בדיקהסמארטפון Nothing 2: מתקרב אל מכשירי הדגל
בדיקה
סמארטפון Nothing 2: מתקרב אל מכשירי הדגל
שנה אחרי השקת המכשיר הראשון במיזם החדש של מייסד וואן פלוס מגיע דור ההמשך של Nothing, עם ביצועים מוצלחים ומחיר שמרחיק אותו מדגמי הביניים. התכונות המיוחדות שלו מרגישות כמו גימיק לא הכרחי
מה עושים אחרי שמשיקים סמארטפון בעיצוב שונה וייחודי, במטרה לעורר באזז ולהציע תכונות שאין לאף מתחרה? עובדים על הדור הבא שלו - שנה אחרי השקת ה-Nothing Phone מגיע הדגם החדש, שנקרא פשוט Nothing Phone (2).
תקציר העלילה: קרל פיי, אחד ממייסדי OnePlus, מיזם שעורר באזז משלו בתחילת הדרך, עזב לפני כשנתיים וחצי את הבייבי שלו, לאחר שהחברה האם BBK השתלטה עליו לחלוטין והמותג איבד את עצמאותו. פיי עבר ללונדון והקים מיזם חדש - Nothing. המוצר הראשון שהשיק היה דווקא אוזניות בלוטות' ואחריהן יצא הטלפון, שהמאפיינים הבולטים בו היו גוף שקוף ותאורה אחורית להצגת התראות עם דפוסי הבהוב שונים.
אז מה חדש בגרסה השנייה של הטלפון הייחודי?
מבנה ועיצוב: שקוף וחלקלק
ה-Nothing 2 מזכיר לי את הגלקסי S23 ו-S22 של סמסונג - גם המסגרת סביב המסך, גם הקווים המעוגלים של המכשיר וגם גב הזכוכית. Nothing הוא לא מכשיר זול אבל גם לא ממש מכשיר פרימיום, אז כשהעיצוב מזכיר את מכשירי הדגל של אחת החברות הגדולות בתחום - זו בהחלט מחמאה.
המכשיר גם מרגיש עמיד (והוכיח את עצמו, פרטים בהמשך), עם איכות הרכבה מצוינת וקצת כבד: הוא שוקל קצת יותר מ-200 גרם, בעוד קודמו שקל 193.5 גרם. העלייה במשקל מגיעה יחד עם הגדלת המסך, שגם היא לא גדולה במיוחד - מ-6.55 אינץ' בדור הראשון ל-6.7 אינץ' כיום.
הדגם החדש שומר על הייחודיות שהוצגה בקודמו ומאחורי הזכוכית אפשר לראות את רכיבי המכשיר. גולת הכותרת כאן היא מערכת התאורה שנמצאת מתחת לזכוכית, כמו בדור הקודם אבל קצת שונה: בגב המכשיר שולבו מספר נורות LED שמהבהבות בתור התראה, בהתאם למקרה - דפוס אחד לשיחה נכנסת, אחר להודעת ווטסאפ, הבהוב שונה לעדכון מאפליקציה ועוד. ב-Nothing קוראים לזה glyph, והוסיפו הפעם עוד מקרים בהם המערכת הזו נכנסת לפעולה, למשל מציגה את עוצמת הווליום כשאתם מגבירים או מחלישים, מציגה חיווי ויזואלי של טיימר ועוד.
אפשר לוותר על השימוש ב-glyph, להגביל את ההפעלה של ההתראות לשעות מסוימות וגם להסתמך רק עליה - אם תניחו את הטלפון על משטח כלשהו עם המסך כלפי מטה המכשיר יעבור אוטומטית למצב שקט ורק האורות ימשיכו להבהב.
כך נראית התראת glyph
זו אחת התכונות הבולטות והמיוחדות של Nothing, ובחזון של החברה הוא אמור לעזור להתנתק מהטלפון, להניח אותו בצד ולהתעדכן במידת הצורך לפי ההבהובים. אני מודה שלא לגמרי התחברתי לרעיון, כי אני רגיל להניח את הטלפון כשהמסך מופנה מעלה ואז לא רואים את התראות ה-glyph. וגם אם כבר רואים אותן, תצטרכו להפוך את הטלפון כדי לבדוק מה תוכן ההודעה, ולעומת זאת כשהמסך מופנה מעלה לחיצה קלה עליו תגלה לכם מה העדכון.
