לאן מושכים היוניקורנים: הלב נמשך לתוכנה אבל הכסף הגדול נמצא בחומרה
לאן מושכים היוניקורנים: הלב נמשך לתוכנה אבל הכסף הגדול נמצא בחומרה
היזמים הישראלים חולמים בעיקר על פיתוח תוכנה מהיר והפיכה ליוניקורן. אבל האקזיטים הגדולים בישראל מגיעים מסוג אחר לגמרי של חברות. בעקבות רכישת טאואר על ידי אינטל
ישראל הפכה בשנים האחרונות למפעל ייצור ליוניקורנים בתחום התוכנה. כולם חולמים על עוד פיצ'ר או פלטפורמה או אפליקציה, רצוי בשוק שפונה ישירות לצרכן, צומח במהירות ומאפשר להגיע לאקזיט בתוך שנים ספורות.
אבל אם בוחנים את האקזיטים הגדולים שנולדו עד היום בישראל הרי שרובם המכריע מגיעים דווקא מהחומרה, ולחברות לקח הרבה מאוד שנים, עם לא מעט מהמורות בדרך, עד שמישהו היה מוכן לפתוח את הארנק ולשלם עליהן מיליארדים.
1 צפייה בגלריה
1984, הנחת אבן פינה למפעל נשיונל סמיקונדקטור במגדל העמק, שהפך לימים לטאואר
(צילום: גיורא ירון)
המכנה המשותף הנוסף לכולן, אגב, הוא שהן עברו לא מעט מהמורות ואפילו משברים בדרך והיו חברות בוגרות, בנות עשור לפחות בעת המכירה. גם הנפקה היא כמובן אקזיט, אלא שכמו שלמדו על בשרם לא מעט יזמים וגם משקיעים, כל עוד לא באה ענקית עולמית ושמה את המזומן על השולחן, השווי הוא עניין נזיל והפכפך מאוד. נכון לשעתו.
כל העסקאות הגדולות ביותר למכירת חברות ישראליות במיליארדי דולרים החל ממובילאיי, עבור במלאנוקס ו־NDS ועד טאואר אתמול, משקפות את היתרון הבולט של ישראל בעולם החומרה. אפשר אפילו למקד אותו בנישה ספציפית יותר של המעבדים. גם החמישייה השנייה ברשימת עסקאות המכירה של חברות ישראליות כוללת בתוכה את גלילאו שנמכרה למרוול, את הבאנה לאבס שגם אותה רכשה אינטל ואת כרומטיס שאמנם מתה בטרם עת אך לא לפני שלוסנט שילמה עליה כמעט 5 מיליארד דולר ב־2000.
ישראל, באופן אירוני לא מעט בזכות נוכחות המסיבית של אינטל החל משנות השבעים, פיתחה לאורך השנים מומחיות בתחום החומרה והשבבים. כמובן שגם נוכחות של חברות רב־לאומיות נוספות כמו אפלייד מטריאלס וסנדיסק תרמה לכך כמו גם הגעתם של אלפי מהנדסי חומרה בעלייה הגדולה מברה"מ בתחילת שנות התשעים. אף שישראל לא ממוקמת באזור הגיאוגרפי הנכון בהקשר זה ועיקר המשחק מתנהל במזרח הרחוק ובארה"ב, נבנתה דווקא במזרח התיכון תעשייה שהכניסה לכאן עסקאות של עשרות מיליארדי דולרים.
יהיה מעניין לעקוב ולראות האם מדובר פשוט בדור הקודם של החברות הישראליות שהבשיל והדור הבא של האקזיטים כבר יגיע בקצב אחר ומתחומים אחרים. או שבכל זאת, היתרון היחסי האמיתי של ישראל הוא עדיין בחומרה, תחום שדורש פריצה של מחסומים טכנולוגיים גבוהים יותר, וככזה נותן פחות משמעות למיקום הגיאוגרפי של החברה ויש בו גם פחות מתחרים.
