג של קופסה שחורה שמקבלת מידע ומספקת תוצאה שלפיה מחליטים איך לפעול. בבנק ישראל רוצים לדעת מהי אותה קופסה ואיך התקבלה ההחלטה, וזה קשה לתרגם את המתמטיקה לשפת יומיום".