דוד ברודט: "חלק מהשירותים הבנקאיים בישראל הם מהזולים בעולם המערבי"

עוד הוסיף ברודט: "אולי זה מסוכן, באווירה הקיימת כיום לדבר על הבנקים, אבל בסיכונים אנחנו מבינים. זה בעצם המקצוע שלנו. אנחנו הבנקים לוקחים את הסיכונים של המשק הישראלי. לישראל יש מערכת בנקאית טובה, יציבה, מודרנית שמשרתת היטב את הסקטור העסקי על כל קבוצותיו, ואת סקטור משקי הבית על כל צרכיו. מחירי השירותים הבנקאיים אינם גבוהים ביחס לעולם, ואפשר בהחלט לקבוע היום שחלקם - כמו למשל בתחום העו"ש - הם מהזולים בעולם המערבי".

"לא עשור אבוד - עשור בונה"

בימים אלו מציינת מערכת הבנקאות עשור לתחילת המשבר הפיננסי הגלובלי. לדברי ברודט, הבנקאות הישראלית, למרות שלא חוותה את המשבר הגלובלי, שפגע בעשרות מדינות וגרם לנזקים כלכליים, עברה עשור מכונן ומעצב. "עבורנו זה לא היה עשור אבוד אלא עשור בונה. עשור מרתק. המשבר הגדול ששיאו היה בספטמבר 2008, עם נפילת בנק ליהמן ברדרס, שמנהלי הסיכונים בעולם הגדירו אותו כמשבר של אחד למאה שנה.

"מספיק אם נתבונן בכספי הסיוע שנאלצו ממשלות להשקיע כדי להציל את התאגידים הפיננסיים שאיימו להתמוטט: בארה"ב, מדובר בסיוע שהיקפו עבר את ה-300 מיליארד דולר ובאיחוד האירופי, הגיע הסיוע לסכום של 1.6 טריליוני יורו. ישראל, הייתה אחת המדינות היחידות בעולם שבה המערכת הבנקאית נשארה יציבה ומתפקדת למרות הסערה העולמית. הבנקאות הישראלית לא נפגעה וגם המשק הישראלי לא נפגע. זה לא היה נס. זו תוצאה של בנקאות שמרנית שיודעת לנהל סיכונים, וכן פיקוח על הבנקים, שנקט בגישה רגולטורית מוקפדת".

"המערכת הבנקאית הישראלית הצילה את הכלכלה הישראלית בעת המשבר"

ברודט הדגיש כי אף בנק ישראלי לא היה בסיכון קיומי. "יש לזכור שהאפשרות להידבק מהמשבר הייתה גדולה ביותר, שכן מערכת הבנקאות בישראל החזיקה בנוסטרו, ניירות ערך שנסחרו במדינות המשבר והחזיקו שלוחות בנקאיות, באותן מדינות ממש. אבל אצלנו, לא נאלצה הממשלה להכניס את ידה לכיסם של האזרחים כדי לממן מבצעי חילוץ אדירים כפי שאירע בארה"ב ואירופה. אפשר להגיד בפה מלא כי המערכת הבנקאית הישראלית הצילה את הכלכלה הישראלית בעת המשבר, שבעיצומו לא רק שהיא שמרה על יציבות והמשיכה לספק אשראי, אלא אף הגדילה אותו".

לטענת ברודט, למרות שהמערכת הבנקאית בארץ לא נפגעה מהמשבר הפיננסי, היא הייתה בין הראשונות להפיק לקחים ולאמץ מגבלות שונות להגברת היציבות הפיננסית. תפקיד חשוב בכך, היה לדבריו לבנק ישראל. "אנחנו ספקי האשראי המרכזיים של הסקטור העסקי והפרטי. המערכת הבנקאית מספקת למשקי הבית משכנתאות כדי שזוג צעיר יקנה דירה היום וישלם אותה בתשלומים 20 או 30 שנה. סך האשראי שהבנקים מספקים כיום מסתכם בכ-950 מיליארד שקל. כלומר בשנה הבאה נעבור את הטריליון שקל - זה מספר מדהים: כ-85% מגודל התוצר ולמרות זאת - ישראל לא נמצאת במקום גבוה בעולם ביחס אשראי לתוצר. מתן אשראי מחייב פיזור סיכונים מושכל שפירושו פיזור מימון בין הלקוחות ובין הפרויקטים וכך בדיוק אנחנו אנו עושים".

