מקומות 10-4מגיימינג, דרך סייבר - ועד החברה שיודעת לגרום לכסף לזרום
מקומות 10-4
מגיימינג, דרך סייבר - ועד החברה שיודעת לגרום לכסף לזרום
קונקטים מספקת פתרון הייטקי לעולם לואו־טקי; קנדיבור היא להיט בעולם הגיימינג; אקטיב פנס מאפשרת לרשתות חברתיות לנטר ביעילות את השיח; גלואוט מסייעת לארגונים לפתח את הקריירה של עובדיהם; ארטליסט מציעה כלי עריכה ליוצרי תוכן; סטרים אלמנטס מייצרת כלים למונטיזציה של תוכן מקוון ואמפת'י מקילה על אבלים להתמודד עם כאב ובירוקרטיה
מקום 4: Connecteam
- תחום: HR־טק
- הקמה: 2015
- מייסדים: אמיר נחמיה, דניאל נוריאל ויונתן נוריאל
- עובדים: 200
- גיוסים: 160 מיליון דולר מ־Tiger Global, Insight, Qumra Stripes, OG Tech, מייסדי WIX
פתרון הייטקי לעולם לואו־טקי
פלטפורמת התקשורת הפנים־ארגונית שמפתחת קונקטים מכניסה גם ארגונים מיושנים לעולם החדש והמהיר
קונקטים היא מסיפורי הצמיחה הגדולים של השנה: בתחילת 2021 היא העסיקה פחות מ־30 עובדים וכעת היא כבר מעסיקה 200, כשהתוכנית היא לגייס עוד 300 בשנה הקרובה. הגידול המטאורי בכוח האדם נועד לתמוך בקצב הצמיחה המהיר לא פחות של החברה: אשתקד היא הגדילה את הכנסותיה ב־350%, כך שהיא אחת החברות עם ההכנסות הגבוהות ביותר ברשימה, ונראית המועמדת הרציניות ביותר בה להגעה לרף הכנסות של 100 מיליון דולר ולמוכנות להנפקה. במרץ האחרון היא השלימה את הגיוס האחרון שלה, 120 מיליון דולר, וכבר יכלה לקבל את כתר היוניקורן, אך בחברה בחרו ללכת על שווי "צנוע" יותר של 800 מיליון דולר, על פי הערכות — הן כדי להתמקד במשקיעים איכותיים יותר והן כדי לאפשר פוטנציאל גבוה יותר עבור העובדים שיצטרפו לחברה בקרוב.
צמיחתה של קונקטים והפוטנציאל שלה טמונים בהתחזקות שוק העבודה העולמי והביקושים לעובדים. החברה פיתחה פלטפורמת תקשורת פנים־ארגונית שמיועדת בעיקר לחברות שרבים מעובדיהן מפוזרים על שטחים גיאוגרפיים נרחבים או שאין להם תיבות מייל ארגוניות (מה שמאפיין, למרבה ההפתעה, כ־70% מהעובדים כיום). הפלטפורמה של קונקטים מקיפה את כל נקודות ההשקה עם העובדים: החל מהליך קבלת העובד לארגון וקליטתו ועד מעקב אחר משמרות, ימי חופש וניהול משימות. הפתרון ההייטקי שפיתחה קונקטים פונה לשוק הלואו־טק: היא מקימה מעין אופיס וסלאק מהיר ופשוט בתוך ארגונים שהם לעיתים מיושנים מעט. באחרונה הוסיפה קונקטים למערכת גם אלמנט פינטק, שמאפשר להעביר לעובד סכומי כסף קטנים, וגם פיצ'ר של "קונקטים Coins" שמאפשר לתגמל את העובדים ב"מטבעות" שניתן להמיר לגיפטקארד.
היום יש לקונקטים כבר חצי מיליון משתמשים ב־20 אלף חברות. אף שבניגוד למרבית החברות ברשימה היא מוכרת בהצלחה גם לשוק המקומי (בין היתר לישרוטל, תנובה, סודהסטרים, פוקס, מקורות ו־yes), דווקא בישראל מצב התקשורת עם העובדים מתקדם יחסית. בחו"ל, לעומת זאת, התקשורת מורכבת יותר: לרוב החברות הקטנות והבינוניות אין פתרון פנימי וכאן ההזדמנות הגדולה עבור החברה הישראלית. הלקוח הגדול ביותר של קונקטים מעסיק 30 אלף עובדים, ובין לקוחותיה גם מקדונלד'ס ונייקי.
