היישומון שמציל מבוגרים מחרדת הסמארטפון
היישומון שמציל מבוגרים מחרדת הסמארטפון
חוקרים מאוניברסיטת ת"א פיתחו את Meerkat, אפליקציה פשוטה שתאפשר למבוגרים לפתור בעיות טכנולוגיות בטלפון בעזרת קרובי משפחה ומתנדבים אמינים
הכל התחיל כשפרופ' ערן טוך קיבל שיחת טלפון מההורים שלו, עם בקשה לסיוע בבעיה טכנולוגית. או, יותר נכון, הכל התחיל בפעם המי יודע כמה שטוך קיבל שיחת טלפון כזו. "הם שואלים על הגדרות פרטיות שהם לא מבינים, האם לתת גישה לאפליקציה בטלפון, הודעות שהם חושדים שהן פישינג", הוא סיפר. "אני רואה שהפחד מהטכנולוגיות, מכל מיני מתקפות, מאוד מרחיק את ההורים שלי מלהיות חלק מהעולם הווירטואלי. אבא שלי (ההיסטוריון פורץ הדרך פרופ' מיכאל טוך, ע"כ) תמיד היה בראש של טכנולוגיה. בשנות ה־80, בתור היסטוריון, הוא כתב תוכנת מאגרי מידע על דוס. אבל כשדברים זזים כל כך מהר, קשה להרבה מבוגרים להמשיך להיות בחזית".
הבעיה שמתאר טוך, ראש התוכנית לתואר ראשון במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב, לא חדשה: אנשים מעל לגיל מסוים מתקשים להתמודד עם חידושים טכנולוגיים, מכשירים וממשקים חדשים, ויותר ויותר נשארים במקום בזמן שהעולם צועד קדימה. "הבעיה היא לא רק שלמבוגרים לוקח בממוצע יותר זמן להתרגל לטכנולוגיות חדשות, אלא שהם גם מטרות", הוסיף טוך. "הם מהווים יעד לגופים לא־חוקיים או גופים חוקיים־למחצה, ואפילו לחברות לגיטימיות, שיש להם מאגרי מידע של מבוגרים והם משתמשים בהם כדי לשלוח להם הודעות פישינג, להתקשר אליהם, להוציא מהם כספים. זו תעשייה. זו אוכלוסייה שיותר מכל אחת אחרת היא יעד להתקפות אינטרנט".
למרות שהבעיה ידועה היטב, הפתרונות לה, לפי מחקר שערכו טוך וד"ר תמיר מנדל, חוקר פוסט־דוקטורט ב־NYU, רחוקים מלהיות אידיאליים. "כשהתחלנו להסתכל על פתרונות קיימים לא היינו מרוצים, וגם המבוגרים לא מרוצים", אמר טוך. "יש טכנולוגיות שמותאמות בצורה מכוונת למבוגרים. למשל, טלפונים עם מעט כפתורים. הבעיה היא שהפתרונות האלו בדרך כלל מאוד מפגרים אחרי הקדמה. אנשים מבוגרים לא רוצים להשתמש בהם כי זה מנתק אותם. פתרון אחר שלא עובד, כשמסתכלים על תמיכה, זה אפליקציות שמאפשרות לתת למישהו אחר גישה מרחוק למכשיר שלך, כדי שיפתור לך את הבעיה. החיסרון של הטכנולוגיות האלה היא שאנשים מבוגרים לא לומדים מהן.
"בניסוי שעשינו עם חוקרים בסינגפור ראינו שאולי אפשר לפתור בעיה ספציפית, אבל אתה לא לומד בתהליך הזה. במסגרת הניסוי פיתחנו אפליקציה שמאפשרת, ברגע שיש בעיה, למשל: אימייל חשוד, לשלוח אותה לקרוב משפחה שיפתור אותה. ואז אפשר לקבל או לדחות את הפתרון שלו. זאת מעין האצלת סמכות לקרובי משפחה צעירים. בחנו את האפליקציה עם זוגות של צעירים ומבוגרים מאותה משפחה. ראינו שזה עוזר למבוגרים לפתור בעיות, אבל לא משפר את הביצועים או את יכולת קבלת ההחלטות שלהם. אנחנו סקפטים בנוגע לתוכנות תמיכה שנותנות פתרון טכני מוצלח, אבל לא משפרות את היכולת של מי שמקבל את העזרה. הגישה שלנו היא שצריך ליצור יכולת קולקטיבית: לא להתייחס למבוגר כמי שנמצא לבד, אלא לפתח טכנולוגיה שיכולה לעזור לקהילה. אנחנו רוצים להקל על היכולת לקבל עזרה ולשפר למידה בתהליך העזרה הזה".
הפתרון שמציעים החוקרים הוא אפליקציה מסוג חדש, שמנדל פיתח כחלק מעבודת הדוקטורט שלו. "האפליקציה, שמכונה Meerkat, מספקת לאנשים מבוגרים תמיכה מהמשפחה ומכרים אחרים, בנושאי פרטיות ואבטחת מידע, ויוצרת רשת חברתית בתוכה שתמיד דואגת שתהיה עזרה בנושאים הללו", סיפר מנדל. "אם המשתמש המבוגר נמצא באפליקציה אחרת ורואה שיש בעיה, הוא רק צריך צריך רק לשקשק את המכשיר. הוא מקבל אז הודעה מ־Meerkat שיש לו צילום מסך באפליקציה מוכן לשליחה, ויכול לסמן דברים על צילום המסך, להסתיר מידע רגיש, לכתוב בקשה או שאלה, ולשלוח לאדם מוכר. מקבל ההודעה כותב את התשובה שלו, יכול להוסיף סימונים על צילום המסך, והאדם המבוגר מקבל את המענה.
