סקר בקרב 700 חברות הייטק בישראל: 27% העבירו מחלקות לחו"ל
סקר בקרב 700 חברות הייטק בישראל: 27% העבירו מחלקות לחו"ל
מחקר שערכה חברת HiBob בקרב לקוחותיה בישראל, מעיד על החוסן של ההייטק המקומי אבל גם על האתגרים: מספר העובדים שגויסו ב־2024 היה גדול מאלה שפוטרו ב־8% – התאוששות לעומת 4% ב־2023, אך 11% מהעובדים עזבו או עוזבים לחו"ל
15 חודשי מלחמה שהגיעו אחרי שנה של הפיכה משפטית טלטלו את תעשיית ההייטק שראתה ירידה בהשקעות, התמודדות עם עובדים רבים במילואים, בריחת מוחות, צמצום משרות ואפילו קשיים סביב טיסות. למרות התקופה הקשה, ההייטק הישראלי מפגין חוסן שנבנה על בסיס השקעה שנעשתה בעבר ביסודות כמו חינוך, הכשרות ותוכניות המשכיות עסקית. "המספרים מלמדים על החוסן של ההייטק הישראלי, אבל אם לא ניערך, בעוד עשור נמצא את עצמנו במשבר", אומר רוני זהבי, מנכ"ל חברת הייבוב (HiBob), אשר ערכה מחקר לבדיקת השפעות המלחמה והמצב הביטחוני במדינה על ענף ההייטק.
אחד הנתונים המפתיעים במחקר – שנערך על ידי "לזר מחקרים" בראשות ד"ר מנחם לזר, בשיתוף פאנל משיבים אינטרנטי והתבסס על סקרי עובדים ומנהלים בענף ההייטק הישראלי, בנוסף על נתונים ומגמות שהתקבלו מכ־700 חברות לקוחות הייבוב בישראל – הוא מדד היחס בין גיוסי עובדים לפיטורים. בימי השיא, הצמיחה של 2021, עמד היחס הזה על 38% יותר עובדים שגויסו מכאלה שפוטרו. ב־2022 המדד ירד ל־17% וב־2023 עם ההפיכה המשפטית ותחילת המלחמה צנח ל־3.6% בלבד. הנתון המעודד הוא שבשנת 2024 טיפס שוב המדד ל־7.6%, מה שמצביע על חוסנה של התעשייה.
"חשוב להסתכל גם ביחס לעולם כי בזמן שישראל השיגה 7.6% ביחס חיובי בין גיוסים לפיטורים, הממוצע בעולם היה 5%, כאשר המדינה היחידה שבה היחס היה גבוה יותר מאשר בישראל היתה ארה"ב", אומר זהבי.
הגורמים שמאפשרים את החוסן הם זריזות וגמישות. "מה שקורה בישראל הוא שאם חברה נסגרת והעובדים מסיימים את עבודתם, הם בסוף מצטרפים לחברות אחרות" מסביר זהבי. "תעשייה של 400 אלף אנשים מסוגלת לאפשר לעובדים שפוטרו למצוא עבודה חדשה. אם משווים את זה לצרפת או סקנדינביה, הרי ששם אין גמישות ומוביליות בגלל תנאי ההעסקה, זה משהו שייחודי לאקוסיסטם הישראלי וזה חלק מהחוסן שאנחנו רואים".
לפי המחקר, הגמישות שמאפשרים בענף ההייטק סייעה ל־64% מהעובדים לשמור על מקום עבודתם ב־2024 למרות המצב. עם זאת, "חייבים להבין שלא לעולם חוסן", מדגיש זהבי. "יש לא מעט מגמות שמתרחשות כמוהיחלשות לימודי ליבה, עד כמה המגזר הציבורי יעשה טרנספורמציה דיגיטלית, פריפריה לעומת מרכז, בריחת מוחות, העובדה שקשה ויקר מאוד לטוס לחו"ל, שישפיעו על היכולת לשמר את החוסן הזה בעתיד. ההצלחה שאנחנו רואים היום היא תוצר של השקעות של עשור קודם לכן. אם לא יימצאו המשאבים, אם סוגיות קריטיות לא ישתנו – לא נוכל 'לשתול כרם חדש' שיהיה בציר ממנו עשור קדימה".
החשיבות בשימור ופיתוח ההייטק אינה רק תרומתו לתל"ג. לפי נתונים מתוך המחקר, ב־2024 62% מהחברות ייעדו משאבים לפעילויות תרומה והתנדבות בעקבות המלחמה. אך לצד הנתונים המעודדים, המחקר מעיד על בריחת מוחות וצמצום פעילות. כרבע מהחברות (27%) העבירו מחלקות לחו"ל בעקבות המלחמה ו־11% מהעובדים ביצעו או נמצאים בתהליך של מעבר למדינה אחרת — בעיקר עובדים ותיקים ובני 50-36. מקרב העובדים ששירתו במילואים במהלך המלחמה, 17% אמרו שהם נמצאים בתהליך רילוקיישן עקב המצב.
למרות הירידה בגיוסי עובדים ופחות משרות שנפתחות בשוק, 36% ממנהלי החברות מדווחים על קשיים בגיוס טאלנטים. הסיבה המרכזית לכך היא "היצמדות לכיסא" עקב חוסר הוודאות. עבור הג'וניורים, עובדים ללא ניסיון, המצב קשה יותר. רק 5% מהחברות פתחו משרות ג'וניור כתוצאה מהמלחמה. "מהפכת ה־AI שבמהותה מסוגלת לבצע משימות פשוטות שבעבר ניתנו לג'וניורים תגרום להיעלמות משרות כאלה", אומר זהבי. "הפתרון הוא שחברות הייטק יקימו אקדמיות אשר יגייסו בוגרים. לג'וניורים אני ממליץ ללכת חזק על AI, זה כרטיס הכניסה".
מנכ"ל HiBob רוני זהבי. "אם לא ניערך, בעוד עשור נמצא את עצמנו במשבר"