50 הסטארטאפים המבטיחים 2022
(טל אזולאי)
העובדה שעם משקיעיה של קונקטים נמנים כמה ממייסדי Wix אינה מפתיעה: אופן הצמיחה וקצבה מזכירים מאוד את Wix של תחילת הדרך ואת מאנדיי (שאף היא נולדה במסדרונות Wix) של היום. וכפי ש־Wix ומתחרותיה חינכו את השוק לכך שכל עסק זקוק לאתר אינטרנט פשוט להקמה וקל לתפעול, קונקטים הופכת את פלטפורמת התקשורת עם עובדים למוצר שהצורך בו מובן מאליו.
מקום 5: Candivore
- תחום: גיימינג
- הקמה: 2018
- מייסדים: גל גולדשטיין, צור תמם, סהר אזרן, אלון שקדי, איליה אגרון, תום עמל ואהוד רוזנברג
- עובדים: כ־50, כולם בישראל
- גיוסים: כ־22 מיליון דולר מקרן Vgames ומשקיעים פרטיים
חיברו שלושה, והפכו ללהיט
למרות בסיס שחקנים צנוע, המשחק "מאץ' מאסטרס" מספק לקנדיבור בסיס הכנסות יציב בזכות הפוטנציאל הממכר שלו
בשלוש השנים האחרונות תעשיית הגיימינג העולמית נכנסה למיינסטרים, והחברות הגדולות בתחום הפכו לשם דבר בבתים שבהם משחקי וידיאו הם חלק מהותי מתמהיל פעילות הפנאי, במיוחד בקרב הדורות הצעירים. תהליך דומה קרה גם בישראל, שבה הנפקת פלייטיקה העלתה את התעשייה המקומית על המפה. ובכל זאת, אחת מחברות הגיימינג הגדולות והמצליחות בישראל נשארה מתחת לרדאר, אף שהיא צומחת בקצב מסחרר ורושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה. החברה הזו היא קנדיבור, והצלחתה נשענת על משחק אחד בשם Match Masters.
מאץ' מאסטרס, בפשטות, הוא הגרסה התחרותית של משחקי מאץ'־3, שבהם השחקנים נדרשים לסדר לוח משחק וליצור שלשות של חתיכות משחק. זוהי כנראה מכניקת המשחק המוכרת ביותר בעולם: קנדי קראש, הבולט והמוכר ביותר שבמשחקי מאץ'־3, הגיע למאות מיליוני שחקנים וסייעה לפרוץ את הגבולות המסורתיים של הגיימינג. בעקבות הצלחתו של קנדי קראש קמו מאות חיקויים, שלוקחים את אותה משחקיות ועוטפים אותה בגרפיקה אחרת או מוסיפים לה סיפור. קנדיבור לקחו את זה צעד אחד קדימה, והפכו את מנגנון המשחק המוכר לזירת תחרות מהירה, אינטנסיבית, מפתיעה וממכרת: כל משחק במאץ' מאסטרס מעמת בין שני מתחרים, שבוחרים לפני המשחק מבין כ־20 יכולות — החלשות שבהן מחולקות לשחקן בנדיבות, והחזקות שבהן קשות יותר להשגה. הדרך הקלה ביותר להשיג את היכולות החזקות היא, כמובן, בתשלום, שמהווה את רוב הכנסות החברה, לצד זרם הכנסות משני מהצגת פרסומות.
במונחים של משחקי מובייל למאץ' מאסטרס יש בסיס שחקנים קטן עד בינוני, של כמה מיליוני שחקנים בחודש, אולם הוא מניב לה הכנסות שלרוב מגיעות רק ממשחקים גדולים בהרבה. לפי נתוני חברת המחקר Sensor Tower, מאץ' מאסטרס הכניס 7 מיליון דולר במרץ 2022. לשם השוואה, משחק הביליארד "8 Ball Pool", ממשחקי המובייל המצליחים בעולם (עשרות מיליוני שחקנים בחודש), רשם באותה תקופה הכנסות של 10 מיליון דולר.
המספרים הללו מעידים על פוטנציאל צמיחה עצום: החברה מכניסה הרבה כסף מכל משתמש, בהשוואה לרוב התעשייה — ומאץ' מאסטרס עדיין לא מוכר לרוב שחקני המובייל. כעת, בחברה מתמקדים במאמצי שיווק אגרסיביים, לצד המשך פיתוח ושיפור המשחק. בחודשים הקרובים קנדיבור מתכננת קמפיין ענק בממלכה המאוחדת, בכיכובו של הזמר רובי ויליאמס — זמן קצר לאחר שסיימה קמפיין דומה בגרמניה עם הטניסאי האגדי בוריס בקר (בישראל, אגב, היא נעזרה בשירותיו של עידו רוזנבלום).
