מתעוררים מהחלוםמתקפת הזומביקורנים: בית הקברות של היוניקורנים הפך לשוקק חיים
מתעוררים מהחלום
מתקפת הזומביקורנים: בית הקברות של היוניקורנים הפך לשוקק חיים
הסתבכויות פליליות, הצגת נתונים שאינה תואמת את המציאות, וכריזמה שהתגלתה ככלי ריק וכיסתה על היעדר פעילות עסקית ממשית. שורת יוניקורנים התרסקה אחרי האופוריה של 2021-2020 והפכה לזומביקורנים חסרי ערך
שנות הבועה, בעיקר 2020 ו־2021, היו כאלה שבהן אם החברה שלך שווה רק מיליארד דולר, היא איננה חברה משמעותית. חברות בעלות טכנולוגיה לא מוכחת, ועם מכירות מינימליות של מיליוני דולרים בלבד, קיבלו בקלות שווי של מיליארד דולר. האופוריה והתחושה שבכל רגע ניתן לגייס עוד 100 מיליון דולר היו בכל מקום. אבל אז הגיעה 2022 והנפילה היתה כואבת. הריבית החלה לטפס, המשקיעים לקחו צעד מהיר מאוד לאחור, התאגידים הגדולים הבינו שמיתון בפתח ועצרו רכישות של טכנולוגיה ומכאן כדור השלג החל להתגלגל מטה.
בתקופות קשות כאלה מתחילות לצוף הבעיות והרבה חשדות שבעבר הועלמו מתחת לשולחן קיבלו כעת זרקור. הזרקור הזה לימד את התעשייה שהיא אינה חסינה גם מפני אירועים פליליים ושערוריות קשות ביותר. כאשר מדובר ביוניקורן שגייס מאות מיליוני דולרים בשווי העולה על מיליארד דולר, הנפילה כואבת הרבה יותר והפגיעה בעובדים, במשקיעים ובאמון הציבור היא קשה שבעתיים.
המקרים הקשים שבלטו הם אלה של צלזיוס שכבר התרסקה ב־2022 וחברת האינשורטק וסטו. שתיהן הגיעו לכונס נכסים וחלק ממייסדי החברות אף נחשדו בפלילים. אלה שני מקרי קיצון של תעשיית ההייטק שבמובן זה אינה שונה מכל תעשייה אחרת שגם בה יש מעשי מרמה והונאה.
שתי החברות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר היו כה נחשקות שהצליחו למשוך אליהן את טובי המשקיעים. כאשר וסטו הגיעה לשווי של מיליארד דולר, משקיעים רבים בתעשיית הפינטק ביכו את העובדה שלא השקיעו בה וזמן לא רב לאחר מכן, כאשר החברה התרסקה, מיהרו לשמוח לאידם של כל אלה שהשקיעו בה. בדיקת נאותות לא מוצלחת היא עוד אחד ממאפייני תקופת הבועה בשנים 2021-2020 כאשר רבים מיהרו להשקיע בחברות שאצל חלקן הגדול תהליך הבדיקה הסתמך על בדיקה שעשו משקיעים אחרים.
חברת גט, או בשמה המוכר יותר לציבור גט טקסי, היא סיפור עצוב של חברה שהיתה חלוצת האפליקציות בהסעות המוניות והגיעה בשיאה לשווי העולה על מיליארד דולר. דייב וייזר שניהל את החברה והקים אותה ביחד עם רועי מור פתח את הדרך לתעשייה שלמה, אבל לאורך השנים הם לא השכילו להפוך אותה לדומיננטית בשוק והשאירו את הזירה לאובר, ליפט ואחרות. כיום החברה מוערכת בשווי של כ־200 מיליון דולר לכל היותר ומרבית פעילותה העסקית היא בישראל.
התרסקויות רבות מאופיינות ביזם בולט בעל קסם רב שגורם למשקיעים רבים ללכת שבי אחריו גם אם המודל העסקי אינו ברור וגם אם הטכנולוגיה של החברה בשלב ההשקעה עדיין לא היתה בשלה לחלוטין או הוכיחה את עצמה. כך היה במקרה של חברת RapidAPI בהובלת ילד הפלא אידו ג'ינו. האחרון הצליח בזכות ההילה שיצר לעצמו לגייס לחברה 275 מיליון דולר משורה של משקיעים בולטים דוגמת קומרה קפיטל; קרן ההשקעות של סיטי; קרן ויולה צמיחה; M12 - קרן ההשקעות של מיקרוסופט; קרן גרוב הישראלית של דב מורן ואנדריסן הורוביץ'. שנה לאחר שהחברה הוכרזה כיוניקורן הודחה ההנהלה בראשות ג'ינו ומרבית עובדי החברה פוטרו לאחר שהתגלה שאין לחברה פעילות עסקית ממשית והטכנולוגיה שלה אינה בשלה. ג'ינו אינו היחיד שהקסים משקיעים, גם יניב ברטלה מווסטו הצליח להוביל אחריו קרנות ומשקיעים בולטים וגם דייב וייזר מגט.
מקרה אחר של התרסקות יוניקורן הוא זה של חברת Veev אשר החלה את דרכה בארה"ב על ידי עמית הלר, יזם ותיק בתעשייה, ביחד עם עמי אברהמי. למרות חוסר ניסיונם בעולם הנדל"ן החליטו להקים חברה שתשנה את הדרך שבה בונים בתים בארה"ב. ב־2022 דיווחה החברה על גיוס עתק של 400 מיליון דולר שהתגלה שנה לאחר מכן כ־200 מיליון דולר בלבד. לאחר שמייסדי החברה שניהלו אותה לא הצליחו לגייס כסף להמשך פעילותה, נאלצה החברה להיכנס לפירוק, והמשקיעה הגדולה שלה, חברת הנדל"ן לנאר, השתלטה עליה בסכום שמוערך לכל היותר ב־100 מיליון דולר. המקרה של Veev בעיקר מלמד על כך שיש תחומים שבהם כללי תעשיית ההייטק אינם חלים. כך, יזמים שנחלו הצלחה מרשימה בהייטק, גילו שבעולם האמיתי של הנדל"ן הכללים אחרים לגמרי.
