הפחד הגדול של אפל נמצא בסין
הפחד הגדול של אפל נמצא בסין
על פי דיווחים, ב-2016 חתם מנכ"ל אפל, טים קוק, על הסכם סודי עם סין במסגרתו התחייבה החברה להשקיע במדינה 275 מיליארד דולר לאורך תקופה של חמש שנים. ההסכם נולד בתגובה למהלכים רגולטוריים בסין שנועדו להגביל את פעילות החברה במדינה. כי כשעובדים מול סין, אין מנהל תקין, אין חוק, רגולציה ובתי משפט כמו בארה"ב או באיחוד האירופי. יש רק אינטרסים מקומיים, וכל הדרכים לגיטימיות על מנת לממש אותם
מה מפחיד את אפל? לחברה הציבורית הגדולה בעולם לפי שווי שוק (כבר קרוב ל-3 טריליון דולר) יש משאבים כלכליים של מדינה בינונית ומעלה, תדמית טובה יחסית לענקיות טכנולוגיה אחרות דוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון, ומספיק אומץ להתמודד עם ממשל אמריקאי עוין בסוגיות של ביטחון לאומי.
אבל כל האומץ הזה מתאדה ברגע שחוצים את הגבול לסין. שם, הכללים שונים לחלוטין. אפל כבר השתמשה בעבר בעוצמה הניכרת שלה כדי לפעול נגד חוקים שלא נוחים למפלגה הקומוניסטית במדינה, נכנעה לדרישות דרקוניות של סין לאחסן מידע על משתמשים סיניים בשרתים במדינה שלא נמצאים בשליטה ישירה של אפל, וסתם התחנפה באופן כללי. אבל עתה, חושף The Information, שהחנפנות של החברה לסין לא התבטאה רק בדמות הפעלה של לוביסטים בקונגרס או הפקרת הבטיחות של המשתמשים שלה, אלא גם בהעברת כספים מאסיבית למדינה בצורה של השקעות שונות, בסכום כולל של יותר מרבע טריליון דולר.
לפי הדיווח, שמבוסס על ראיונות ומסמכים פנימיים של אפל, ב-2016 חתם מנכ"ל אפל, טים קוק, על הסכם סודי עם סין במסגרתו התחייבה החברה להשקיע במדינה 275 מיליארד דולר לאורך תקופה של חמש שנים. באותה עת, מדובר היה בערך בחצי משווי השוק של אפל, מה שהופך את ההשקעה למשמעותית עוד יותר.
אפל, כמובן, לא מיהרה לפתוח את הארנק מרצונה החופשי. ההסכם נולד בתגובה למהלכים רגולטוריים בסין שנועדו להגביל את פעילות החברה במדינה, ושיצאו לדרך בעקבות תפיסה של הממשל שאפל לא תורמת מספיק לכלכלה המקומית. לאורך 2016 קוק קיים פעילות לובינג נרחבת נגד מהלכים שהיו מגבילים שירותים כמו האפסטור, אפל פיי ו-iCloud. פעילות זו כללה מספר ביקורים במדינה ופגישות עם בכירי ממשל, שבמהלך אחד מהם נחתם ההסכם.
ההסכם כלל מחויבויות של אפל לסייע לסין לבנות טכנולוגיות ייצור מתקדמות ולהכשיר עובדים, לרכוש יותר רכיבים מספקים סיניים, לחתום על עסקאות עם חברות תוכנה סיניות ולעבוד עם אוניברסיטאות במדינה. כן התחייבה אפל להשקיע בחברות טכנולוגיה סיניות, בפרויקטי אנרגיה מתחדשת ובמרכזי מו"פ ולפתוח חנויות קמעונאיות חדשות. סין בתמורה התחייבה לספק "תמיכה וסיוע הכרחיים". שלטונות סין סחטו למעשה את אפל בסכום של 275 מיליארד דולר, ואפל הציבה מעט מאוד התנגדות.