הזכוכית בגב ה-Nothing קמורה, מה שהופך את המכשיר לחלקלק במיוחד. מצמידים את הטלפון ללחי עם הכתף? הוא מחליק. מניחים אותו לרגע על הרגל או על ספה? מחליק. גם כשחיברתי אותו למטען והנחתי אותו על מפת שולחן ולא שיחררתי לגמרי את הכבל, המכשיר החליק ונפל על הרצפה. בגלל הרעש הייתי בטוח שהוא התרסק והזכוכית נסדקה, אבל ה-Nothing דווקא הוכיח שהוא עמיד, וזה קרה בעוד כמה נפילות.
מצד אחד, הטלפון מרגיש מספיק חזק ועמיד אז אפשר להסתדר בלי כיסוי מגן, שיסתיר חלק ניכר מהייחודיות שלו - הגב השקוף והתאורה. מצד שני, בגלל שהוא כל כך חלקלק נראה כאילו לטווח הארוך כדאי דווקא למצוא לו כיסוי. החברה מציעה פתרון עם כיסוי שקוף, כמובן, אבל הוא לא כלול בערכה.
ואם כבר הגנה, ה-Nothing עומד בתקן IP54 ולכן אמור להתמודד עם אבק וגשם, אבל לא עם טבילה במים.
חומרה: מעבד ישן ומצוין ומסך מעולה
הטלפון החדש מגיע לארץ בשני דגמים - עם אחסון בנפח 256 גיגה בייט או 512 גיגה (אפשרות שלא היתה קיימת בדגם הקודם). בשני הדגמים יש זיכרון של 12 גיגה ומעבד Snapdragon 8 מהדור הראשון.
על הנייר החלטה כזו ראויה לגינוי כמובן - מדובר במעבד בן שנה וכבר לפני חצי שנה יצאו מכשירי עם מעבד מהדור השני, אז למה Nothing משתרכת מאחור? בפועל, ספק רב (מאוד) אם מישהו ירגיש בהבדל. המערכת עובדת בצורה חלקה ומהירה ומתמודדת בלי בעיות עם משחקים כבדים ומשימות אחרות. המכשיר כן מתחמם קצת אחרי כמה וכמה דקות של משחק, אבל לא ברמה שמפריעה להמשיך לשחק או להשתמש בטלפון.
קרל פיי הסביר עוד לפני ההשקה שאחד השיקולים הוא גם המחיר - בחירה במעבד החדש יותר היתה הופכת את ה-Nothing 2 ליקר יותר, וכאמור סביר מאוד להניח שרוב הצרכנים לא ירגישו בפער בין שני דגמי המעבדים.
המסך מעולה. הוא נמתח עד לקצה המכשיר (עם מסגרת דקה), מציג צבעים עשירים וחיים, הבהירות שלו מצוינת ואין בעיה להשתמש בו גם תחת שמש ישירה.
בתחתית המסך יש קורא טביעות אצבע, שעשה את חלקו בלי בעיות, ויש גם זיהוי פנים שגם עובד מצוין. מה חסר כאן? חריץ לכרטיס זיכרון, שהולך ונעלם מעולם הסמארטפונים, אין גם שקע אוזניות סטנדרטי ולא תמצאו פה eSim, מה שיגביל את האפשרויות שלכם בנסיעה לחו"ל.
ה-Nothing 2 מגיע עם כבל טעינה, אבל בלי המטען עצמו. המכשיר תומך בטעינה בהספק של 45 וואט שאמורה למלא את הסוללה תוך 55 דקות, אבל אצלי גם עם מטען של 65 וואט היא נמשכה יותר זמן, וכדי להגיע מ-10% ל-50%, למשל, נדרשו כמעט 40 דקות. יש גם תמיכה בטעינה אלחוטית בהספק של 15 וואט.
יש רמקול סטריאופוני סביר - הצליל לא חזק, גם כשמגבירים למקסימום (לרווחת האנשים סביבכם), וגם האיכות לא מרשימה. טוב, בשביל זה יש את אוזניות Nothing Ear.
