בלעדיהביקוש למניות של חדי הקרן הישראליים צנח ב-2022: ומי בכל זאת בצמרת?
בלעדי
הביקוש למניות של חדי הקרן הישראליים צנח ב-2022: ומי בכל זאת בצמרת?
דירוג מניות היוניקורנים של Equity Bee חושף כי מרבית הכוכבים של השנים האחרונות נעלמו מרשימת המניות המבוקשות על ידי משקיעים שסוחרים במניות של חברות פרטיות, ורק 4 יוניקורנים ישראליים ממוקמים בצמרת: האוז, ויז, גונג וטריפאקשנס
כך חולפת לה תהילת עולם. היוניקורנים הישראליים אמנם מצליחים בשלב זה לשמור על השווי שלהם על הנייר מפני שיש להם מספיק כסף בקופה כדי להימנע מסבב גיוס נוסף, אך יש עוד דרכים לבחון את הביקוש למניות שלהם בשטח. על פי דירוג מניות היוניקורנים המבוקשות של חברת אקוויטי בי (Equity Bee) שהגיע לידי "כלכליסט", קל לראות כי מרבית הכוכבות של השנים האחרונות נעלמו מרשימות המניות המבוקשות על ידי משקיעים שסוחרים בפלטפורמות המאפשרות רכישת מניות של חברות פרטיות. ירידה בעניין בהן מצד המשקיעים הכשירים עלולה להיות הרמז הראשון לכך שיתקשו לגייס הון לפי שווי גבוה בהמשך הדרך.
רק ארבעה יוניקורנים ישראליים מככבים ב־2022 בצמרת המניות המבוקשות בפלטפורמה של אקוויטי בי: HOUZZ, גונג, טריפאקשנס ו־WIZ. רק גונג ו־HOUZZ "שרדו" מהרשימות של השנים הקודמות, כאשר ב־2021 למשל היו ברשימה גם חברת הביטוח נקסט (Next), חברות הפינטק אי טורו (eToro) ומליו (Melio) וכן היוניקורנים הישראליים החמים סניק (Snyk), סייבריזן (Cybereason), אפספלייר (AppsFlyer), ברינג (Bringg) ולייטריקס (Lightricks). ב־2020 שיקפה רשימת המבוקשות של אקוויטי בי במדויק את מצב היוניקורנים, כאשר מרבית החברות המבוקשות ביותר על ידי המשקיעים בפלטפורמה שלה הונפקו ב־2021, ובהן איירון סורס (IronSource), מאנדיי (Monday), ריסקיפייד (Riskified), טאבולה (Taboola), סימילרווב (Similarweb), ווקמי (WalkMe) ואי טורו (eToro), שביטלה באחרונה את תוכנית ההנפקה באמצעות ספאק.
גונג, שעוסקת בתוכנה ארגונית שמסייעת לאנשי שיווק להפיק תובנות למכירה, ואפליקציית העיצוב האוז היו כבר בין עשר המבוקשות גם בדירוג של 2020. אקוויטי בי החלה לפרסם את הדירוג ב־2018, ובדירוגים הישנים יותר היו גם חברות כמו מג'יק ליפ וזרטו, שנעלמו מהדירוג ובהמשך אכן התבררו כאכזבות, כאשר זרטו נמכרה ב־374 מיליון דולר בלבד ב־2021.
אקוויטי בי היא בעצמה חברת סטארט־אפ ישראלית, שעוסקת בחיבור בין עובדים בחברות הייטק שרוצים לממש את האופציות שלהם לבין משקיעים כשירים שרוצים לרכוש מניות של חברות פרטיות לפני שהן הופכות לציבוריות. עובדים שעוזבים או מפוטרים מחברות הייטק שהקצו להם אופציות חייבים להחליט בתוך 90 יום אם הם רוכשים אותן או מוותרים עליהן. עובד שרוצה לשמור על האופציות נדרש לשלם סכומים גבוהים שיכולים להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים, ולכן לא מעט עובדים מוותרים על כך. אקוויטי בי מחברת אותם למשקיעים כשירים שמממנים את מימוש האופציות והפיכתן למניות, ובמקרה של אקזיט בעתיד הם ייתנו לעובד חלק מהתמורה, בהתאם לסיכום מראש על אופן החלוקה.
השנה אקוויטי בי מפרסמת לראשונה דירוג גלובלי ובו 100 היוניקורנים המבוקשים בעולם, וזאת על סמך 20 אלף משקיעים כשירים שעובדים עם החברה. במקומות הראשונים דורגו ספייסאקס של אלון מאסק, חברת הפינטק סטרייפ, חברת הביג דאטה דאטהבריקס, חברת הקמעונאות אינסטהקרט, שחתכה באחרונה כמה פעמים את השווי שלה, והרשת החברתית רדיט.
האוז של עדי טטרקו ואלון כהן מדורגת במקום ה־16, הגבוה ביותר מבין החברות הישראליות. אחריה גונג במקום ה־24. במקום ה־33 מופיעה טריפאקשנס, שהשלימה בשבוע שעבר גיוס ענק של 304 מיליון דולר, לפי שווי של 9.2 מיליארד דולר. WIZ, שהפכה לחברת הסייבר הצומחת ביותר לאחר שהגיעה לקצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר פחות משנתיים מהקמתה, מדורגת במקום ה־90. גונג אגב מדורגת גם בחמשת המניות המבוקשות של חברות בתחום התוכנה הארגונית.
מהדירוג החדש של אקוויטי בולט המעבר של המשקיעים לחברות שמוכרות לארגונים (B2B) על חשבון חברות שמוכרות ישירות ללקוח הקצה (B2C), שרמות השווי שלהן התנפחו מהר יותר למכפילים גבוהים ולכן נתפסות על ידי המשקיעים כבועתיות יותר. התחומים המבוקשים ביותר על ידי המשקיעים הכשירים בפלטפורמה של אקוויטי בי הם תוכנה ארגונית, טכנולוגיות רפואיות, ביג דאטה, פינטק ו־SAAS. תחום הסייבר לא נמנה עם התחומים החמים, ואין כמעט ייצוג לחברות אלה, פרט ל־WIZ, ברשימה.
הדירוג הנוכחי מתבסס על הנתונים מתקופת השיא של הירידות בוול סטריט, בין אפריל השנה עד סוף ספטמבר. לצד הנתונים על הביקוש, פורסמו באחרונה נתונים שמראים כי ניכרת ירידה חדה בעניין עובדי חברות ההייטק להשקיע במימוש האופציות שלהם. על פי נתוני חברת אלטשייר, שמתמחה בניהול נאמנויות עבור עובדים, ב־2021 מומשו 434 מיליון אופציות על ידי עובדים לאחר עזיבתם, ומתחילת 2022 המספר הזה עומד על 30 מיליון בלבד. בשנה שעברה, על רקע החשש לפספס את האקזיט, מספר האופציות שמומשו היה גבוה יותר ממספר האופציות הבשלות שלא מומשו בתוך 90 הימים הנדרשים, ואילו השנה המטוטלת זזה לצד השני. ב־2022 העובדים ויתרו על 729 מיליון אופציות, וזאת לעומת 391 מיליון אופציות שהוחזרו לחברות ב־2021.