וכמובן, ההצלחה גוררת גם חיקויים: בשנה האחרונה בלבד צצו בחנויות האפליקציות כעשרה משחקים שמעתיקים את הנוסחה הייחודית של מאץ' מאסטרס. מצד שני, הצלחתה של קנדיבור עוררה גם את תשומת ליבן של כמה מענקיות התעשייה, ונכון להיום החברה כבר סירבה לשתי הצעות רכש מצד מתחרות גדולות. כעת כבר מתכננים בחברה את השלב הבא, ומתחילים לצעוד שוב בדרך הארוכה ליצירת להיט בקנה מידה עולמי.
מקום 6: Active Fence
- תחום: סייבר (איתור תכנים זדוניים באינטרנט)
- הקמה: 2018
- מייסדים: נועם שוורץ, יפתח אור, אלון פורת, אייל דייקן
- עובדים: 280
- גיוסים: 100 מיליון דולר מ־Grove, CRV Norwest, Highland Europe
גדר של זהב
אקטיב פנס מאפשרת לרשתות חברתיות לנטר ביעילות את השיח, שהרגולציה עליו הולכת ומתהדקת
בשנותיה הראשונות, אקטיב פנס היתה שונה מחברת סייבר רגילה בכל מה שרק אפשר: משרדיה היו בבנימינה והיא לא גייסה כסף ממשקיעים חיצוניים, משום שפעילותה יצרה תזרים חיובי כמעט מהיום הראשון. למעשה, באקטיב פנס אפילו לא אוהבים שמגדירים אותה כחברת סייבר, שכן חברות כאלה מגינות לרוב על חברות אחרות, בעוד שאקטיב פנס מגינה על המשתמשים: הטכנולוגיה שפיתחה החברה הישראלית מגינה על מיליארדי משתמשים בפלטפורמות באינטרנט מדיסאינפורמציה, התעללות בקטינים, הפצת דברי שטנה, מרמה ופגיעות אחרות ברשת. הטכנולוגיה נוקטת גישה פרואקטיבית לאיתור ופעולה כנגד תוכן פוגעני ופעולות זדוניות ברשת. הרעיון מאחורי החברה "התבשל" במוחו של נועם שוורץ, המשמש כיום כמנכ"ל, עוד מ־2015 אז נחשף במקרה, בעודו יושב בפגיה עם בתו, לתוכן פדופילי בתיקייה תמימה לכאורה בדרופבוקס. בהמשך הגיע עידן הפייק ניוז עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, שוורץ התגורר אז לא הרחק ממגדלי טראמפ בניו יורק.
הפלטפורמה של אקטיב פנס מיועדת לכל חברה שיש לה תוכן שמיוצר על ידי משתמשיה, ולפיכך רבות מהרשתות החברתיות וחברות המסרים המיידיים עובדות עם החברה הישראלית. הפתרון מבוסס על בסיס נתונים שנבנה על ידי קבוצת חוקרים שעובדת בחברה, בהם מדעני דאטה ומומחים ללוחמה בטרור. הרעיון הוא לאתר תכנים של סחר בבני אדם, ניצול ילדים, טרור או פייק ניוז בתוך שניות מרגע עלייתם לאוויר, עוד לפני שמי מהמשתמשים יספיק לסמן אותם כלא ראויים.
אקטיב פנס מכרה ושמרה על רווחיות כמעט מהיום שבו השיקה את המוצר שלה. תחילה המודל העסקי התבסס על "דאטה כשירות" — אקטיב פנס שלחה אל לקוחותיה ממצאים בעייתיים, ובמקביל הלקוח שלח אליה דאטה שאותו החברה החזירה כשהיא מסמנת נקודות "מסוכנות". באחרונה החברה הוציאה מערכת SAAS שמתומחרת פר משתמש, מה שמגדיל משמעותית את הכנסותיה כאשר לקוחות קיימים מסיטים עוד ועוד עובדים להיעזר במערכת שלה, במקום לסנן תכנים באופן ידני. מאז ההקמה אקטיב פנס מכפילה את הכנסותיה מדי שנה, ואת הגיוס האחרון ערכה, על פי הערכות, לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר. בשנה האחרונה החברה כמעט שילשה את מספר עובדיה, כך שבסוף 2022 היא כבר תתקרב ל־350 עובדים בכ־20 מדינות.
