ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024
גג עמוד כנס פינטק 2017

FinTech 2017

ראש חטיבת הבנקאות הדיגיטלית בלאומי: "40% מלקוחות פפר הם בני 35 ומעלה"

תמר יסעור אמרה את הדברים בוועידת הפינטק של "כלכליסט". לדבריה, הפינטק יציל את הבנקים המסורתיים מהתחרות עם ענקיות הטכנולוגיה - פייסבוק, גוגל, אובר ואפל: "אנחנו מרגיעים את עצמנו שיש לנו אמון ומערכות יחסים עם הלקוח, אבל אם טכנולוגיה לא תהיה בדנ"א של הבנקים הם לא ישרדו לאורך זמן"

קרן-אור גרינברג 10:0508.11.17

"40% מלקוחות פפר מעל גיל 35", כך אמרה תמר יסעור, ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית של בנק לאומי, בכנס פינטק 2017 של כלכליסט, בנק לאומי ו-KPMG שהתקיים הבוקר בבורסה לניירות ערך.

 

יסעור סיפרה על תהליך פיתוח בן שנתיים להקמת הבנק הדיגיטלי פפר. "ניסינו לא לעשות דיגיטציה של העולם הישן, אלא לחשוב מה המילניאלים רוצים, אבל להפתעתנו גילינו ש-40% מהם עברו את גיל 35. זה משהו שאנחנו מנסים לפצח - למה זה כל כך מעניין גם אותם".

 

פפר מבוסס על ניתוח מידע עם חווית משתמש אחרת עם פיד כמו בפייסבוק, כאשר כל הפעולות הבנקאיות מופיעות בלי לחפש, ועם חזון להעצים הבנה ויכולת פיננסית של היכולות של הלקוחות.

 

יסעור מאמינה שהפינטק יציל את הבנקים המסורתיים שחשופים לתחרות גדולה מענקיות הטכנולוגיה - ארבע המעצמות כפי שכינתה אותם: פייסבוק, גוגל, אובר ואפל. "המעצמות החדשות שולטות בממשלות, בתעשיות ובכלכלות יכולות להמליך ולהרוג מותגים בקלות רבה ארבעת המעצמות האלו שולטות על המידע, תקשורת, מדיה, קמעונאות. יוזמה אחת שלהן יכולה לשנות תעשיות. אמזון כבר מרוויחה יותר מ-3 מילארד דולר רק על אשראי לעסקים ויכולה לחסום פעילות של עסקים, וגם נייקי הבינה שלולא אמזון היא יכולה להיפגע בשוק שלה. בגוגל ניתן לשלם דרך המייל, לאפל יש הארנק וגם פייסבוק השיקה השבוע את האפשרות להעביר כספים במסנג'ר. אנחנו מתעוררים כל בוקר עם יישומים חדשים של המעצמות הגדולות החדשות".

 

יסעור ציינה כי מעבר למעצמות הטכנלוגיות כללי השוק של הארנק הדיגיטלי מכתיבות ממשקים חדשים גם לחברות שלא התכוונו לעסוק בשירותים בנקאיים. "אובר למשל לא התכוונה להיות בנק, אך גילתה שלרוב הנהגים שלה אין חשבונות בנק ואין לה איך לשלם להם כי בגלל רגולוציה הם גם לא יכולים לפתוח חשבון בנק. היא השיקה כרטיס דביט לשלם לנהגיה ובאוקטובר הנפיקה כרטיס נאמנות ללקוחותיה ולצרכנים בו ניתן לצבור הטבות על אובר".

 

 

יסעור. "אם הטכנולוגיה לא תוטמע בבנקאות עצמה, הבנקים לא ישרדו לאורך זמן" יסעור. "אם הטכנולוגיה לא תוטמע בבנקאות עצמה, הבנקים לא ישרדו לאורך זמן" צילום: עמית שעל

 

מבחינת מימדים כמות הכספים שעוברת בתעשיות הטכנולוגיה עולה משמעותית, "כמות הכסף ב-Apple pay גדולה מהרבה בנקים בעולם כולו. אנחנו, הבנקים, משכנעים את עצמנו שיש לנו אמון, אחראיות ומערכות יחסים ומלא נתונים וטכנולוגיה. לכאורה אנחנו מנסים להרגיע את עצמנו. אבל אנחנו מבינים שאם הטכנולוגיה לא תהיה בדנ"א של הבנקים אלא רק עוד משהו שמאפשר לעשות דברים יותר בקלות, ואם לא תוטמע בבנקאות עצמה, הם לא ישרדו לאורך זמן. היום מתעסקים במבנה חטיבות ומקצוע הבנקאות משתנה מקצה לקצה. הידע האנושי שמתורגם לאלגוריתמיקה וללמידת מכונה בסוף ינצח".

 

על הפער הזה, לדעת יסעור, מגשרת תעשיית הפינטק. "הפינטקים והבנקים זה סיפור אהבה. אפשר להמציא, לשתף פעולה או להשקיע בהם. הפינטק זה גלגל ההצלה של הבנקים להתמודד עם אותן מעצמות טכנולוגיות. זה מה שעוזר לנו להתקדם יותר מהר ולהתאים את עצמנו לעולם החדש".

 

לדבריה, אם עד היום הפינטק עשה דיגיטציה לבנקאות המסורתית, היום כללי המשחק שוב משתנים. "עולם הבלוקצ'יין שובר את כללי המשחק. הגורמים המתווכים לאט לאט מתייתרים, כי כשמדינה כמו רוסיה משיקה קריפטו-רובל זה סדרי עולם חדשים. בעולם של קוד פתוח וטיים טו מרקט יותר מהיר הפינטק יכול לעשות דברים מדהימים. גם המעצמות החדשות של הארבע מתחברות לעולם הזה של הבלוקצ'יין. אולי פה תהיה סימטריה בחלוקתה משאבים והזדמנות שווה לכולם, אבל אם לומדים מההיסטוריה בסוף כנראה נסביר פה בכנס הבא מי השתמש בזה לרעה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x