עו"ד לנדרס: "יש צורך באיזון בין הגנה על חוקי הפרטיות לבין השימוש במידע להפקת תובנות כלכליות"
עו"ד שלמה לנדרס בכנס הפינטק השנתי של KPMG: "יש הרבה חברות פינטק שפועלות מתחת לראדר הרגולוטרי אבל כשיתחילו לצבור נפח פעילות רחבה יותר הם יצטרכו לבדוק שאין הטעיית צרכנים או הפרה של דינים"
"האם חברת פינטק של העברת תשלומים מטריטוריה לטריטוריה צריכה לבדוק דיני הלבנת הון או תמיכה בטרור?", שאל עו"ד שלמה לנדרס, שמייצג יזמים בחברות סטארט אפ מהשלבים הראשונים, בכנס הפינטק השנתי של KPMG. שאלתו הייתה רק פתיח להסבר אודות האתגרים המשפטייםה משמעותיים שעומדים בפני תעשיית הפינטק ובעיקרם הכלת הדינים על הטכנולוגיה עצמה. "יש הרבה חברות פינטק שפועלות מתחת לרדאר הרגולוטרי אבל כשיתחילו לצבור נפח פעילות רחבה יותר הן יצטרכו לבדוק שאין הטעיית צרכנים או לקוחות או הפרה של דינים", הסביר.
בשוק הפינטק הישראלי שנמצא במגמת צמיחה הבעיה מתעצמת כשמדובר בחברה בעלת פעילות בינלאומית היוצרת חשיפה למשטרים רגולטוריים שונים. לנדרס: "אם לא פעלת בהתאם למה שציינת גם אז אתה חשוף לתביעה. חברות הפועלות באירופה צריכות לקחת בחשבון את general data protection regulation שמסדירה בין היתר הוצאת מידע אישי מחוץ לאיחוד האירופי. בנוסף צריך להכיר את Revised European Paymemnt services Directive שבמסגרתו יתאפשר לגורמים שלישיים לקבל גישה לחשבונות בנק של הלקוחות ולספק שירותים פיננסיים שיתחרו בשירותי הבנק עצמו. שני הדינים האלו ייכנס לתוקפם בשנה הבאה".
הרגולציה הנדרשת לעמוד בקצב התפתחות תעשיית הפינטק מכבידה על התכנון וההתפתחות העסקית של החברה אך גם מהווה זרז ליצירת השוק עצמו. "חברות נותנות פתרונות שחוסכים למוסדות פיננסיים זמן וכסף כשהם מתמודדים עם דרישות הרגולציה או פיקוח פנימי, וחשוב להכיר זאת. הרגולוטרים מנסים לאזן בין הצורך להגן על הלקוחות והסקטור העסקי לבין יצירת כללי משחק שיאפשרו לתחום להתפתח וזה יותר חוסר ודאות רגולטורי ולפעמים חוסר תיאום".
"הביג-דאטא הוא הנכס הגדול ביותר של תעשיית הפינטק", הסביר לנדרס. יש צורך באיזון עדין בין הגנה על חוקי הפרטיות לבין השימוש במידע להפקת תובנות כלכליות לטובת הצרכן עבור ניהול התקציב, הכספים או החסכונות ולטובת הבנק באופן שיאפשר לכייל ביתר דיוק את סיכוני האשראי שהוא נחשף אליהם בפעילות העסקית עם הלקוחות הללו. "היתרונות לשיתופי הפעולה בין חברות הפינטק למוסדות הפיננסים ברורים. חברות פינטק שפיתחו אפליקציות זולות יותר ונגישות יותר מצליחות להגיע לקהלים שהבנקים לא מגיעים אליהם בצורה קלה. הבנקים מסתכלים על הפינטק במידה של אהדה, ולפעמים מוצאים עצמם בפער טכנולוגי. חברות הפינטק מבינות שיש מקום לחברות הפיננסים שיש להם קהל לקוחות גדול ויכולת יותר גדולה לגייס לקוחות חדשים, התמודדות עם רגולוציה ולפעמים יכולת להשפיע על רגולוציה".
עו"ד שלמה לנדרס צילום: אוראל כהן
אופי שיתופי הפעולה קובע את אפשרויות גדילת חברות הפינטק בעתיד."הקמת מיזמים משותפים בהם הבנק משקיע כספים וחברות הפינטק מפתחות את הטכנולוגיה, מעלות שאלות כמו האם ניתן להשתמש הטכנולוגיה בבנקים מתחרים וכאן אנו נכנסים לעולם של הגבלים עסקיים. שת"פ תחרות–coopetitiom מייצרים מודל של מיקור חוץ, בהן חברות פינטק מהוות ספק החיצוני וכאן עולות שאלות אודות הפיקוח והשליטה של הבנק במידע הרגיש שהספק יכול עתה לגשת אליו. מודל אחרון הוא של רכישה מלאה מעוררות שאלות כבדות משקל של דיו-דיליג'נס. האם חברת הפינטק בעלת הקניין הרוחני שנרכש ומה מידעת הציות שלה לרגולציה בפעילותה לפני הרגישה. יש גם סיכונים שכרוכים ביבוא תוכנה למערכת הבנק שאולי פגיעה להתקפות סייבר".
המנעד בין הבדלי התרבויות בחברת פינטק עם תיאבון לסיכון לבין מוסד פיננסי גדול ושמרן מגדיר בעיני לנדרס את המורכבויות המשפטיות הכרוכות בשילוב בין השניים. "ציות לחוק עולה כסף ולוקח זמן, אבל אי ציות הוא חמור יותר. חברה שלא תקפיד על הציות ולא תבנה את העשייה שלה בהתאם תזיק ליכולת שלה לגייס כספים, למוניטין שלה ולמודל העסקי שלה".