ולא מדובר בסחיטה היחידה. ב-2015, כשביקשה אפל לקבל אישור רגולטורי לשיווק האפל ווטש במדינה, דרשו הרגולטורים שאיי סנקאקו (או כפי שהם מכונים בסין, איי דְיָאויוּ), שהשליטה עליהם נמצאת במחלוקת בין סין, יפן וטייוואן, יוצגו במפות אפל כשהם גדולים יותר מגודלם האמיתי. אם לא, הזהירו הרגולטורים, הם יסרבו לאשר את שיווק האפל ווטש במדינה. אפל נכנעה לדרישה.
המהלכים הללו, בסופו של דבר, השתלמו לאפל. בשנת הכספים שהסתיימה בספטמבר רשמה החברה במדינה הכנסות שיא של 68 מיליארד דולר, כחמישית מכלל הכנסות אפל. ולאחרונה, לראשונה מזה שש שנים, שב האייפון לאחוז בכתר דגם הסמארטפון הנמכר ביותר בסין.
אז ממי אפל מפחדת? מסין, כמובן. ולמה? כי היא יודעת שבניגוד למדינות מערביות, סין משחקת מלוכלך. כשעובדים מול סין, אין מנהל תקין, אין חוק, רגולציה ובתי משפט כמו בארה"ב או באיחוד האירופי. יש רק אינטרסים מקומיים, וכל הדרכים לגיטימיות על מנת לממש אותם. אפל הבינה שלסין אין בעיה לזרוק אותה מהמדינה או להציב בפניה כאלו קשיים שיהפכו את הפעילות שלה שם ללא כדאית. ולא רק זאת, היא מבינה שהיא תלויה לחלוטין בסין כבסיס ייצור של מרבית המכשירים שלה, ושבהחלטה אחת יכולים השלטונות לשתק את פעילות אפל לא רק שם אלא בכל העולם.
לסין יש כוח מוחלט על אפל, על כל חברה מקומית או זרה שמבקשת לפעול במדינה, ושום חשש להשתמש בו במקרה הצורך. רק לאחרונה ראינו את זה בהתנהלות שלה מול דידי, ענקית הזמנת הנסיעות הסינית שהחליטה להמחק מהמסחר בבורסת ניו יורק בעקבות פעילות משמעותית מצד השלטונות בסין.
ההתנהלות הזו של סין לא מוגבלת למערכת יחסים עם חברות מסחריות. היא מנצלת את מעמדה ועצמתה הכלכלית והמדינית על מנת להשפיע על התנהלות של מדינות שונות, במיוחד כאלו שתלויות בה בדרך מסוימות, ולקדם שם צנזורה וערכים אנטי-דמוקרטיים אחרים. זאת, בין השאר, במטרה למנוע פרסומים שהיא רואה כשליליים.
סין מנצלת את כוחה כמעצמת-על כדי לכופף חברות ומדינות לצרכים הכלכליים והפוליטיים שלה. אפשר ונכון לדרוש מחברות כמו אפל לגלות יותר חוט שדרה בעמידה מול סין, אבל בסופו של דבר זה לא כוחות. מול מעצמה שלא משחקת לפי הכללים המקובלים, יכולה לעמוד רק מעצמה אחרת שמוכנה לכופף את הכללים, אפילו לשבור אותם לפעמים. סין משחקת במטרה לצבור עמדות כוח והשפעה מדיניים, כלכליים ותרבותיים, רוצה להגיע למעמד בינלאומי דומה לזה שהיה לארה"ב בחצי השני של המאה ה-20. זאת, בהבדל מהותי אחד: אם ארה"ב ייצגה ערכים של דמוקרטיה, שוויון ופתיחות, סין מעוניינת להפיץ בעולם ערכי דיכוי, מעקב ושליטה טוטליטרית. ויש לא מעט קונים לסחורה הזו. כדי לעצור אותה, צריך מאמץ מתואם של מדינות מערביות, ונכונות לשחק פחות כמו ילדים טובים שרק פועלים לפי הכללים.
