ישראל צריכה להשקיע קודם כל בבינה – אורגנית ומלאכותית כאחד
ישראל צריכה להשקיע קודם כל בבינה – אורגנית ומלאכותית כאחד
ישראל היא מדינה שכוחה מתחיל ונגמר בידע. ההשכלה הגבוהה בישראל יצרה לאורך השנים השפעות עמוקות על התעשיה והחברה כאחד, תוך מיצוב המדינה כמובילה עולמית בחדשנות וקידמה טכנולוגית. המסע של מדינת ישראל לעבר מיתוגה כ"אומת הסטארט-אפ" הוא הדוגמה החשובה ביותר לחשיבות של חיזוק מוסדות ההשכלה הגבוהה, והמשך מיצובם כמרכזים חלוציים של יצירת ידע ופיתוח של טכנולוגיות פורצות דרך. מפיתוח תרופת הקופקסון ועד לטכנולוגית הנהיגה האוטונומית החלוצית שפותחה על ידי מובילאיי, האקדמיה הישראלית הוכיחה שוב ושוב את יכולתה לפרוץ את גבולות האפשרי, תוך שבירת מוסכמות בתחומים הטכנולוגיים החשובים והאקטואליים ביותר.
נכון להיום התחום החשוב ביותר בחזית הטכנולוגית הוא הבינה המלאכותית, בו ישראל התייצבה כאחת המדינות המובילות, ונמנית עם עשרת המדינות המובילות בפיתוחים בתחום. למרות ההישגים הישראליים, המדינה מתמודדת בו בזמן עם מחסור במומחים מנוסים עם תואר שני ומעלה בתחומי הליבה החיוניים למחקר ופיתוח בתחומי הבינה המלאכותית. על מנת שישראל תוכל לשמר את מעמדה כמדינה שעומדת בחזית הטכנולוגיה, נדרשת התערבות אסטרטגית שמטרתה להתמודד עם המחסור בהון אנושי רלוונטי. ללא מהלך כזה, אנו מסתכנים בלהישאר מאחור במירוץ החימוש הגלובלי בבינה המלאכותית, בטח לאור ההשקעות האסטרטגיות שמדינות אחרות מובילות בתחום כבר היום, כדוגמת קטאר.
כדי להבטיח מאגר פורה של מומחי בינה מלאכותית על ישראל להשקיע באסטרטגיה, בחינוך ובמחקר ופיתוח של יוזמות מקומיות בתחום. לצערנו, השיח הנוכחי בממשלה אודות קיצוצים אפשריים בהשכלה הגבוהה בישראל הוא כמובן סיבה לדאגה שכן פגיעה במשאב הזה בהכרח תפגע במאמצים לגדל את הדור הבא של כישרונות צעירים בתחום הבינה המלאכותית. על מנת להמשיך לשמר על מעמדה של ישראל, לא רק שאין לקצץ בתקציבי החינוך העל-תיכוני, אלא יש להגדיל אותם מתוך תפיסה שרואה בהשכלה כמכפיל כוח.
על מנת לבנות תוכנית אסטרטגית שכזו, נדרשים שיתופי פעולה בין התעשיה, האקדמיה וקובעי המדיניות, במיוחד לנוכח התחרות העזה בעולם על גיוס מומחי בינה מלאכותית. תוכנית שכזו צריכה לא רק לכלול את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם את קידומם של תחומים נוספים שצוברים תאוצה כיום כגון חקר החלל או מחשוב קוונטי.
עלינו גם להכיר בתפקיד המשמעותי של מדעי הרוח בבניית כישורי חשיבה ביקורתית ובטיפוח הבנה עמוקה יותר של המציאות, במיוחד בתקופות של טלטלה ואי-ודאות. השקעה בתחומים כמו פילוסופיה, היסטוריה ומדעי המדינה מסייעת לא רק בגידולם של אנשים משכילים, אלא גם מחדירה לחברה שלנו את החוסן והסתגלנות הנדרשת על מנת לנווט בעולם המשתנה באופן תמידי, תוך פיתוח והצמחה של מנהיגים שיתרמו לעתידה של החברה הישראלית וחוסנה.
שימור מנהיגותה של ישראל בבינה מלאכותית ובתחומי חוד אחרים דורשת הרבה מעבר להשקעה במומחיות טכנית, וכרוכה גם ביצירת סביבה מזמינה שתמשוך כישרונות מבטיחים ממקורות שונים. יש לנו הזדמנות לבנות ולחזק את המוסדות האקדמיים שלנו, ולגייס הן כישרונות ישראלים והן כישרונות מיהדות התפוצות שיש לעודדה לשוב לישראל, בטח על רקע הגזענות גוברת בכמה מהמוסדות הטובים ביותר בארה"ב ובאירופה. על ידי טיפוח קהילה מגוונת ותוססת של חוקרים, ישראל תוכל לנצל את השכל והיצירתיות המשותפים של אנשים מרחבי העולם, להעשיר את המחקר המקומי שלה ולקדם תרבות של שיתוף פעולה וחדשנות טכנולוגית ורעיונית.
דווקא בתקופה שבה ישראל ניצבת בתקופה של אי-ודאות חסרת תקדים, אנו עומדים בפני הזדמנות להגביר את השקעתנו במחקר ישראלי ובחינוך גבוה ולהשתמש בהם כעוגנים לשגשוגה ושרידותה העתידית של המדינה. רק כך נוכל לסלול את הדרך לעתיד שבו גילויים מהפכניים וטכנולוגיות משנות חיים יפותחו כאן בישראל, תוך שימור מעמדה כשחקנית מרכזית על במת החדשנות העולמית.
מתי גיל הוא מנכ"ל AION Labs