הפוטנציאל של אקטיב פנס הולך ומתעצם ככל שהרגולציה על תכנים בעייתיים הולכת ומחמירה. מדינות המערב מובילות היום מגמה לריסון והקפדה יתרה על הפצת תכנים בעייתיים, כשבמקרים מסוימים הענישה יכולה להגיע אף למאסר, בדומה לחקיקה בתחום של סחר במידע פנים.
מקום 7: Gloat
- תחום: HR־טק
- הקמה: 2016
- מייסדים: בן ראובני, עמיחי שרייבר ודני שטיינברג
- עובדים: מעל ל-200
- גיוסים: 92 מיליון דולר מ־Magma Eight Roads, Intel Capital, Pico
לקדם עובדים וגם פרויקטים
גלואוט מסייעת לארגונים לפתח את הקריירה של עובדיהם, לאייש פרויקטים וגם לשמר טאלנטים
בשנים האחרונות, ההייטק הישראלי מגלה עוצמה גוברת בתחום ה־HR-Tech, טכנולוגיות לניהול כוח אדם בארגונים — החל בגיוס עובדים, עבור בהפעלתם וכלה בהעצמתם. אחת החברות הבולטות בענף היא גלואוט, שפיתחה מעין "לינקדאין פנים־ארגוני": המערכת של החברה, שמיועדת לארגונים המעסיקים אלפי עובדים ויותר, מנתחת את מסלולי הקריירה האפשריים לכל עובד בארגון. העובד מזין את כישוריו, הידע המקצועי והשאיפות שלו, ומקבל הצעות לקידום ולפיתוח הקריירה: למשל, פרויקטים זמניים בארגון שישכללו את יכולותיו מבלי לגזול יותר מכמה שעות בשבוע, או חיבור למנטור שיסייע בהכוונה. באופן זה, האחראים על השמה בארגון יכולים לקבל נתונים ותובנות שיאפשרו לגלות לאילו עובדים חסרה הכשרה מקצועית, ולאתר בארגון עובדים שמתאימים לתפקידים פנויים, במקום לגייס עובדים נוספים או זמניים. העובדים, מצידם, נחשפים לאפשרויות פנים־ארגוניות שלא הכירו ונהנים מניידות מוגבלת, באופן שמסייע לחברה לשמר אותם ולמנוע מעבר שלהם לחברות אחרות.
לצד השמירה על עובדי החברה, חברות רבות משתמשות במערכת של גלואוט כדי לגייס עובדים לפרויקטים ולמשרות הדורשות איוש מיידי. ענקית המזון יוניליוור, למשל, השתמשה במערכת של גלואוט על מנת להוציא לפועל יותר מ־4,000 פרויקטים — מפיתוח מוצר גלידה חדש בזמן שיא ועד השקה של מגוון מוצרי היגיינה — השווים בערכם ליותר מחצי מיליון שעות עבודה. ב־60% מהפרויקטים הללו השתתפו עובדים ממגוון מחלקות עסקיות וסניפים של יוניליוור ברחבי העולם.
7 צפייה בגלריה
שטיינברג (מימין), ראובני ושרייבר. חסכו ליוניליוור חצי מיליון שעות עבודה
(צילום: מעיין שוורץ)
השנה האחרונה, שבה ניוד עובדים והחיפוש אחר טאלנטים הפך מרכיב מרכזי בצמיחתן של חברות, היתה משמעותית מאוד לגלואוט, שהכנסותיה צמחו פי 2.5 והגיעו לעשרות רבות של מיליוני דולרים. רוב החוזים של החברה נחתמים לשלוש שנים לפחות, כך שההכנסות שהיא רושמת כעת מובטחות לה לתקופה משמעותית. לצד יוניליוור, עם לקוחותיה נמנות בין היתר ענקיות המזון והמשקאות פפסיקו ונסטלה, חברת האנרגיה שניידר אלקטריק, ענקית האחסון סיגייט, תאגיד התרופות נוברטיס, מובילת שירותי הבנקאות HSBC, ענקית הביטוח MetLife, ו־ABInBev, אחת מיצרניות ומפיצות הבירה הגדולות בעולם.
