"כל יזם שמתחיל את דרכו צריך לוודא שהבעיה שהוא מנסה לפתור היא בעיה של כלל התעשייה"

במבט מהצד על תעשיית ההשקעות בפינטק מאפיין מאוד בולט וייחודי זו העובדה שהחברות הפיננסיות לוקחות חלק פעיל בתעשייה גם בשלבים מוקדמים יחסית

לדברי טניה טלמון, מנהלת דיגיטל דאטא ופיתוח עסקי בישראכרט, "לישראכרט יש מבנה ייחודי של השקעה שמדבר על שיתוף פעולה בין סטארט-אפ לחברה עצמה ולא דרך השקעה פיננסית. זה מגיע בדרך כלל בשלבים הראשונים של החברה, ובמודל הזה אנחנו מחפשים את המקומות שבו הסטארט-אפ יכול לממש אצלנו יכולות שהוא רוצה להוכיח ודרך זה להגיע ללקוחות הרצויים, להביא ערך ולהראות תוצאות עסקיות מוכחות. בזכות ישראכרט הוא יוכל לצאת לחו"ל שם הכסף האמיתי, כשישראכרט מביאה את השם והניסיון להתקדם".

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם חלק מהקרנות להרחיב את שיתוף הפעולה כי המודל הזה מביא ערך לקרנות שהם יודעים שחברה שבוחנת השקעה ויש לה רפרנס אמיתי להיעזר בו. אנחנו לא מתערבים לקרן לקחת את החברה קדימה, אנחנו באים עם ניסיון ומביאים חוות דעת מקצועית כדי לקדם את המוצר של החברה על מנת שהיא תצא לשוק בשלה".

חיים קופנס, שותף, JVP: "כמי שהיה פעם סטארט-אפיסט והיום משקיע הון סיכון אני מבין שהדרך היחידה זה להביא רפרנסים לאוכלוסייה, כדי להביא אותם סטארט-אפים לחברות עם המשאבים הכספיים ולפתוח להן דלתות בתעשייה. אני מציע ליזמים להיזהר מדבר אחד - שהם עובדים עם שותפים אסטרטגיים הם יכולים למצוא את עצמם פותרים בעיה ספציפית של מישהו אחד. אני מציע לכל יזם שמתחיל את דרכו שלוודא שהבעיה שהוא מנסה לפתור היא בעיה של כלל התעשייה".

אבי זאבי צילום: אוראל כהן

אדן שוחט, שותף ב-Aleph VC: "אני מסכים עם מה שחיים אומר, ליזמים יש סעיפים של השקעה אסטרטגית אז צריך לשים לב שיש סעיפים שיכולים לעשות בעיות וצריך להיות מודאגים לגביהם. בישראל הרבה דברים לוקח לטרנד להגיע, אבל אם אני מסתכל על למונייד כדוגמה אז לפני חמש שנים חברה הייתה מייצרת לחברות ביטוח שירות מסוים וזה ייצר לה יתרון יחסי לחברת הביטוח. היום יזם אומר לעצמו שאני אפתח טכנולוגיה מסוימת ואהפוך לחברת ביטוח".

אבי זאבי, שותף כללי ומייסד, כרמל ונצ'רס מקבוצת ויולה "אני חושב שיש פרספקטיבה שתחום ההשקעות בפינטק הייתה בהיי סביב התחום והרבה חברות קיבלו כסף, וזה תהליך טבעי של התפתחות של משקיעים שמבינים את הצורך כי החברות מבינות את שהן מחויבות לכך. זה יקר מאוד לבנות חברות, מעט חברות הצליחו למכור את הפלטפורמה שלהן שאפשר למכור עליהן שירותים נוספים אחרת זה מהווה בעיה. אני חושב שיש המון כסף, ויזמים טובים עם רעיונות טובים שרואים קדימה 5-6 שנים יצליחו".

קופנס הוסיף, "כשמסתכלים על קרנות הון סיכון שמנתחות חברות בפורטפוליו שמחזירות החזרים משמעותיים לקרן רואים שהחברות האלה מיוצגות בשוק לגמרי משתנה. כשמסתכלים על התעשייה הפיננסית היא נמצאת בנקודת הפיתול שלה, כמו שאנחנו הפסקנו לראות טלוויזיה בערוצים לינאריים כי זה מה שמתאים לנו, כך גם הבנקים וחברות הביטוח יתחילו להציע מוצרים מתאימים יותר לצרכנים".

מימין טניה טלמון, אדן שוחט, וחיים קופנס ואבי זאבי צילום: אוראל כהן

המנחה של הפאנל, אמיר שני, שותף במערך הייעוץ של KPMG סומך חייקין אמר, כי "יש הטוענים שאנשים מפתחים טכנולוגיה בתחום הבלוקצ'יין".