יו"ר בנק לאומי דוד ברודט בוועידה הכלכלית הלאומית צילום: נמרוד גליקמן

ברודט התייחס להפרשות הבנקים ואמר כי שיעור ההפרשות הממוצע של העשור האחרון 2007-2017, כולל שנת המשבר 2008, הוא 0.3% מכלל האשראי. "בניגוד לרושם שנוצר בכל האמור לטיפול בחייבים, שמתקשים לשרת את החוב, הבנקים מפגינים מדיניות נוקשה יותר עם עסקים מאשר עם לקוחות פרטיים. למשל, בשיעור מחיקת החובות למגזר הפרטי מסך החובות שעברו ארגון מחדש או הסדר ("תספורת"), תראו שמדובר ב-8%. לעומת זאת, במגזר העסקי השיעור הוא חצי מזה. יש לנו ניסיון מצטבר שמבוסס על ניסיון אישי של בנקאים ועל שימוש מושכל במודלים, ובסטטיסטיקות. בסופו של דבר, הבנקים נבחנים על ביצועי תיק האשראי לא לפי לווה בודד כזה או אחר. העובדות והמספרים מוכיחים שאנחנו עומדים בהצלחה במבחן הזה. אין מבחן אחר. זאת ועוד, הבנקים למדו מהניסיון. האירועים השונים שחווינו נותחו בהפקת לקחים ותורגמו למדיניות ברורה והאשראי ללקוחות גדולים נחתך לרבע מזה שהיה בשנת 2007".

ברודט התייחס בדבריו לכך שבעשור האחרון חלו שינויים רבים במערכת הבנקאות בארץ שבאו לידי ביטוי בשורה רחבה של נושאים. "הלימות ההון עלתה. הבנקים הישראליים יציבים ומסוגלים לעמוד בפני זעזועים כבדים, בלתי צפויים, שיקרו בכלכלה הישראלית או הבינלאומית. אנחנו יודעים שיהיו מצבים קשים בעתיד, כי הכלכלה מתנהלת במחזורי עסקים, אנחנו מתכוננים גם לימים שחורים".

ברודט התייחס לשינוי נוסף שנוגע לשינוי בהון העצמי שנדרשו הבנקים הישראלים להחזיק במאזניהם. "אם בעבר ממוצע ההון העצמי שהחזיקו חמשת הבנקים הגדולים עמד על כ-7.8%, הרי כיום ההון הממוצע עלה ל-10.7% כששני הבנקים הגדולים נמצאים בשיעור העולה על 11%". גם מערך הכוחות במפה הפיננסית בישראל עבר שינויים משמעותיים. "יישום המלצות ועדת בכר והחלת הסדר פנסיית חובה, גרמו להסטת כספי הציבור מהמערכת הבנקאית לגופים המוסדיים. חלקו של האשראי הבנקאי מסך האשראי העסקי ירד למחצית. האשראי למשקי בית היווה בשנת 2007 כשליש מתיק האשראי; כיום הוא הגיע למחצית מהתיק, תוך ירידה באשראי לעסקים גדולים.

השינויים בתיק האשראי הקטינו את סיכון האשראי מנפילת לווה גדול. בנוסף, במהלך העשור חלה ירידה במרווחים, בד בבד עם ירידת הריבית של בנק ישראל. ברודט התייחס גם לכך שהבנקים הישראליים אימצו טכנולוגיות פיננסיות חדשניות, החל מטכנולוגיות מתחום התשלומים ועד בנק דיגיטלי: "עד כמה שקשה להאמין, מערכת הבנקאות הישראלית כיום יעילה יותר ממדינות כמו בריטניה, גרמניה ושוויץ".

ביחס לעתידה של המערכת הבנקאית אמר ברודט שאנו ניצבים בפני הגדרה מחדש של כל מושג התיווך הפיננסי: "בינינו, אף אחד באמת לא יודע איך תראה המערכת בסופו של תהליך וזה מה שהופך את הבנקאות כיום מאוד מסקרנת. אנו צפויים לשני שינויים גדולים שהראשון בהם הוא המהפכה הטכנולוגית, שהיא אוניברסלית במהותה, ואנו רק בתחילתה והשני, שינויים ברגולציה. שני עקרונות יסוד בנושא השינויים ברגולציה נוגעים להנגשת המידע הבנקאי לכל דורש על מנת להעצים את התחרות, כמו הקמת מאגר נתוני אשראי; תעודת זהות בנקאית; מערכות דיגיטליות להפצת מידע על לקוחות. העיקרון השני ברגולציה, הוא הגדלת מספר השחקנים במערכת. כמו הפרדת חברות כרטיסי האשראי; הכנסת שחקני אשראי חוץ בנקאיים לשוק הקמעונאי; הכנסת מיזמים אינטרנטיים (פינטק) (P2P) .יש לי ספק אם הם ישרתו את האינטרס הציבורי ואת הלקוחות".

ברודט ציין את בנק לאומי כדוגמה טובה לדבריו לתהליכים החיוביים בבנקאות: "הבנק עבר שינויים גדולים שחיזקו את יציבותו, שנינו את תמהיל האשראי, תיק האשראי שלנו איכותי ביותר. אין לנו חשיפה למה שנקרא 'טייקונים', הון הבנק הוכפל בעשור האחרון, התמקדנו בעיקר בשוק המקומי, בנק הרבה יותר יעיל והרבה יותר דיגיטלי ומספק חווית לקוח טובה".