שוברת קודיםקולוניאליזם פריים: על חדשנות לבנה ביבשת השחורה
שוברת קודים
קולוניאליזם פריים: על חדשנות לבנה ביבשת השחורה
ההתעקשות של אמזון להקים את המטה החדש שלה בדרום אפריקה באתר שבו נולד האפרטהייד פותחת מחדש פצעים היסטוריים, אבל בחברה מתעלמים ומגלגלים את האחריות לרשויות המקומיות
בשנת 1510 התרחש אחד הניצחונות הראשונים על הקולוניאליזם האירופי. במפגש שבין הנהר השחור ונהר הליסבק, שידוע היום כ”כף הטובה” בקייפטאון שבדרום אפריקה, הצליחו בני שבטים ילידים להדוף את הפולשים הפורטוגזים. חצי מילניום מאוחר יותר, ענקית הקמעונאות אמזון הודיעה שבחרה במיקום הזה בדיוק להקמת המטה החדש שלה ועוררה סערה מקומית. “מדובר במכירת המורשת הקדושה ביותר שלנו לאדם העשיר ביותר ולחברה הגדולה בעולם”, אמר מי שמשמש הנציב העליון של מועצת גורנהאיקונה המייצגת את התושבים הראשונים.
1. ערש האפרטהייד
הפרויקט בקייפטאון יבנה על אזור שבו פעל בעשורים האחרונים מסלול גולף בשם “The River Club”. זהו אחד מהשטחים הרבים במדינה שהוחזקו בבעלות לבנה, אחרי שהקהילה הילידית הורחקה מהם בכוח. התוכניות כוללות פיתוח אזור הנהר בשטח שגודלו כ־15 דונם כך שיכלול מבני משרדים, מגורים, מסלול אופניים ופארק ציבורי והקמפוס צפוי להתפרש על פני מחצית מהשטח הבנוי. בפעם האחרונה שאמזון פעלה לבנות מטה חדש בניו יורק ב־2019, היא נסוגה מהתוכנית בעקבות ביקורת ציבורית עזה על כך שניתנה לה שהצליחה לחלץ מהעיר הבטחה להטבת מס בשווי 2 מיליארד דולר. אז היא לא ציפתה להתנגדות, הפעם היא פשוט מתעלמת ממנה.
הפרויקט החדש נמצא בתכנון שנים לפני שאמזון החליטה לקחת בו חלק, אם כי היא הדיירת המרכזית בו, ומראשיתו הוא נתקל בהתנגדות מצד בני שבטי הקויקוי (Khoikhoi) והסאן (San), כמו גם מצד פעילים סביבתיים. בשלוש השנים האחרונות יותר מ־400 התנגדויות רשמיות הוצגו לרשויות המקומיות ולמוסדות האחראים על שימור המורשת ההיסטורית ועל הגנת הסביבה. בשלב מסוים הוצא צו ביניים להכיר באזור כאתר מורשת, אך ההוראה פגה לפני שנה. שורת הטענות נגד הפרויקט ארוכה ומגוונת וכוללת בין היתר אי־סדרים במתן אישורים וטענה כי הפרויקט יביא להרס סביבתי לנהר הליסבק שעל גדותיו הוא שוכן: יסית את תווי הנהר, ימלא את מישור השיטפונות ויעמיד את כל האזור בפני סכנת הצפה, ימנע גישה ציבורית לאתר ולנהר ויפגע במרקם האקולוגי.
אולם את ההתנגדות המרכזית מובילים נציגי בני הקויקוי והסאן, שרוצים לראות את מגרש הגולף הופך לאתר מורשת עולמי ולא לאזור נדל”ן מסחרי. האתר שעל הפרק הוא לא רק הזירה שבה הם נלחמו והבריחו את הפולש הפורטוגזי, הם מסבירים, אלא גם הזירה שבה הם הובסו על ידי ההולנדים ב־1659 והאדמה הראשונה להילקח מהם על ידי הכובש ההולנדי שהשתקע שם. זהו המפרץ שבו השתקעה ״חברת הודו המזרחית״ וסחרה בעבדים, ביתו הראשון של המפעל הקולוניאליסטי של נישול הקרקעות והבסיס ממנו יצא שלטון המיעוט הלבן באזור - מולדת האפרטהייד.