קופנס השיב, "אני הולך להביע דעה לא שגרתית – הרבה מאוד אנשים בתעשייה חושבים הפוך ממני, אבל בלוקצ'יין זו אופנה שתחלוף ויעברו לאופנה חדשה. בלוקצ'יין הגיעה מעולם ששורר בחוסר אמון כמו הביטקוין ובעולמות שיש חוסר אמון בלוקצ'יין ייתן שירות. כשאני מפקיד כסף בבנק אני מאמין למחשב של הבנק, בעולם כזה אין צורך בבלוקצ'יין ובו שורר אמון שהיא תהיה טכנולוגיה אמיתית".

שוחט: "כיום, מי שזוכר את הסוויפט הראשון, אם ניסית להעביר כסף למדינת עולם שלישי ממדינות אחרות זה היה חייב לעבור דרך הבנקים הגדולים ותוך שבועיים איבדו את הכסף, וזה נובע מכך שיש חוסר אמון ברמה הגלובלית וזה דורש הסכמים סימטריים בין בנקים, וכשאין כאלה זה מתעכב. כיום רואים טרנד אחר מאוד מעניין שנקרא איי סי או, שהוא בעצם הנפקה לזכות גישה לאפליקציה שיושבת על הבלוקצ'יין. חברה שמייצרת תוכנה, אני לא סומך עליך ואנשים לא סומכים עליך אז הטכנולוגיה של בלוקצ'יין שמאפשרת לאנשים שלא סומכים אחד על השני לעשות טרנזקציה היא חשובה".

שני: "אנו רואים יותר חברות שמשקיעות ברגטק, אבל הרגולציה מקשה על חברות להתפתח".

על כך השיבה טלמון: "כל נושא הרגולציה הוא מאוד מכביד על חברות פיננסיות בעיקר על חברות כרטיסי אשראי והתחום הזה יכול להביא לתוצאה מאוד משמעותית, אבל הצורך עדיין קיים. אנחנו רואים פתרונות מאוד יפים בישראל ואחר כך בהמשך בעולמות שבהם צריך לנטר פעילות שוטפת פנים ארגונית או חיצונית יש לה הרבה פוטנציאל. אנחנו בוחנים היום הרבה פתרונות שיעזרו לנו לקחת את זה צעד קדימה. הרגולטור מקשה לקבל דברים מאוד חדשים וגם בארץ אנחנו מאמינים שיש להם מקום".

שני: לאן הולך השוק? באיזה עולמות נראה התפתחות, סייבר, חיתום?

זאבי: "כשמדברים עם בנקים הבעיה היא עלויות התפעול, והן לא יכולות לעמוד בכל העלויות ולעמוד בכל הרגולציה שהיא כבדה ומשתנה מיום ליום, אז כולם משקיעים כדי להיות יותר יעילים. זה תחום מאוד מעניין שמאפשרים לבנק להיות יותר אגרסיבי ופעיל בשוק, זה תחום שהבנקים ישקיעו יותר כסף. לגבי הביטוחים, החברות מבינות שהן צריכות להתחדש, ואחד זה לעשות דיסטרפשן ולנסות לעקוף חלק מהמערכת כדי לתת שירות ידידותי יותר, אבל צריך גם לנהל את ההשקעות בהם ולעשות בהן קומפליינס וצריך לזכור שהם מנהלים כספים גדולים".

קופנס: "אנחנו השקענו בעולם האינשורטק עוד לפני שקראו לו ככה. וכמו שאמרתי, עולם הביטוח נמצא בנקודת פיתול ואנחנו עוברים מפוליסה אחת שמותאמת לכל לפוליסה שמותאמת לכל צרכן, למשל ביטוח רכב – איזה מחיר הצרכן מוכן לשלם עבור ביטוח הרכב, האם חברת הביטוח צריכה לקחת בחשבון את איכות הנהיגה שלו. אחת החברות שאנחנו משקיעים בה מנסה לחזות מה ההסברות שתעשה תאונה או שתתבע את חברת הביטוח או שתהיה מעורב בהונאה שטענת שהוא נגנב כאשר הוא לא נגנב. אופי ההשקעות בעתיד הקרוב בישראל הרגשנו בשוק איזשהו קושי בשלבים המוקדמים, אני רואה לא מעט גיוסים של קרנות בחודשים האחרונים, האם נראה יותר השעקות בשלבים מוקדמים בחודשים הקרובים?"

שוחט: "ישראל עברה טרנספורמציה מסוימת אבל לצערי אין מספיק השקעות בסי. לטעמי אין עדיין מספיק כסף אבל מספר הקרנות האקטיביות לא מספיק גדול וזה מדאיג כי ההשקעות הן של משקיעים קיימים ולא כספים זרים".