רותח בהייטק: 2021 שווה לעשור שלם של עסקאות
רותח בהייטק: 2021 שווה לעשור שלם של עסקאות
היקף ההנפקות ומכירת חברות השנה הגיע ל־82.4 מיליארד דולר - זהה לסכום של העשור כולו; מספר ההנפקות היה חסר תקדים - 72, ומספר עסקאות ה״כחול לבן” זינק פי 3; לפי ההערכות, ב־2022 החברות פחות ינהרו להנפקות
לומר כי שוק האקזיטים, ההנפקות והגיוסים הפרטיים בהייטק רתח ב־2021 יהיה המעטה יבשושית. גם לומר שמדובר בשיא היסטורי לא יבליט את התמונה כולה.
מה שיכול להמחיש עד כמה השנה החולפת היא חריגה הוא המספר 82.4 מיליארד דולר, ההיקף הכולל של הנפקות טכנולוגיה ישראליות יחד עם מכירות של חברות – שזהה למספר של העשור כולו.
כלומר בעשר השנים שבין 2011 ועד 2020, כולל, הושקע סכום זהה לסכום שהושקע בחברות ההייטק הישראליות בשנה אחת שהיא שנת המגפה, 2021. יתרה מכך, אם נוסיף לכך את היקף הגיוסים הפרטיים לחברות סטארט־אפ שעמד על 25 מיליארד דולר, הרי שקל לראות כי בשנה האחרונה ההייטק הישראלי נפגש עם סכום חסר תקדים של כ־100 מיליארד דולר.
זינוק ברכישות ישראליות
המספרים האלה עולים מסיכום שנה שפירסמה אתמול פירמת הייעוץ וראיית החשבון PWC ישראל והשיאים בולטים לאורך כל הדו”ח, בין אם במיזוגים ורכישות ובין אם בהנפקות. המספר הכולל של האקזיטים – 82.4 מיליארד דולר, מתייחס לשווי של החברות שהונפקו ונמכרו – גבוה ביותר מפי חמישה בהשוואה ל־2020 אז הסתכמו עסקאות מכירה של חברות ישראליות והנפקות ב־15.4 מיליארד דולר.
בשנה החולפת היו בסך הכל 171 אקזיטים (הנפקות ומכירות יחד) בהיקף ממוצע של כמעט חצי מיליארד דולר. זאת מול 60 עסקאות בהיקף ממוצע של 257 מיליון דולר אשתקד. אף שב־2020 נחתמו יחסית מעט עסקאות מיזוגים ורכישות עקב מגפת הקורונה, המספרים של 2021 הם חריגים ביותר גם בהשוואה היסטורית לשנים קודמות. ואולם השוני הבולט היה במספר ההנפקות - הן בארה”ב והן בישראל. בסך הכל הונפקו 72 חברות טכנולוגיה בשווי כולל של 71 מיליארד דולר.
מספר ההנפקות שנעשו לפי שווי של יותר ממיליארד דולר עמד על 21, כולן בוול סטריט פרט לנאייקס שהונפקה בבורסת תל אביב. ההנפקות הגדולות ביותר הן במונחי הגיוס והן במונחי השווי היו איירונסורס שגייסה 2.3 מיליארד דולר לפי שווי של 11 מיליארד דולר, סנטינל וואן, שהיתה להנפקת הסייבר הגדולה בהיסטוריה וגייסה 1.2 מיליארד דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר. ההנפקה הישראלית השלישית בגודלה בוול סטריט היא מאנדיי שהונפקה לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר וגייסה חצי מיליארד דולר. בתל אביב, שבה הונפקו השנה 45 חברות טכנולוגיה, הגדולות ביותר הן נאייקס שגייסה 670 מיליון שקל לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל וגלאסבוקס שגייסה 180 מיליון שקל לפי שווי של 900 מיליון שקל. שווי ההנפקה הממוצעת זינק השנה ל־985 מיליון דולר, כמעט כפול מהשווי של 489 מיליון דולר בשנה שעברה.
המתודלוגיה של PWC מנטרלת עסקאות המשך, כמו למשל מכירה של חברה ציבורית או הנפקה של חברה שכבר נמכרה בעבר לגורם אחר. כך למשל, מובילאיי כלולה בדו”ח רק בשנה שבה הונפקה לראשונה בוול סטריט לפי שווי של 5 מיליארד דולר ולא כאשר נמכרה לאינטל תמורת 15 מיליארד דולר. מכיוון שכך, בחישוב של 2021 לא נכללה הנפקת פלייטיקה בשווי של 13 מיליארד דולר, משום שהחברה כבר היתה בבעלות של קרן השקעות זרה בעת ההנפקה וגם לא מכירת DSPG לסינאופטיקס ב־600 מיליון דולר. לו אקזיטים אלה היו נכללים בדו”ח של 2021, הם היו מוסיפים עוד 18 מיליארד דולר לסכום הכולל.
