יו"ר כיל: "החקלאות הדיגיטלית היא מנוע הצמיחה העתידי"

"אנו מזהים את תחום החקלאות הדיגיטלית, החקלאות המדייקת, כמנוע צמיחה עתידי. דובר על הרכב האוטונומי, חקלאי העתיד ידברו בשפה חקלאית חדשה. כבר היום החקלאי החליף את המעדר והמחרשה בסמארטפון, ב-GPS, ברחפנים ובכלים אוטונומים". כך אמר היום יו"ר כיל, יוחנן לוקר, בוועידה הכלכלית הלאומית 2017 של "כלכליסט". לוקר הוסיף כי "כל זאת כדי להגדיל את תפוקת היבולים ולחסוך בעלויות. כיל כחברה שמפתחת מוצרים מתקדמים בעולם הדשנים חייבת ללמוד לדבר בשפה החקלאית החדשה. שפה זו תייצר ערך כלכלי חדש במשולש שבין הענן הוירטואלי, מערכות התפעול והקרקע. עבורנו זו משימה מרכזית ואנו מתכננים להשקיע משאבים בתחום זה כבר בשנה הקרובה".

לוקר התייחס לפיתוחים הנעשים בכיל ואמר "הידעתם שכיל "נמצאת" בנייד של כל אחד מכם? בניידים של כולנו מצוי חומר מעכב בעירה שמיוצר בכיל. מצאתי שלמעבדות הפיתוח של כיל יש מעל 600 פטנטים בתחומי החומרים והתהליכים. בשנה זו נחשפתי לעובדים ומנהלים מחוייבים ומקצועיים - גאווה ישראלית ובין לאומית. כיל, יותר מכל חברה אחרת בארץ מקיימת את החזון של הפרחת הנגב"

לדברי לוקר שנכנס לתפקידו כיו"ר כיל לפני כשנה "כיל נוכחת ב-35 מדינות בעולם, כיל בעלת היקף מכירות שנתי של 5 מיליארד דולר, אנחנו מעסיקים רק בישראל קרוב ל-5,000 עובדים - ובאופן עקיף מהווה מקור הכנסה של כ-25,000 עובדים נוספים בישראל, השקענו בממוצע בארבע שנים האחרונות כ- 500 מיליון דולר בשנה בישראל, מהווים כ-6% מסה"כ הייצוא, תורמים לתל"ג בנגב היא כ-20%. הנוכחות שלנו בנגב היא מקור גאווה עבורנו - "הנגב הוא הבית של כיל".

יוחנן לוקר יו״ר כיל צילום: נמרוד גליקמן

לוקר התייחס להתפתחויות הטכנולוגיות ואמר "שמעתם את קודמי (פרופ' אמנון שעשוע וד"ר שמואל חרל"פ-ע"מ) רק להוריד את הכובע, להעריך אותם. העולם חווה סערה טכנולוגית, לנגד עינינו משתנים כללי המשחק, מתעצב עולם חדש. כיו"ר של חברה תעשייתית, ברצוני להתייחס למשמעות של "מהפכת המידע" עבורנו. השימוש בכלי איסוף, ניתוח וחיזוי מעולמות ה-BIG DATA, מאפשרים מחקר, פיתוח וייצור, וכנגזרת - שיווק ומכירות שתכליתם פתרון מדויק ומותאם לצרכי השוק והפרט. טכנולוגיית המידע אינה פוסחת על אף תחום בחיינו".

ברקע הוועדה לעידוד הפריון של משרד האוצר, שצפויה להציג את המלצותיה בקרוב אמר לוקר "בראייתי הצנועה, מדינת ישראל צריכה לפתח ולעודד את התעשייה, תוך שילוב היכולות הטכנולוגיות האדירות הקיימות בה. תעשייה יצרנית, מוטת ייצוא ותחרותית בשווקי העולם. היתרון לגודל, אינו רלוונטי, כל זאת כמובן לצד המשך פיתוח ענף ההייטק המפואר". עוד הוסיף כי "כיל, בהיותה חברה ישראלית רב לאומית מוטת יצוא, מקפלת בתוכה מרכיבים אלה של תעשייה יצרנית, יצוא וטכנולוגיה. כיצד אנו עושים זאת? כיל היא שילוב ייחודי בין המחצבים הגולמיים במעמקי הקרקע והים למוצריי ההמשך שלנו בחקלאות, בתעשיית המזון, הרכב, התרופות, האלקטרוניקה ועוד".

בראייה צופה פני עתיד אמר לוקר, "אל לנו לנוח על זרי הדפנה, עלינו ככיל להכיר במגמות העולמיות, כדי להישאר תחרותיים ורלוונטיים. גידול האוכלוסיה הצפוי מעמיד את העולם בפני מספר אתגרים מרכזיים שכולם מכירים: מזון, מים, קרקע ואנרגיה. כולם במחסור העולם יצטרך להאכיל בעשורים הקרובים 2 מיליארד פיות נוספות. העולם יצטרך לייצר יותר בפחות.. אתגרים אלה לצד ההתפתחות הטכנולוגית הם ההזדמנות שלנו".

לוקר, אלוף במיל', התייחס להשפעה של השינויים הגיאו פוליטיים על הכלכלה הישראלית ואמר "לפני עשור בדיוק היינו על סף סוריה גרעינית. לפני 7 שנים הצית עצמו מוחמד בועזיזי, בחור בן 26, בעל דוכן ירקות לא חוקי בתוניסיה, לאחר שפקידה עירונית בשם פאידה חמדי סתרה לו והחרימה את דוכן הירקות שלו. כשהצית עצמו, הצית את התקווה ל "אביב העמים הערבי" שלצערי הפך "לאביב הדמים הערבי". ומאז, המזרח התיכון, המרחב שלנו, מצוי בסערה מתמדת, מדמם קשות, ונתון לתהפוכות ולטלטלות. מיליוני הפליטים שנעים ברחבי אירופה, מאות אלפי ההרוגים, קריסתם של המשטרים, השתלטותם של ארגונים קיצוניים ויצוא של טרור לרחבי העולם. וזה במרחק נסיעה של שעתיים מפה. בתוך כל הכאוס הזה, מתקיימת במדינת ישראל מציאות של חברה וכלכלה תוססת ומשגשגת, על כל בעיותיה. זו אחת הכלכלות המתקדמות והפורחות בעולם. ולא ציינתי את המשבר הכלכלי שפקד את העולם ב-2008 ונחשב לחמור ביותר בשמונים השנים האחרונות. המציאות הזו מתאפשרת, יש הרבה אנשים שמנכסים לעצמם את ההצלחה הזו, אבל אני חושב, שהרבה בזכות האנשים שיושבים כאן היום ומאמינים יחד איתי בעוצמה, בתבונה וברוח היזמית של אזרחי ישראל."