נציבות האיחוד האירופי: חברות ישראליות יוכלו להמשיך לאסוף מידע על אזרחי האיחוד
נציבות האיחוד האירופי: חברות ישראליות יוכלו להמשיך לאסוף מידע על אזרחי האיחוד
האיחוד האירופי הודיע היום על חידוש ההכרה במעמד התאימות של חוקי הפרטיות בישראל לאלו של האיחוד. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "מידע אישי המגיע מהאיחוד האירופי מקבל הגנה מוגברת מזו שאנחנו, אזרחי ישראל, נהנים ממנה"
חדשות טובות למשק הישראלי ולמגזר ההייטק בפרט: האיחוד האירופי הודיע על חידוש ההכרה בתאימות של חוקי הפרטיות של ישראל לאלו של האיחוד; כך לפי הודעה של משרד המשפטים. משמעות ההחלטה היא שחברות ישראליות יוכלו לאסוף, לשמור ולעבד בישראל מידע של אזרחי האיחוד כמו חברות אירופאיות, ללא צורך בהליכים בירוקרטיים מסורבלים ויקרים. עם זאת, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מתריעה: "ללא תיקונים משמעותיים בחקיקת הפרטיות הקיימת וללא תיקון תזכיר חוק השב"כ, הגשת תביעה נגד החלטת התאימות היא רק עניין של זמן, ואם ללמוד מן התקדים האמריקני הסיכוי לכך שתביעה כזאת תתקבל הוא סביר".
ישראל נהנת מתאימות (Adequacy) מול האיחוד האירופי בתחום הפרטיות מאז 2011, ומנויה בכך על קבוצה מצומצמת של מדינות שיכולות להעביר מידע באופן חופשי בינן לבין האיחוד. בשנים האחרונות היתה התאימות תחת בחינה מחודשת, בעיקר לאור חוקי הפרטיות המחמירים של האיחוד שנחקקו ב- (GDPR) ועל רקע חקיקת הפרטיות המיושנת של ישראל שלא עודכנה זה יותר מ-40 שנה.
בהחלטתה היום, אישרה נציבות האיחוד האירופי את המשך תוקפו של מעמד התאימות של ישראל לצד 11 המדינות שזכו למעמד זה בטרם חקיקת GDPR. לדברי משרד המשפטים, ההחלטה מאפשרת "זרימת מידע אישי לישראל באופן פשוט ונוח, ומקלה מבחינה משפטית ורגולטורית על כלל הגופים בישראל שמקבלים מידע אישי מאירופה". במשרד הוסיפו: "הכרה זו מונעת את הצורך במנגנונים פרטניים ועתירי משאבים, כגון הסדרים חוזיים מפורטים, ובכך מפחיתה עלויות לעסקים וארגונים בישראל, מצמצמת סיכונים משפטיים, ומייצרת יתרון תחרותי לחברות ישראליות".
לפי הודעת הנציבות שפורסמה היום, חידוש התאימות התאפשר בין השאר לאור אימוץ רגולציות ומדיניות רלוונטיות על ידי הרשות להגנת הפרטיות, ובכלל כך הצגת הגנות חדשות על מידע, ביאור כללי פרטיות שונים ויצירת הגנות על מידע שמועבר בין ישראל לאירופה. "ממשלת ישראל הציגה מנגנונים ספציפיים כדי לחזק את ההגנה על מידע אישי שמועבר מאירופה, ויצרה מחויבויות חדשות לדיוק ולשמירת מידע, חיזוק הזכות למחיקה ויצירת קטגוריות חדשות למידע רגיש", נכתב בהחלטת הנציבות.
הנציבות מוסיפה: "בכל הנוגע לגישה של הממשלה למידע אישי, רשויות ציבוריות בישראל נתונות לכללית ברורים, מדויקים ונגישים. ישראל ממשיכה לספק רמת הגנה נאותה למידע אישי שמועבר מהאיחוד". במקביל, הנציבות ממליצה לישראל לקבע בחקיקה הגנות פרטיות שפותחו בין השאר בעקבות תקדימים של בתי המשפט (התייחסות לא ישירה לחשיבות של מערכת משפט עצמאית וחזקה) ומבהירה שהיא "מנטרת מקרוב את ההתפתחויות בתחום זה".