גם במיזוגים ורכישות נשבר שיא היסטורי עם 99 עסקאות בשווי מצרפי של 11.5 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 180% מול 2020. מתוך מספר זה 32 עסקאות היו ״כחול לבן״, כלומר חברות ישראליות משני הצדדים כמו במקרה של צ’ק פוינט ו־avanan וגיי פרוג עם vdoo. ב־2020 נרשמו רק 11 עסקאות כאלה וב־2019 היו 10 בלבד. אולי דווקא על רקע ריבוי המיזוגים המקומיים שנוטים להיות קטנים יותר, השנה לא היו כמעט מגה עסקאות של מכירת חברות ביותר ממיליארד דולר. על כן, הנתון היחיד בדו"ח שמשקף ירידה הוא שווי העסקה הממוצעת שירדה מ־150 מיליון דולר בשנה שעברה ל־117 מיליון דולר השנה.
“השווים יאותגרו ב־2022”
“קיפלנו לתוך שנה תהליך שהיה צפוי לקחת עשור מבחינת ההכרה של האנושות בחשיבות ובצורך הטכנולוגי; ב־2022 השווים יאותגרו וצפוי שנחווה גל נוסף וסלקטיבי יותר של הנפקות לקראת המחצית השנייה לשנה”, סיכם את הנתונים ירון ויצנבלט, שותף וראש אשכול ההייטק ב־PwC. ואכן, 2021 היתה ללא ספק שנה על סטרואידים שאת המספרים שלה יהיה קשה לשחזר בשנים הקרובות. בכל הקשור לאקזיטים הקלאסיים, כלומר מכירה של חברות, השנה האחרונה היתה מעין שנת שחרור הקפיץ לאחר שבמהלך 2020, שנת הסגרים, לא היו כמעט טיסות. מכיוון שכך היה קשה לקיים בדיקות נאותות קפדניות וחברות נמנעו מרכישות.
עם זאת, עסקאות מסוג זה, ובעיקר בין חברות ישראליות, עשויות להימשך בקצב מהיר גם בשנה הבאה מכיוון שלאור ריבוי ההנפקות והגיוסים הפרטיים לחברות הטכנולוגיה הישראליות יש הרבה מזומנים בקופה ולרבות מהן יש כעת גם מטבע של מניה שיכול לשמש לרכישות. תנודתיות בוול סטריט שכבר הובילה לירידה חדה בשווי החברות, גם הישראליות, שהונפקו בשנה האחרונה, עשויה להשליך בהמשך גם על שוק הגיוסים הפרטי וכך להפוך את אופציית המכירה לאטרקטיבית יותר עבור סטארט־אפים רבים.
3 צפייה בגלריה
מימין: מייסד טאבולה אדם סינגולדה ומנכ’’ל ומייסד סנטינל וואן תומר וינגרטן
(צילום: אוראל כהן, Jay Watson)
בכל הנוגע להנפקות, התמונה מורכבת יותר. הסיבה העיקרית היא שינוי הסנטימנט כלפי הספאקים (SPAC), אותן חברות נטולות פעילות שממזגות לתוכן חברות טכנולוגיה וכך הופכות אותן לציבוריות. כל החברות שהונפקו באמצעות מיזוג עם ספאק נסחרות עמוק מתחת לשווי בהנפקה ולכן ההערכה היא שחברות הייטק כבר לא ימהרו כמו השנה לבחור במסלול זה.
במקביל, רשות ניירות הערך האמריקאית מהדקת באחרונה את הרגולציה על תחום הספאקים, כדי להפוך את ההנפקות שלהם לפחות כדאיות עבור מי שלא מתמחה בשוק ההון. עם זאת, בקנה יש עוד שלוש הנפקות ספאק ישראליות לכל הפחות שאמורות להיסגר ב־2022 ואלה הן איטורו, שדחתה כמה פעמים את ההנפקה שהיתה אמורה להיסגר השנה לפי שווי של 10.3 מיליארד דולר ולצידה רשת המלונות סלינה וחברת המכשור הרפואי ממיק.
מעבר לכך, לחברות ספאק שכבר השלימו את ההנפקות יש עדיין יותר מ־100 מיליארד דולר שמחפשים השקעה וחייבים לאתר חברה למיזוג עוד השנה, אחרת יצטרכו להשיב את הכסף למשקיעים. לצד הספאקים, גם שוק ההנפקות המסורתיות היה פתוח לרווחה בשנה האחרונה על רקע הגאות בשוק המניות, אך גם המומנטום הזה עשוי לשנות כיוון לנוכח האינפלציה הגבוהה והציפיות להעלאת ריבית בארה”ב. דווקא בשוק הפרטי כנראה ימשיך לזרום כסף רב שכן קרנות ההשקעה כבר גייסו את ההון מהמשקיעים שלהן וכעת משוועות לפזר אותו בין החברות עם פוטנציאל גבוה. אם וול סטריט תמשיך להיות תנודתית או אף תיכנס לשטח של תיקון בשנה הקרובה, חברות ישראליות רבות יעדיפו להישאר פרטיות ולצאת לסבבי גיוס פרטיים בהמתנה לימים טובים יותר.
