אם וויז היתה רשומה בישראל, האם היינו מקבלים יותר מס?
בשל העסקה הזו אין מס חברות בישראל, מכיוון שהיא רשומה בחו"ל. השאלה הגדולה כעת היא האם רשות המסים תנסה לאתגר את ההייטק ולצאת לקרב מול יזמים ישראלים שבאופן מודע ומכוון ביקשו לרשום את החברה בחו"ל. רו"ח רחלי גוז־לביא: "חוץ מהמיסוי שיש ברמה של מכירת המניות, עשוי להיות פה אירוע מס נוסף - שהוא גם משמעותי״
מה גובה המס שתכניס עסקת וויז לקופת המדינה, כמה ישלמו המייסדים ואיזה שיעור מס ינוכה מהעובדים? מהות עסקת גוגל–וויז היא מכירת מניות, כאשר יש ארבע קבוצות של מחזיקי מניות בוויז: המייסדים, העובדים הישראלים, בעלי מניות ישראלים (רגילים) ובעלי מניות זרים.
המייסדים - אסף רפפורט, רועי רזניק, עמי לוטבק וינון קוסטיקה - הם תושבי ישראל וחייבים לשלם מס על רווחי הון כמתחייב בחוק הישראלי. לפי ניתוח של עו"ד רו"ח רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה במשרד עמית, פולק, מטלון, ינוכו 30% מס לכל אחד מהם, וזה החלק המשמעותי של הכסף שייכנס לקופת המדינה. לדבריה, לכל מייסד יש החזקה של 8%-7% – כך שלכל אחד מהם מגיעים כ־2.5-2.25 מיליארד דולר.
ישנם שני שיעורי מס רווחי הון באירוע של מכירת מניות: עבור מחזיקי 10% ומעלה מהון המניות - 30% ועוד 5% בשל מס יסף (מס נוסף על הכנסה גבוהה שנע בין 3% ל־5%), כך ששיעור המס מגיע ל־35%. למחזיקים בפחות מ־10% ב־12 החודשים שקדמו לאירוע המכירה – מס רווחי ההון יעמוד על 25% ועוד 5% מס יסף, בסך הכל 30% מס.
קבוצת העובדים מחזיקה יחדיו, לפי הערכות בשוק, בעוד כ־10% מהחברה (כ־3.2 מיליארד דולר). ההנחה היא כי הם מצויים תחת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (הטבות מס על אופציות ומניות לעובדים) ושרובם במסלול של "רווח הון", משמע שהם ישלמו מס רווח הון של 25% על הרווח, ללא חבות ביטוח לאומי. אך גם כאן עבור חלק מהעובדים ייתכן שיוטל גם מס יסף. לא ברור עדיין כמה הם ישלמו, והאם יהיה זה קרוב ל־3% או ל־5% (תלוי בהכנסה). לגבי הבעלים אין ספק כזה, שכן עבורם מדובר בסכומי עתק והם ישלמו שיעור מלא (5%).
הקבוצה השלישית היא בעלי מניות ישראלים "רגילים", כלומר לא מייסדים, שרכשו מניות של החברה כי האמינו בה. ההערכה היא שקבוצה זו מחזיקה בעוד כ־5% מכלל המניות. גם הם חייבים במס בישראל בשל רווח הון של 25%, אם קנו כפרטיים, או מס חברות של 23%, אם קנו את המניות באמצעות חברה. ההערכות הן כי רוב הרכישות נעשו על ידי יחידים, שסביר להניח שהם אמידים מאוד ולכן יצטרכו לשלם אף הם מס יסף, כלומר 25%–30% מס. ומה בנוגע לקבוצה הרביעית, זרים המחזיקים במניות? להם אין חבות מס בישראל אלא במקרי קיצון שבהם יש להם מוסד קבע – דבר בלתי סביר שאי אפשר להעריך כעת – ולכן יהיו פטורים ממס בישראל.
אלא שגוז־לביא מעלה השערה מעניינת הקשורה לקניין רוחני (IP) הרשום בחו"ל ולא בארץ. "מאז ההפיכה המשטרית, לצערי, המון חברות מוקמות בדלוור, ארה"ב. וויז הוקמה בחו"ל ויושבת בחו"ל, אך ארבעת המייסדים שלה הם תושבי ישראל, ורשות המסים זכאית לבוא ולטעון ש’הכל ישראלי’ - הפיתוח בישראל, הניהול. הכל. ולכן גם הקניין הרוחני מצוי בארץ. יש כאן מכירה של קניין רוחני שיוצא מישראל לכאורה ולכן ייתכן שיש עוד אירוע מס, של 23% (מכירת IP לחו"ל)”.
היא מזכירה כי בעסקת ווייז (WAZE) שהיתה חברה ישראלית לכל דבר ועניין, החברה שילמה 800 מיליון שקל על הוצאת הקניין הרוחני מישראל וזו היתה עסקה של כ־1.1 מיליארד דולר - הרבה פחות מהעסקה הנוכחית. "אני מכירה מקרים אחרים שרשות המסים טענה כי אף שהחברה רשומה בחו"ל, בגלל שהנפשות המהותיות פועלות בישראל, מנסים לנכס את ה־IP לישראל, ואז יש אירוע מס. יתרה מזו, לא בטוח שה־IP הלכה למעשה יוצא החוצה. לא יהיה פשוט הפעם, כי גם ארה"ב בתמונה, אבל זה לא אומר שרשות המסים לא יכולה לנסות את מזלה. כלומר, חוץ מהמיסוי שיש ברמה של מכירת המניות, עשוי להיות פה אירוע מס נוסף - שהוא גם משמעותי. אם הרשות באמת תנסה ואף תצליח, מדובר במס חברות בישראל שהוא 23% (נוספים)”.
בשל העסקה הזו אין מס חברות בישראל, מכיוון שהיא רשומה בחו"ל. השאלה הגדולה כעת היא האם רשות המסים תנסה לאתגר את ההייטק ולצאת לקרב מול יזמים ישראלים שבאופן מודע ומכוון ביקשו לרשום את החברה בחו"ל. אף שוויז נרשמה בארה”ב עוד לפני ההפיכה המשטרית, חברות אחרות עשו זאת בתגובה להפיכה. אם רשות המסים, זרוע ביצועית של ממשלת ישראל, לא תכבד את רצון היזמים ואת הזכויות שלהם - הדבר עלול ליצור תקדים ולאותת לחברות הייטק אחרות שכדאי להן להעביר כמה שיותר פעילות אל מחוץ לישראל. זה מדרון חלקלק שעלול לפגוע קשות בהייטק הישראלי.
"ברמת המאקרו, זה אירוע מג'ורי", אומרת גוז־לביא: "כל חוק הרווחים הכלואים אמור להניב לקופת המדינה 9 מיליארד שקלים והסכום שאנו מדברים כאן עולה על זה. מדברים על 14 מיליארד שקל, שאפילו יכולים להגיע ל־15 מיליארד. זה סכום שמשפיע על התקציב וזה גם מתכתב עם כל מה שהממשלה עושה ברמת המדיניות התקציבית: אם הממשלה תקפיד לעשות מה שצריך עם הכסף ולא תעביר אותו לכל מיני גורמים, זה יכול להיות אירוע מאקרו גדול ובשימוש נכון זה יכול להיות מקפצה מאוד גדולה. יש פה משמעות מאוד גדולה לסייבר הישראלי בפרט ולהייטק הישראלי בכלל, לכך שעסקה כזאת מתרחשת באמצע מלחמה בישראל".