החברה שקמה ב־2015 על ידי על ידי בן ראובני, עמיחי שרייבר ודני שטיינברג, שמה לה למטרה להגיע בעיקר ללקוחות גדולים של עשרות אלפי עובדים, ומדווחת שכבר בשנה הנוכחית החתימה 50 חדשים כאלה. עם גיוסים של 92 מיליון דולר עד כה, החברה ממשיכה בגידול של צוות העובדים שלה, שצפוי להגיע עד סוף השנה ליותר מ־200 עובדים בישראל ובארצות הברית.
מקום 8: Artlist
- תחום: מדיה
- הקמה: 2016
- מייסדים: עירא בלסקי, איציק אלבז אייל רז ואסף איילון
- עובדים: 320
- גיוסים: 103 מיליון דולר מ־KKR Elephant Partners
יתחרו באדובי?
הרכישות שביצעה ארטליסט מאפשרות לה להציע ליוצרי תוכן לא רק וידיאו, מוזיקה ואפקטים, אלא גם כלי עריכה
ארטליסט היא חברה יוצאת דופן בנוף המקומי: היא הוקמה בקיבוץ אפיקים על ידי ארבעה מייסדים שזיהו את השינוי המהותי בעולם התוכן, ובעיקר זה הדיגיטלי, והבינו שיוצרי תוכן מחפשים לעצמם תוכן דיגיטלי זמין, חוקי ומגוון. בשש השנים שחלפו מאז החברה גדלה בקצב מהיר מאוד והרחיבה את מגוון התכנים והטכנולוגיות שהיא מציעה ליוצרים. היום היא מציעה קטלוג מבוסס מינוי של נכסים דיגיטליים, כולל מאגר של קטעי מוזיקה ואפקטים קוליים לשימוש בפרויקטי וידיאו, שמשחררים את לקוחותיה מהצורך להתמודד עם זכויות יוצרים או סוגיות משפטיות אחרות. קהל הלקוחות העיקרי של החברה הם יוטיוברים, ובאחרונה גם יותר ויותר יוצרי משחקים ופודקאסטים.
שנת הקורונה הביאה לפריחה בפעילות של היוצרים הדיגיטליים ולצמיחה של 45% בהכנסותיה של ארטליסט, לרמה של עשרות מיליוני דולרים. בשונה ממרבית חברות ההייטק הישראליות, ארטליסט לא מיהרה לגייס כספים בשנים האחרונות, אלא התפתחה בכוחות עצמה ואף ביצעה מספר רכישות משמעותיות: בסוף 2020 היא רכשה את Motion Array, שהחזיקה בקטלוג מוזיקלי מרשים, וביולי 2021 גם את FXhome הבריטית, חברת תוכנות עריכת וידיאו וכלי עבודה ליוצרי תוכן — רכישה שהוסיפה לארטליסט רובד טכנולוגי משמעותי, שיאפשר לה להתחרות בחברות עריכה ויצירת וידיאו ומוזיקה, כמו Adobe. בשנה הקרובה, ארטליסט תשתמש ביכולות הללו גם כדי לקבל דריסת רגל במקומות כמו המטאוורס של פייסבוק, ולהציע תוכן ליוצרי עולמות שם.
מקום 9: Stream Elements
- תחום: מדיה
- הקמה: 2017
- מייסדים: אור פרי, דורון ניר, גיל הירש, ראם שרמן
- עובדים: 260, מהם 90 בישראל
- גיוסים: כ־120 מיליון דולר מ־Softbank, PayPal, Moretech State of Mind Ventures, Pitango Firstמנורה ומבטח שמיר
החברה שיודעת לגרום לכסף לזרום
סטרים אלמנטס, שמייצרת כלים למונטיזציה של תוכן מקוון, רכבה על הקורונה כל הדרך לצמיחה של 230%
כלכלת היוצרים הפכה לאלמנט משמעותי בהתפתחות הדיגיטלית, כשיוטיוברים וגיימרים הפכו את תחביביהם לעסקים. לשם כך נדרשו להם כלים טכנולוגיים שיאפשרו לבצע מונטיזציה של התחביב: למשל, לשלב פרסומות במהלך שידורי משחקים, או להפנות לחנויות ברשת. לחלל הזה נכנסה StreamElements, שמפתחת פלטפורמה להפקת שידורי וידיאו חיים: החברה מציעה ללקוחותיה כלים כמו התראות, צ'ט־בוטים, חנויות מקוונות, ניהול קהלים וייצור הכנסות.