"ההחלטה ניתנה בעקבות תהליך בחינה מקצועי מקיף של נציבות האיחוד האירופי שנמשך מספר שנים, ומטעם ישראל נעשה בהובלת המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה יחד עם הרשות להגנת הפרטיות ומשרדי ממשלה נוספים", אמרו במשרד המשפטים בהודעה לעיתונות. "תהליך זה כלל הצגה מפורטת של משטר הגנת הפרטיות בישראל לרבות עמידה על ייחודיות המאפיינים השונים בשיטת המשפט הישראלית, וביצוע מהלכים משלימים בקשר לזכות לפרטיות, בין היתר התקנת תקנות, קבלת החלטת ממשלה בענין עצמאותה של הרשות להגנת הפרטיות ופרסום הנחיות של הרשות".
שוורץ אלטושלר, שנחשבת לאחת ממומחיות הפרטיות המובילות בישראל, אמרה שמדובר בהחלטה משמחת, אך שיש לשמחה זו כמה סייגים. "מדינת ישראל קיבלה את התאימות משום שהסכימה להעניק למידע אישי שיגיע מהאיחוד האירופי הגנה מוגברת מזו שאנחנו, אזרחי ישראל, נהנים ממנה", היא אמרה ל"כלכליסט". "עוד קבעה הנציבות כי גישה של הרשויות הציבוריות למידע אישי כפופה לחוקים ברורים, מדוייקים ושקופים לציבור, דבר שהסתבר כבלתי נכון למשל בפרשת 'פגסוס' ומשטרת ישראל ונבדק היום על ידי ועדה ממשלתית.
"יתרה מכך, הנציבות מבהירה את החשיבות שהיא מייחסת לא רק לחקיקה אלא להחלטות בית הדין האירופי לצדק, שפסל פעמיים את החלטות התאימות של הנציבות בנוגע לארה"ב, מנימוקים הקשורים בעיקרם לסמכויותיהם הרחבות של גופי הביון ואכיפת החוק בארה"ב לאסוף ולעשות שימוש במידע אישי, ואילץ את ארה"ב לנקוט שורת צעדים לחיזוק הפיקוח והאכיפה על פעולות אלו. אצלנו, לאחרונה פורסם לציבור תזכיר לתיקון חוק השב"כ המבקש להעניק לו סמכויות מעקב חודרניות לצד פיקוח מועט וללא ייסוד גורמי בחינה ייעודיים ועצמאיים".
פרופ׳ ערן טוך, ראש המחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב ולשעבר חבר במועצה להגנת הפרטיות, אמר בתגובה להחלטת האיחוד: "אנחת רווחה נפלטה ממני כשראיתי שנציבות האיחוד האירופי החליטה לחדש את מעמד התאימות. מבלי מעמד זה, כל העסקים בישראל הסוחרים עם אירופה או מספקים שירותים באירופה, בעיקר עסקי ההייטק, היו צריכים לעמוד בפני משוכה מאוד משמעותית להמשך העסקים, בעיקר היום בזמן המלחמה. אני גם שמח שישראל שמרה על המעמד העצמאי של מערכת המשפט שלה. אם תוכניות שר המשפטים היו יוצאות לפועל, אי אפשר היה לדעת אם מעמד התאימות היה ממשיך. עם זאת, ההחלטה מוציאה לנו גם כרטיס צהוב, ואומרת שבעתיד החקיקה הישראלית תצטרך להתעדכן. המסמך של נציבות האיחוד האירופי מזכיר באופן ספציפי את תיקון מס׳ 14 לחוק הגנת הפרטיות שנמצא עכשיו על שולחן המחוקק, ואומרת שללא עדכונים כאלו לא נוכל להמשיך ולהינות ממעמד התאימות".
