ריאיון"למרות הרגישות, אין שינוי בנתונים הבסיסיים של ישראל"
ריאיון
"למרות הרגישות, אין שינוי בנתונים הבסיסיים של ישראל"
סטיב מנוצ'ין, לשעבר שר האוצר בממשלת טראמפ, שגייס 3 מיליארד דולר ממשקיעים בסעודיה ואיחוד האמירויות, לא נרתע מהמלחמה. הוא מעריך כי אחת או שתיים מההשקעות הקרובות של הקרן שלו, ליברטי קפיטל, ינותבו לחברות ישראליות
"לא משנה כמה אתה שומע וכמה אתה קורא על המתרחש בישראל בשלושת החודשים האחרונים, לראות את זה באופן אישי ולהרגיש זו חוויה אחרת לגמרי. אני מניח שאם היינו מגיעים בנובמבר או אפילו דצמבר, הדברים היו נראים אחרת. אבל עכשיו יש הרבה יותר תחושה של נורמליות לעומת מה שאני ציפיתי לראות. הלכתי למסעדה אתמול בערב וראיתי שם לא מעט אנשים. השקל מתאושש וגם הבורסה, ולכן בטווח הארוך ישראל והכלכלה שלה נראות עמידות ויציבות".
את הדברים האלה אומר סטיב מנוצ'ין, לשעבר שר האוצר של ארה"ב בממשל של דונלד טראמפ, בראיון בלעדי ל"כלכליסט" במהלך ביקור בזק שערך בישראל בשבוע שעבר יחד עם דיוויד פרידמן, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל.
מנוצ'ין (61) היהודי טיפח קריירה ארוכת שנים בוול סטריט עם תפקידים בכירים בשורה של בנקי השקעות, האחרון בהם גולדמן סאקס, לפני שגוייס למשימה הלאומית על ידי טראמפ. עם סיום הפרק הפוליטי מינף איש הכספים הוותיק את הניסיון הפוליטי החדש שצבר לגיוס קרן השקעות נוצצת בשם ליברטי קפיטל.
אלא שכאשר מנוצ'ין גייס 3 מיליארד דולר לקרן השקעות חדשה, המזרח התיכון נראה שונה מאוד. השנה הייתה 2021, הסכמי אברהם נחתמו עם איחוד האמירויות לנורמליזציה של היחסים עם ישראל והסכם דומה עם סעודיה היה נראה במרחק נגיעה. הקרן, שלהקמתה היה שותף גם השגריר פרידמן, הייתה אמורה לקרב עוד בין הצדדים באמצעות השקעה של כסף סעודי ואמירתי בהייטק הישראלי.
על פי פרסומים בתקשורת הפיננסית העולמית, בקרן החדשה של מנוצ'ין ופרידמן השקיעו, בין היתר, הקרן הריבונית של סעודיה (PIF) לצד מובדאלה, קרן העושר של אבו דאבי. מאז ההקמה השקיעה הקרן בשתי חברות סייבר ישראליות - סייבריזן ו־BlueVoyant - ורכשה את זימפריום, שהוקמה על ידי ישראלים. בסך הכל השקיעה הקרן 850 מיליון דולר בעסקאות אלה, אך מאז אמצע 2022 לא הודיעה על השקעות חדשות בהייטק הישראלי.
הביקור הנוכחי של מנוצ'ין ופרידמן בישראל שילב בין פגישות עסקיות, חלקן עם אנשי הייטק, ובין לבין פגישות עם כל בכירי הדרג הפוליטי בישראל, החל מיו"ר הכנסת אמיר אוחנה, עבור בנשיא המדינה בוז'י הרצוג ועד שר הבטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו, שפינו, כל אחד בנפרד, משבצת בלוח הזמנים העמוס כדי לפגוש את מי שעוד עשוי לשוב לבית הלבן בעוד שנה.