השנה האחרונה היתה שנת קפיצה חשובה לחברה: הקורונה הביאה לצריכה מוגברת של תוכן דיגיטלי, מה שדחף את StreamElements לצמיחה של יותר מ־233% ולהכנסות של יותר מ־100 מיליון דולר. כיום משתמשים בשירותיה יותר מ־1.1 מיליון יוצרים ברחבי העולם; על פי דיווחי החברה, יותר מ־60% מיוצרי התוכן המובילים מסתמכים על המערכת שלה להפקת תכנים, מונטיזציה וחיבור עם קהל הצופים שלהם. בספטמבר האחרון, ההצלחה הזו משכה השקעה של 100 מיליון דולר בהובלת Vision Fund 2 של ענקית ההשקעות היפנית סופטבנק, ולצידה ענקית התשלומים פיי־פאל וגופים נוספים.
מקום 10: Empathy
- תחום: הלת'־טק
- הקמה: 2021
- מייסדים: רון גורה, יונתן ברגמן
- עובדים: 52 בישראל וארה"ב
- גיוסים: 43 מיליון דולר מ־General Catslyst, Aleph VC, Entree Capital
כתף לבכות עליה, וטופס לחתום עליו
אמפת'י מקילה על אבלים להתמודד עם כאב ובירוקרטיה, ומסייעת לארגונים לצמצם את אובדן ימי העבודה בשל אבל
רון גורה ויונתן ברגמן הם יזמים ותיקים בשוק המקומי: ב־2011 הם כבר הספיקו למכור את גיפט פרוג'קט שהקימו לענקית האמריקאית אי־ביי, ולשמש בה בתפקידים בכירים; אחר כך הם המשיכו לעבוד יחד ב־WeWork. הרקע הזה שפך אור מפתיע מאוד על הקמת אמפת'י ב־2021: החברה עוסקת במוות, אבל, אובדן ושכול, תחומים שהטכנולוגיה עדיין לא הגיעה אליהם.
אמפת'י מסייעת לאנשים שחוו אובדן (בשלב זה, רק אמריקאים) להתמודד איתו במישור המנטלי והאדמיניסטרטיבי. גורה מספר שהרעיון להקמת החברה נולד כשנדרש לנהל עובדים שנאלצו להתמודד עם אובדן יקיריהם — לא רק ברמה הנפשית אלא גם, ובעיקר, נוכח האילוץ להקדיש זמן יקר לנהלים ומטלות פיננסיות: על פי נתוני החברה, בשנה וחצי שאחרי האובדן, משפחות אבלות בארצות הברית מקדישות לתהליך יותר מ־500 שעות עבודה, בין היתר בגלל המרחקים הגדולים במדינה הענקית.
7 צפייה בגלריה
ברגמן (מימין) וגורה. שיתוף פעולה עם חברת הביטוח הגדולה בארצות הברית
(צילום: דדי אליאס)
לאבלים כאלה, אמפת'י מסייעת באמצעות ייעול תהליכים וסיוע במטלות משפטיות ופיננסיות מורכבות, כמו אישור הצוואה, דו"ח מס אחרון לנפטר וניהול העיזבון — אבל גם באמצעות תמיכה נפשית באפליקציה וסיוע אישי שמספקים מומחים ותומכים. למעשה, אמפת'י היא החברה היחידה כיום שמציעה כלים להקלה על התמודדות עם אובדן באמצעות טכנולוגיה נגישה בטלפון החכם.
אמפת'י עובדת עם חברות מובילות בשורת ענפים, ובהן חברות ביטוח, רשתות הוספיס (אשפוז בית לחולים סופניים) ובתי לוויה, כדי להרחיב את פעילותה באמצעות שותפויות אסטרטגיות. לאחרונה היא הכריזה על שותפות עם חברת ביטוח החיים הגדולה בארצות הברית, ניו יורק לייף, שתיעזר באמפת'י על מנת לרחיב את השירותים שהיא מציעה למבוטחיה מסיוע כספי לתמיכה רגשית ואדמיניסטרטיבית.
שיתופי פעולה כאלה הם שהחלו להביא לאמפת'י את עיקר הצלחתה המסחרית — אבל השנה הצטרפו למעגל הלקוחות של החברה גם חברות ענק שמספקות את השירות לעובדיהן, כחלק מחבילת ההטבות שלהם. ארגונים כאלה הבינו שהשירות של אמפת'י חוסך לעובדים עוגמת נפש רבה, ואובדן ימי עבודה שהוקדשו לבירוקרטיה וגררו היעדרויות.