2. פתרון לאבטלה
היסטוריה מדממת של מחיקה תרבותית של עמים ילידים, שיעבוד ונישול אדמות לא מנעו מאמזון להחליט על הצטרפות לפרויקט באפריל האחרון. במבט ראשון לא ברורה ההחלטה של אמזון להקים מטה ביבשת שזקוקה למים נקיים יותר מאשר לשירותי פריים, אך לאמזון היסטוריה קצרה משלה בדרא״פ. עסקי מחשוב הענן של אמזון (AWS) נולדו בקייפטאון ב־2003, כשצוות קטן בנה את הטכנולוגיה שבבסיס הפלטפורמה: ענן מחשוב אלסטי המכונה EC2. ב־2006 החברה השיקה את שני מוצרי הענן הראשונים שלה ולמעשה יצרה קטגוריה עסקית חדשה. היום אמזון היא חברת הענן הגדולה בעולם עם נתח שוק של כ־33%. ברבעון השני של 2021, חטיבת הענן של אמזון רשמה צמיחה של 37% והיא צפויה לסכם את השנה עם הכנסות של 59 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לבדה למניבה יותר מאשר כל חברת סיסקו או HP. מי שהוביל את הפרויקט הזה בדרום אפריקה ועשה באמצעותו את הקריירה שלו הוא אנדי ג’סי, שהחליף ביולי האחרון את המייסד ג’ף בזוס כמנכ”ל אמזון.
אפשר להבין את החשיבות הסמלית של דרום אפריקה וקייפטאון בפרט לאמזון. למזלה של החברה, קייפטאון נואשת לארח אותה. דרום אפריקה, אחת מהמדינות הפחות שוויוניות בעולם, נפגעה עוד יותר ממגפת הקורונה. עם שיעור אבטלה שעומד על 44%, קייפטאון פשוט לא יכולה לוותר על מעל ל־5,000 משרות חדשות שהפרויקט ייצור, ובמיוחד לא על הדיירת המפורסמת. “היכולת של קייפטאון למשוך ולארח מעסיקים ומחוללי עושר ברמה של אמזון, לא רק מובילה לתעסוקה ישירה ולהזדמנויות כלכליות, אלא גם משפרת את פרופיל העיר כמטרה להשקעה בינלאומית”, תמצת ראש העיר. כמענה לטענות הקויקוי והסאן, הבטיחו העיר והיזם להקים באזור מוזיאון וגן צמחי מרפא מקומיים ולקרוא לרחובות בשמות מנהיגי השבטים. קבוצה בשם “קולקטיב האומות הראשונות”, שמייצגת לטענת החברה המפתחת את רוב בני השבטים, נתנה בעקבות זאת את תמיכתה. הקויקוי והסאן, מאידך, כינו זאת טקטיקה מטעה של הפרד ומשול או brownwashing.
3. לא עוד דיון
אחרי ההודעה של אמזון, צעדו אלפים בקייפטאון במחאה והופצה עצומה לעצור את הפרויקט. במאי פנו המתנגדים לבזוס ואפילו ניסו לגייס להתנגדות את גרושתו, מקנזי סקוט. לא רק הם התעלמו מהפניות, גם אמזון עצמה מסרבת להתייחס לסוגיה ומפנה כל שאלה או ביקורת אל היזם שאחראי על פיתוח האזור. באוגוסט, אחרי שמוצו האפשרויות, הגישו הקויקוי והסאן עתירה לבית המשפט נגד הפיתוח. “אתר זה הוא מקום בעל משמעות רוחנית עמוקה”, נכתב בעתירה של מועצת גורינגהיקונה, “הוא הנקסוס למורשת שלנו, למערכת היחסים שלנו עם הכוכבים, הנהר ובעלי החיים הקדושים. כאן התחיל הכיבוש הקולוניאלי. וכאן הוא גם הובס”. פיתוח האזור, הם כותבים, מוחק את “ההיסטוריה של ההתנגדות של עמי האזור ואת הקשרים התרבותיים והרוחניים העמוקים שלהם עם העמק”. בספטמבר בזוס עשה כותרות כשהודיע שיקצה מיליארד דולר עבור הגנה על המגוון הביולוגי והיערות בהרי האנדים, אגן קונגו והאוקיינוס השקט הטרופי, כשהואמסביר שהטיסה לחלל שערך ביולי שינתה את “הפרספקטיבה (שלו) לגבי כדור הארץ”.
גם היום הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה מסיבה אחת פשוטה - עבור היזמים, העיר ואמזון עצמה, זהו עוד דיון מוכר על “פיתוח בר־קיימא”, כלומר איזון בין מטרות כלכליות למטרות חברתיות וסביבתיות. לכן הם מציעים פתרון של פשרה שמשלב בין ייצוג היסטורי לפיתוח אקולוגי. אך עבור יותר מ־60 קבוצות שונות שמייצגות את בני השבטים, הנושאים שעל הפרק הם זהות ואחריות. בקייפטאון, הם טוענים, יש אזורים רבים אחרים, יפים, גדולים ולא מעוררי מחלוקת, שרק ממתינים לפיתוח. חלקם אף קיבלו את כל האישורים הרגולטורים הרלבנטיים. מדוע, הם שואלים, אמזון וחברת הפיתוח מתעקשים על אדמה שמסמלת את המאבק בקולוניאליזם? למה שם? בינתיים זו שאלה בלי תשובה ברורה.