תוכנה וממשק: אנדרואיד נקי כמעט לחלוטין
מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 13 עם ממשק Nothing OS 2.0 שבגדול מצדיק את השם שלו - זה כמעט שום כלום, בעיקר אנדרואיד בגרסה כמעט נקייה, עם כמה תוספות של היצרנית, מה שאמור להבטיח עדכונים שוטפים ומהירים יחסית של המערכת. בחברה מבטיחים 3 שנים של עדכונים משמעותיים ו-4 שנים לעדכוני אבטחה.
הרוב נראה כמו אנדרואיד שתמצאו בפיקסל של גוגל: סרגל חיפוש בתחתית המסך, ניווט באמצעות מחוות אצבע ולא בעזרת כפתורים, מגירת אפליקציות וכן הלאה. מה בכל זאת שונה? יש את הפונט הייחודי של Nothing, שנראה כאילו יצא ממדפסת סיכות ישנה, תצוגה שחור-לבן של אייקונים ומעט ווידג'טים ואפליקציות שמגיעים עם המכשיר, כמו מחשבון, מזג אוויר וגם אפליקציה לשליטה באוזניות של Nothing, גם אם אין לכם כאלה.
אפשר כמובן לשנות את התצוגה, ואני הרגשתי די מהר שכדאי - שחור לבן זה גימיק נחמד, אבל קשה למצוא אפליקציות כשכולן נראות אותו דבר. האמת שלא כולן: גם כשבחרתי בתצוגת שחור לבן חלק מהאפליקציות הוצגו בצבעים המקוריים שלהן.
אם אתם משתמשים ב-glyph, יש גם אפליקציה ליצירת התראות משלכם. אפשר ליצור רצף הבהובי אורות וצלילים נלווים, להקליט אותם ולהשתמש בהם, במקום אלה שמוגדרים מראש במכשיר. יש חמש ערכות צלילים שבהן אפשר להשתמש ושישה אזורי תאורה.
מצלמה: מצוינת, בלי הרבה אפשרויות לתוספות
בגב המכשיר יש שתי עדשות 50 מגה פיקסל, אחת לצילום רחב והשנייה לצילום בזווית רחבה במיוחד, בדומה לדגם הקודם, ומצלמת הסלפי שודרה ל-32 מגה פיקסל, לעומת 16 בדור הראשון.
בפועל ברירת המחדל היא לצילום באיכות 12 מגה פיקסל, וכדי לצלם ב-50 מגה צריך לפתוח את תפריט המצלמה ולבחור ידנית באפשרות הזו, ולקחת בחשבון שאי אפשר לשנות את יחס התמונה (3:4, 9:16 וכו') וגם אין זום. תפריט האפשרויות באפליקציית הצילום נרא הדל יחסית לחלק מהמתחרים, בלי רשימה ארוכה של מצבי צילום ופילטרים.
ושוב, כל זה על הנייר - גם בברירת המחדל המצלמה מפיקה תמונות טובות מאוד, שומרת על הצבעוניות ומאפשרת זום X2 או זום דיגיטלי X10. אין כאן מצב לילה ידני, המצלמה מזהה לבד את תנאי התאורה ומתאימה את עצמה, וגם כאן התוצאות טובות מאוד.
סיכום
חלק גדול מהבאזז סביב המכשיר מגיע מהעיצוב השקוף ומערכת התאורה, אבל גם אם מתעלמים מהם, מבחינת ביצועים ה-Nothing 2 מספק את הסחורה. במסגרת השינויים מהדור הראשון גם המחיר קפץ והוא נמכר ברשת באג, היבואנית הרשמית, תמורת 2,700 או 3,300 שקל (תלוי בנפח האחסון) לעומת כ-2,000 שקל לדגם הקודם.
זה מחיר שמציב אותו הרחק ממכשירי ביניים מוצלחים וקרוב יותר למכשיר דגל כמו S23 בגרסה הבסיסית ואייפון 13 בחלק מהגרסאות והחנויות. זה הגיוני מבחינת איכות: ה-Nothing באמת מציע יותר ממכשירי ביניים וקרוב יחסית למכשיר דגל, אבל למרות סיפור הרקע מאחוריו, המותג עדיין חדש וצריך להוכיח את עצמו לאורך זמן.
