איתן יוחננוף: "לא צריך את הבורסה - יש המון אופציות זולות יותר, פחות רועשות"

"אם נסתכל היום על הבורסה כמתחרה בשוק ההון הכללי - יש המון אופציות אחרות בשוק, זולות יותר, פחות רועשות. לא חסר מקורות מימון אלטרנטיביים. יש המון אופציות בעולם. השוק גלובלי". כך אמר היום איתן יוחננוף, מנכ"ל רשת הסופרים יוחננוף, בפאנל שעסק בחברות שהחליטו לעזוב את הבורסה. הפאנל התקיים בכנס מדדים 2017 של "כלכליסט" בשיתוף קסם מדדים.

את הפאנל הנחה עמיר קורץ, סגן עורכת שוק ההון ב"כלכליסט", והשתתפו בו לצד יוחננוף  גם איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, אייל שרצקי, מנכ"ל משותף איתוראן וד"ר גתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית, רשות ניירות ערך.

כאשר נשאל וולדמן מדוע עזב את הבורסה, אמר כי "אנחנו הנפקנו מלכתחילה בכלל בנאסד"ק וכל מי שהתייעצתי איתו אמר שאין טעם לעשות רישום כפול בת"א. אבל רצינו מסיבות ציוניות לתרום לבורסה, ולבקשת אסתר לבנון מנכ"לית הבורסה דאז החלטנו להירשם ברישום כפול גם בישראל. היינו כך במשך חמש שנים אבל לאט לאט חשנו במשקל הרגולציה, ואנטרופי (חברת הייעוץ למוסדיים - ר"ב), והיו מספיק דברים שנאלצנו להתמודד איתם כחברה והחיכוכים בארץ לא תרמו לנו בשום צורה. רצינו משקיעים שיהנו מהחברה ויתרמו לחברה אבל במקום רוח גבית קיבלנו רוח מעיפה. ועדת הכספים שלנו שכללה בעיקר נציגים אמריקאים לא הבינו את ההתנהלות הזאת ולכן החלטנו בשלב מסויים שאין שום יתרון לקחת את הנטל הזה של להיסחר בשני המקומות. החלטנו לצאת וזה עורר גלים. בעקבות העזיבה שלנו, כלומר מיד אחריה, התפטרו מנכ"לית הבורסה ואז היו"ר וסמנכ"לים".

מימין: גור גרשגורן, שרצקי, וולדמן, יוחננוף וקורץ צילום: אוראל כהן

וולדמן: "שקיפות בחברה ציבורית היא הבסיס להכל. חברה שעשתה הנפקה בחו"ל ובאה לעשות מסחר כפול בישראל אין שום יתרון לנזילות שהבורסה מציעה. בארה"ב יש מערכת משוכללת מאד ורגולציה מתקדמת. רשות ניירות ערך צריכה לאמץ את הרגולציה האמריקאית ויהיה הרבה יותר קל להנפיק פה. אם אתם לא מאמינים שרשות ניירות ערך האמריקאית עושים עבודה טובה אז בסדר, אבל לא מבין למה הראש היהודי חייב להמציא משהו אחר".

שרצקי: "אנחנו דווקא הנפקנו תחילה בישראל ורק ב-2005 החלטנו לצאת להנפקה שנייה בנאסד"ק. נכון שבישראל מחזורי המסחר היו גדולים יותר במניה שלנו אבל השיקול שלנו להימחק מהמסחר בת"א היה שיקול קר. אפילו אומר שיקול תפעולי. אני כמנהל צריך לבדוק מה תורם לעסקים של איתוראן. הגופים המוסדיים שאלו מה מזיק לנו להיסחר כאן אבל זו לא השאלה הנכונה. השאלה מה זה הועיל לי. וזה לא הועיל לי. יש יותר מטלות ויותר מידי נושאים לטיפול ומספיקה בורסה אחת. נאסד"ק הייתה עדיפה במיוחד עבורנו כחברה שרוב הלקוחות שלה בחו"ל. זו החלטה רציונלית, לא היה לנו שום דבר נגד הבורסה המקומית. כל המשקיעים המוסדיים שהחזיקו מניות של איתוראן, כעת שנה אחרי, המשיכו להחזיק מניות של איתוראן. למרות נבואות הזעם, המחזורים שלנו גדלו. עשינו מה שנכון עבור איתוראן".

שרצקי הוסיף "המשקיעים הישראלים חשובים לנו לא פחות ויש לנו הכרות ארוכת שנים איתם. אין להם שום בעיה היום להחזיק מניות של חברות שנסחרו בישראל וכעת נסחרות רק בחו"ל. ישראל הפכה גלובלית. לא פגענו בהם. נכון שפגענו בעסק הזה שנקרא הבורסה ואני מתנצל אבל לא יכול לקחת את זה כשיקול בקבלת החלטות שלי. אני לא יכול לדאוג לעסק אחר".

