התור לבריאות
מנכ"ל הביטוח הלאומי: "הרזרבות עומדות להסתיים בשנים הקרובות"
לדברי שלמה מור יוסף בכנס "התור לבריאות", המדינה צריכה להתמודד עם גיל הפרישה הצעיר של הנשים בישראל, "שלא יחזיק מים". עוד אמר: "בעתיד נראה יותר עוני בזקנה"
"הנושא של הקשישים הוא הנושא המרכזי ביעד של הביטוח הלאומי. ב-1985 נוספה קצבת הסיעוד. משנת 85' לא נוספו קצבות נוספות מלבד בשנה האחרונה, שבה נוספה תוכנית חיסכון לכל ילד. אבל גם לא צריך קצבאות נוספות". כך אמר פרופסור שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי בכנס "כלכליסט" התור לבריאות.
- מנכ"ל שירותי בריאות כללית: התקציב לרפורמת קיצור התורים אינו מספיק
- מנכ"ל משרד הבריאות: "נהיה חייבים להעלות את דמי ביטוח הבריאות"
- "מי שמחכה לתור בת"א ובי-ם מצבו טוב ממי שחי בדרום או בצפון"
בשנת 2016 עמדו התקבולים של ביטוח לאומי על 88 מיליארד שקל בשנה, כאשר 50% מהם באו מהציבור. לדברי מור יוסף, תשלומי הגמלאות של ביטוח לאומי עמדו על 79 מיליארד שקל, מתוכם 47% מופנים לזקנה ולסיעוד. זאת לעומת תקציב של 60 מיליארד שקל, לדוגמה, שמופנה לביטחון. "האתגר הגדול ביותר בזקנה הוא האתגר הכלכלי, האיתנות
הפיננסית", אמר מור יוסף.
"כספי הביטוח הלאומי, הרזרבות עומדות להסתיים בשנים הקרובות. המדינה צריכה להתמודד עם גיל הפרישה הצעיר של הנשים בישראל, שלא יחזיק מים. הכול מתחיל ונגמר בדמוקרטיה. תוחלת החיים עולה והזקנים של עוד 20 שנה כבר נמצאים איתנו פה. אנחנו מכירים את כולם עם או בלי קיצור תורים, אנחנו יודעים איפה הם מתגוררים, ולכן זה האתגר.
"להתמודד עם הפירמידה של הדמוגרפיה של שיעור בני ה-65 ומעלה. ב-2050 נגיע לאחוז הקשישים שנמצאים כיום ב-OECD ובני 85 מעלה יהוו 4% מכלל האוכלוסיה. בין 2015 ל-2060 יירשם גידול של 75% באוכלוסיה בגילאי אפס עד 65. בדו"ח ה-OECD מינואר 2016 מומלץ שישראל תרחיב את ההוצאה הציבורית בתחום השירותים החברתיים, עם דגש על מאבק בעוני. הבעיה המרכזית שלנו היא הזדקנות הזקנים. ההוצאות לאוכלוסיה מבוגרת יעלו באופן יחסי בצורה משמעותית עד שנת 2060".
עוד אמר מור יוסף: "הגורמים המשפיעים על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי הם התשלומים, התקבולים, השתתפות תקציב המדינה, ופרמטרים של דמוגרפיה, שיעורי תעסוקה, שינויים בשכר ופריון עבודה".
לדברי מור יוסף, האתגר הנוסף של הביטוח הלאומי הוא העוני בגיל זקנה. "מי שיש לו פנסיה בפנסיה צוברת יראה פחות כסף בזקנה ולכן נראה בעתיד יותר עוני בזקנה. ניסינו בשנים האחרונות לעשות מהלך של השלמת הכנסה לקשישים כדי לקרב אותם לקו העוני אלא שהקו בורח כי השכר עולה כל שנה".
לבסוף ציין מור יוסף כי האתגר הגדול זה אינטגרציה בין משרדי הממשלה. "כיום מערכת הבריאות מטפלת בחולים כרוניים, ביטוח לאומי מתמודד עם כשל תפקודי, משרד הרווחה וביטוח לאומי דואגים להתמודדות עם עוני בזקנה, באוצר מטפלים בהעלאת גיל הפרישה וכך הלאה".
"העתיד - בית חולים בית"
"לדעתי כל הפתרונות נעוצים בתשתיות. העתיד הוא בית חולים בית ולא אשפוז בית. אנחנו מטפלים בהכי הרבה זקנים. 22% מהאוכלוסיה מעל גיל 65 מטופלים על ידי ביטוח לאומי ושירותי הרווחה וזה הרבה מעל מדינות ה-OECD. יש אפשרות להשקיע בעוד מיטות ולבנות עוד בתי חולים ותאמינו לי - לא יעמדו בקצב. צריך לעבור לבית חולים בית, טיפול דחוף שיעשה בבית, צריך מוקד למעקב כרוני ולטיפול דחוף, צריך שירות אמבולנסים ייעודי, ומערכת של רופאים ואחיות לטיפול השוטף. זה יכול להיות בית חולים ייעודי או חלק ממערך קופות החולים אבל הכמות שאפשר לטפל בבית היא פי 5 ממה שאפשר לתת בבתי החולים - וחוסכים את כל הבינוי".