"משתמש מבוגר יכול לשלוח את השאלות או בקשות העזרה לאנשים שהוא מכיר או לאנשים ברשת החברתית שלו. האפליקציה ממוקדת בנושאי פרטיות ואבטחת מידע במובייל, כי מה שהכי קשה למבוגרים לזה לעשות צילום מסך ולצייר על המסך עצמו, להביע מה שהם רוצים לשאול. האפליקציה מאפשרת את זה בקלות, ומאפשרת לספק עזרה זמינה דרך ערוצים שונים: חברים, משפחה, מכרים, או מתנדבים בקהילה עצמה שיכולים לספק עזרה שהם רוצים".
איך זה שונה מפשוט לעשות צילום מסך ולשלוח בווטסאפ?
מנדל: "ההבדל המשמעותי הוא שהיום לעשות צילום מסך בווטסאפ זה מאוד מסורבל וקשה לאדם מבוגר. האפליקציה מכינה אותו בעצמה באמצעות השקשוק ומכינה אותו לשליחה. המשתמש לא צריך להתעסק עם כל האופרציה. היא מכוונת אותו לסמן דברים על המסך, לכתוב את השאלה שהוא רוצה, ולבחור את האדם שיכול לעזור. יש מאגר של משתמשים שיכולים לתת עזרה אם המשתמש לא מכיר מישהו שיכול לעזור. בעתיד אפשר גם לבנות כלים שיתנו חיווי לגבי האיכות של המתנדב".
טוך: "הדבר המרכזי הוא בניית קהילת מתנדבים עבור מבוגרים שאין להם רשת סיוע, ובניית ממשק תמיכה אחיד. צילום המסך הוא קצת כמו סטוריז באינסטגרם שאפשר לשים עליהם כל מיני דברים. זה אובייקט שעליו מדברים ועליו אפשר להוסיף דברים, ודרכו אפשר ללמוד. ניסינו ללכת מעבר לאלמנט הטכני של איך לספק עזרה בצורה המהירה ביותר, ויש ניסיון לפתור בעיות חברתיות שנובעות מזה שלהרבה מבוגרים אין ממי לבקש עזרה, או שלא נעים להם להציק בווטסאפ. זו אפליקציה שברור שהיא לתמיכה, מרחב הרבה יותר בטוח לתמיכה".
כחלק מהליך הפיתוח ערכו טוך ומנדל ניסוי שבחן את האימפקט של Meerkat על המבוגרים שמשתמשים בה. "הניסוי בדק למידה בין שתי קבוצות שונות: קרובי משפחה וקהילה שיצרנו של אנשים שלא מכירים אחד את השני", אמר מנדל. "ראינו שאנשים שמבקשים עזרה בשתי הקהילות מראים סימנים של למידה מהתהליך. קיימת למידה גבוה יותר אצל אנשים שיש ביניהם קרבה משפחתית או חברתית, לעומת אנשים שלא מכירים. בנוסף, המשתמשים יותר בוטחים באנשים שהם מכירים".
בעתיד טוך ומנדל מתכננים להוסיף יכולות נוספות, דוגמת זיהוי אוטומטי של מצבי מצוקה. "כיום אדם מבוגר צריך להיות לזהות מצבים בעיתיים", אמר מנדל. "אז פיתחנו מערכת למידת מכונה שמזהה מצבים שבהם אנשים צריכים עזרה. היא משתמשת במדדים פיסיולוגיים של לחץ כדי לזהות מתי המשתמש נמצא במצוקה ולהבין שהוא צריך עזרה. מובן שהוא מצריך שעונים חכמים, אבל יכול לעזור לאנשים שיש להם פחות מודעות למצב מסוכנים".
טוך הוסיף: "דבר נוסף זה אלגוריתם לאיתור האדם המתאים ביותר לסייע בבעיה מסוימת, האדם הכי זמין ועם המומחיות הכי טובה. המטרה שלנו היא לא למסחר אלא להנגיש את האפליקציה בקוד פתוח. אנחנו רוצים לפתוח את Meerkat כפלטפורמה כללית לתמיכה, למשוך גם משתמשים אבל גם מפתחים נוספים שירחיבו את היכולת שלה. המטרה היא לאפשר כמה שיותר יצירה של קהילות שתומכות באנשים מבוגרים או באוכלוסיות אחרות".
מה הרלוונטיות לטווח ארוך של מחקר כזה?
טוך: "לפני שנתיים עשיתי מחקר בברלין על שימוש של מבוגרים בטכנולוגיה, וסטודנט מאוד צעיר, בן 20,צעיר שאל אותי כמה המחקר יהיה רלוונטי בעתיד, כשהמבוגרים היום ייעלמו והילידים הדיגיטליים יהפכו למבוגרים. ככל שקצב השינויים יגבר המחקר יהיה יותר ויותר רלוונטי, גם לילידים דיגיטלים. ככל שקצב התקדמות הטכנולוגיה יגבר, כך יותר ויותר נתקל בפחד של מבוגרים ממנה. נראה איך מי שכיום הם בני 25 מתקשרים לנכדים כדי להבין למה המחשב שלהם לא מחובר למוח כמו שצריך".