בין לבין ביקר מנוצ'ין גם בכפר עזה, אבל המטרה העיקרית של הביקור, לדבריו, היא להראות שהוא מאמין בכלכלה הישראלית וימשיך להשקיע כאן באמצעות קרן ליברטי שבשנה וחצי האחרונות דווקא לא השקיעה בישראל.
נדמה שדווקא עכשיו המשקיעים הזרים קצת חוששים להשקיע בישראל. יותר קל להצדיק השקעה בחברת סייבר אמריקאית, לא?
"אני חושב שהתגובה הראשונית למצב המלחמה היתה לעצור. ניתן היה לראות את זה בנפילת הבורסה המקומית והיחלשות השקל, אבל בחודש האחרון רואים חזרה לנורמליות. אנחנו מסתכלים על ההשקעות שלנו לטווח הארוך ולכן למרות הרגישות למצב הנוכחי, לא רואים שינוי בנתונים הבסיסיים של ישראל. בחינת השקעות היא המטרה המרכזית של הביקור שלי כאן. ראינו כאן הזדמנויות השקעה מאוד מעניינות ולמרות המלחמה אנחנו מאוד מאמינים בכלכלה הישראליות".
והמצב הגאופוליטי העולמי? קרן ליברטי הייתה גולת הכותרת ושל הסכמי אברהם, כשהיא מביאה כסף ממדינות המפרץ להשקעה בטכנולוגיה, בדגש על ישראל, ויש לכם אפילו משרד קבוע כאן. איך מתמודדים עם המציאות החדשה? הסעודים עדיין מעוניינים להשקיע בהייטק הישראלי?
"בסיס המשקיעים בקרן שלנו מאוד מגוון ומורכב מגופים גלובליים. יש לנו אמנם קרנות עושר ריבוניות, אבל יש גם משקיעים אמריקאיים אמידים וגם חברות ביטוח" - כאן ניכר כי מנוצ'ין רוצה להסיט את הדיון לנושא אחר. מה שהיה בתחילת הדרך הייחודיות של הקרן, הפך לנושא שכיום הוא מעדיף להצניע.
כשהקמתם את הקרן ניתן דגש גדול דווקא לזהות המשקיעים ולעובדה שהם מגיעים מאיחוד האמירויות, סעודיה ומדינות נוספות מאיזור המפרץ. מיהם הגופים מאיזור המפרץ שמושקעים בקרן? 3 מיליארד דולר זה סכום חריג לקרן ראשונה שעוד אין לה היסטוריה של ביצועים. האם יש גם כסף קטארי בקרן?
"אני לא יכול להתייחס למשקיעים ספציפיים בקרן, אלא רק להגיד שוב שמדובר במנעד רחב של משקיעים גלובליים. יש קרנות עושר מהאיזור, אבל חלק גדול מהקרן הם משקיעים שבסיסם בארה"ב", מתחמק מנוצ'ין.
חתמתם על הסכמי השקעה חדשים או השקעות המשך בחברות הפורטפוליו שלכם?
"אנחנו מסתכלים באופן פעיל על מספר דברים. כך למשל יש חברה שעוסקת בתחום הביטחוני שאנחנו עוקבים אחריה כבר שנה והטכנולוגיה שלה התקדמה מאוד. עכשיו כבר עושים שימוש בטכנולוגיה שלה בצה"ל.
"אני חושב שבתחום הביטחוני יהיו אפילו יותר התפתחויות והזדמנויות מעניינות מאשר בעבר ככל שהמחויבות להשקעה בתחום הזה, הן בתוכנה והן בחומרה, עומדת לעלות. במקביל יש בישראל גם הזדמנויות מעניינות להשקעה מחוץ לטכנולוגיה. אני תמיד אוהב את תחום השירותים הפיננסיים בישראל וזה גם משהו שיש לי הרבה ניסיון בו".