יוחננוף: "הבורסה צריכה להסתכל על השוק מתוך מקום של פתיחות לכמה שיותר עסקים כדי להפוך ליותר מעניינת לכלל השוק ולא להסתמך על חברה אחת שמצליחה וחבל שהלכה. להיפך חברה שהצליחה וממשיכה הלאה צריך לשמוח בשבילה ולפתוח ידיים לחברות הבאות. אוהבים להתלונן על רגולציה, החיים לא קלים, מתמודדים עם זה ובסוף רצים אחרי מה שהכי משתלם לנו".

גור גרשגורן: "אנחנו כבר הרבה מאוד שנים מראים שמבחינתנו רגולציה זה לא רק אסדרה אלא גם דה רגולציה והתאמה של הרגולציה לצרכים של החברות ושל המשקיעים. וכמובן פיתוח שוק. אנחנו פועלים בשלושת הערוצים האלה. הבורסה ושוק ההון הצמיחו את החברות האלה ועזרו להן להתפתח. מצד אחד, ומצד שני הפנסיות של הציבור שזקוקות לשוק מקומי. מצליח. מאז 2012 עשינו מעל 100 הקלות רגולציה. יצאנו במודל של רגולציה שמתאימה את עצמה לגודל החברות וסוגי החברות. רגולציה מותאמת לחברות חדשות, עסקנו הרבה בפיתוח השוק, השינוי המבני של הבורסה היה עבורנו חשוב והכרחי אם כי כמובן לא מספיק לקידום הבורסה. זה צעד שהתרחש בכל העולם וראינו יעילות תפעולית, תחרותיות, כניסה של חברים חדשים והוזלת עמלות. כל הצעדים האלה אנחנו מקווים שיהיו כר פורה לחזרה הביתה של חברות שכבר היו רשומות פה ובוודאי לחדשים. ההחלטה להיות חברה ציבורית היא החלטה עסקית, לקחת את הציבור ולהפוך אותו לשותף אחרי שמשתמשים בכסף שלו. צריך להפוך ככה לשקוף ולתת מידע לציבור וחלק בקבלת ההחלטות כי הוא הופך לבעל מניות. מצד אחד יש כאן מקור לגיוס הון, מוניטין ונזילות דרך המסחר בבורסה, ומצד שני יש חובות. יש חברות שזה מתאים להן והן זקוקות להון ונוח להן לתת שקיפות וממשל תאגידי ויש חברות שפחות נוח להן. אם מדברים על אוסם למשל שעזבה פה את הבורסה, דן פרופר, יו"ר אוסם אמר שלא צריך את הבורסה, לא נהנה ממנה ולא צריך הון ולכן פחות נוח לו עם המחוייבות שהיא דורשת. הרגולציה לא תמיד מושלמת אבל צריך למצוא איזון בין שמירה על המשקיע לבין התנהלות עסקית יעילה של החברות".

שרצקי הוסיף: "ברור שהחקיקה בישראל קיצצה כנפיים. שכר הבכירים למשל. יזם שמקים עסק, גם אם מגייס כסף ומדולל 30%, בסוף היום היזם רוצה לגדול, להתפתח ולהתעשר, כן להתעשר. החקיקה החדשה הזו פשוט פוגעת בתמריץ להיסחר פה, בטח אם מדובר בחברה שהיא פרטית ושוקלת אם לבצע הנפקה. מי שהקים חברות הם יזמים בנפשם, צריכים חופש, והמגבלות החדשות האלה זה לא מתאים פשוט. אם חברה מציגה תוצאות טובות ותשואות טובות למשקיעים זה מה שחשוב".

וולדמן" "יש תחרות עולמית על מנהלים טובים ואם לא נתגמל אותם כמו שצריך הם ילכו לעבוד בפייסבוק ומיקרוסופט, אם לא מרוצים מההנהלה אז צריך להחליף אותה אבל אם מאמינים בה אז צריך לתגמל אותה כפונקציה של הביצועים שלה".

יוחננוף: "הגבלת שכר זה לא דמוקרטי. הגבלת שכר גם מגבילה בתוצאות. אם כבר מדברים על שכר, יש בישראל המוני אנשים שחיים על שכר מינימום. 26 שקל לשעה. איך אפשר לגדל ילדים עם 5000 שקל בחודש. אלו העובדים שלי, יש לי 3,000 כאלה. מתעתדים בשנה הקרובה לפתוח עוד 12 סניפים ולהגיע ל-6,000 עובדים, תנו להם עוד 2,000 שקל הכנסה. זה בידיים של הממשלה. אני לבד כמה שיש לי הבנה בנושא ומשתדל לשלם יותר משכר המינימום עדיין חי בשוק תחרותי ולא יכול לעשות את זה לבד. האוכלוסיה הזו כשתיפול אין מי שירים אותה, חייבים להרים את שכר המינימום ב-50%".