ההשקעה הגדולה ביותר שלכם, בחברת הסייבר הישראלית סייבריזן, הייתה מאוד מאכזבת עד כה. לאחר שהובלתם בה סבב של 275 מיליון דולר לפי שווי של 3.4 מיליארד דולר, בסבב האחרון שלה, ב־2023 היא קיבלה שווי של 300 מיליון דולר בלבד במסגרת השקעה מסופבטנק, שמושקע גם בקרן שלך. מאז היא גם נאלצה לפטר מאות עובדים ולהחליף את הנהלתה. התוצאה לא מרתיעה מפני ביצוע השקעות נוספות?
"התזה שלנו בהשקעה בסייבריזן מבוססת על הטכנולוגיה שלה וזה לא השתנה. תחום הסייבר עדיין מאוד מעניין ואנחו מאמינים בו. עשינו בדיוק עכשיו גם השקעת המשך בחברת הסייבר הישראלית BlueVoyant כדי לסייע לה במימון רכישה. אנחנו משקיעים מאוד סלקטיביים, אבל אנחנו גם משקיעים עם הרבה מאוד סבלנות".
תשקלו השקעה נוספת בסייבריזן?
"אנחנו תמיד שוקלים השקעת המשך".
כמה השקעות תבצעו בישראל להערכתך ב־2024 על סמך החברות שפגשתם בביקור הנוכחי?
"אני מעריך שלאורך כל השנה נבצע 4–5 השקעות חדשות. אני צופה שאחת או שתיים מהן תהיה בחברה ישראלית".
יש לך קרן מאוד גדולה יחסית להון סיכון - 3 מיליארד דולר. עד עכשיו רשמתם צ'קים של יותר מ־200 מיליון דולר בהשקעות שעשיתם, זה יימשך?
"מטבע הדברים אנחנו נוטים לרשום צ'קים גדולים יחסית, אבל בישראל אנחנו מוכנים גם לעסקאות קטנות יותר. אנחנו אוהבים להשקיע בחברות שבהן נוכל להשפיע ולכן אנחנו גם יושבים בדירקטוריון. אני עדיין יושב בדירקטוריון של סייבריזן".
במבט כלכלי רחב יותר - כמי שהיה שר האוצר של ארה"ב, אתה מסתכל על הכלכלה הישראלית כעת ברמת המאקרו, מה אתה היית עושה כדי למנוע אסון כלכלי בעקבות עלויות של 200 מיליארד שקל של הלחימה עד כה?
"מבחינתי בהקשר זה ישנן שתי סוגיות מרכזיות: הראשונה, שהמלחמה לא תתרחב. כעת הדברים בצפון נראים יציבים וממה שהבנתי מראש הממשלה, עוד נדרשת עבודה בעזה כדי להשלים את המשימה. אבל רואים את הסיום באופק. זה חשוב עבור הסוגיה השניה והיא חזרתם של אנשי המילואים לעבודה, זה הדבר הכי חשוב".
באילו אמצעים פיסקליים היית נוקט?
"בטווח הקצר חשוב מאוד לתמוך בכלכלה. אני בטוח שההוצאה המוגברת על הבטחון תסייע מאוד לכלכלה, בעיקר בשוק המקומי. אני בטוח שיהיו תוכניות שייבנו לעידוד ומתן תמריצים להחזרת אנשים לעבודה. אין מנוס מגירעון בטווח הקצר, אבל החדשות הטובות הן שהיחס בין חוב לתוצר בישראל הוא הגיוני מאוד".
מה היית עושה שונה בכל הנוגע לסיוע לישראל אם עדיין היית בבית הלבן עם הנשיא טראמפ?
"החדשות הטובות הן שהממשל הנוכחי תומך בישראל ומסייע לה במלחמה. אני לא אתייחס לשאלה מה היינו עושים אחרת".
אם טראמפ יזכה בבחירות? תעזוב את הקרן לטובת הבית הלבן?
"אני מעורב בקרן באופן מאוד פעיל וממוקד בזה. ברור שיש לי השקפות פוליטיות וגם בביקור כאן נפגשנו עם דמויות פוליטיות, אבל הפוקוס הוא על הקרן".
