הקברניטכך נכשל חיל האוויר הרוסי: 5 הטעויות של פוטין בשמי אוקראינה
הקברניט
כך נכשל חיל האוויר הרוסי: 5 הטעויות של פוטין בשמי אוקראינה
רוסיה חשבה שהפלישה תסתיים בהצלחה תוך חודש, בטח כשכוחה האווירי כה עצום ומאיים. בפועל, התברר שלא פספסה אף הזדמנות לטעות - מהתעלמות מאיום הרחפנים, דרך ציד נ"מ חלמאי שעלה בחיי טייסים ועד לקצינים בכירים שמשקרים על מצב היחידות שלהם. האם זה יכול לקרות גם בצבאות אחרים?
שלום, כאן הקברניט; לפני שנה ושבוע פלשה רוסיה לאוקראינה, ופרצה מלחמה שכל פרשני העולם סברו שתהיה מאוד, מאוד קצרה (מודה בהכנעה - גם אני). המומחים של פוטין הבטיחו לו שזה ייראה כמו מלחמת המפרץ: קודם כל מכה אווירית אדירה, שתשבור כל יכולת לארגן התגוננות מסודרת. ואז תבוא קריסה של ההנהגה האוקראינית, לאור שני דברים: חוסר הנכונות של העם להיעמד מאחורי זלינסקי, וחוסר הנכונות של ארה"ב והמערב לספק סיוע צבאי.
על הנייר, זה נראה מאוד הגיוני: לצבא הרוסי המון מטוסי קרב שהם מהמתקדמים ביותר בעולם, טילים שפותחו במשך שנים, וידע שנצבר בזירות שונות - מאפגניסטן וצ'צ'ניה ועד גאורגיה וסוריה. ולא רק: רוסיה כבר פלשה לאוקראינה ב-2014, תקעה דגל בחצי האי קרים, ולא שילמה מחיר על התוקפנות.
ולכן, אמרו המומחים לפוטין, כל הסיפור יקח מקסימום חודש מפלישה ועד כיבוש והדפסת חולצות. הוא הקשיב להם, נתן אור ירוק - והמלחמה יצאה לדרך. כידוע, היא עדיין נמשכת - בין היתר בגלל רצף רצף כשלונות מסחרר של כוחות האוויר הרוסיים, כשלונות שהולכים להילמד בעתיד בכל קורס קצינים על הפלנטה הזאת.
היום נסתכל על חמישה מהם - כשלונות מפתיעים ומשונים, אבל לא נדירים; זה יכול לקרות לכל צבא, בכל מלחמה כוללת.
טעות ראשונה: מערך כטב"מים שבור
עם פרוץ המלחמה היו בידי רוסיה מל"טים בינוניים לטווח ארוך מדגם אוריון, שמסוגלים לשאת ולשגר חימוש אוויר-קרקע. היו לה גם מזל"טי תקיפה משוטטים מדגם לאנסט, ולפחות אלף מזל"טי תצפית קטנים מדגם אורלן 10. איפה היו כל אלה? או במחסנים, או בתיקון: בשטח, מערך הכלים הבלתי מאוישים של רוסיה נע בין בלתי קיים לבלתי מורגש.
איך, איך יתכן שצבא יצא למלחמה בשטח אויב בלי כלים מעופפים שיספקו מודיעין? ימצאו מטרות? כלים שיעזרו למחלקת החי"ר להבין שאם תמשיך ללכת בתוך החורשה הזאת, תיקלע למארב גדול? כלים שיעזרו לגדוד השריון להבין שהגשר אותו תכנן לחצות התפוצץ לפני חצי שעה? זה כאילו שרוסיה שכחה לגמרי מה כטב"מים יודעים לעשות, ואיזה כישלון יהיה לצאת לשטח בלעדיהם.
וכך קרה אלף פעם שהכוחות של פוטין התקדמו בלי לדעת שדרכם חסומה, נפלו למארבים שגם רחפנטום מחנות צעצועים היה יכול למצוא, או פשוט הסתובבו ימים שלמים בשטח תוך בזבוז דלק, אוכל ועצבים - בלי למצוא אף אויב.
וחמור מכך: רוסיה גם לא נערכה למלחמה נגד יריב שיודע איך להשתמש בכטב"מים, ולא עשה את הטעויות שלה. כך הצליחו מל"טים תוקפים מתוצרת טורקיה הצליחו לשחוק את שיירות הענק של פוטין בעודן נעות לעבר קייב - עד לרמה בה לא הצליחו להילחם.
כבר חודשים ארוכים שרחפנים באלף דולר צדים מהשמיים את חיילי רוסיה בחזית - עוקבים אחריהם, מגיעים שוב ושוב ומצניחים עליהם רימונים ופצצות מטול. אוקראינה השקיעה זמן, מאמץ ומשאבים בייצור הרחפנים הללו, שפותחו במקור בידי קבוצות חובבים בטרם זכו לחסות ממשלתית.
המציאות בשטח היא פשוט גיהנום עבור הרוסים: לוחמי אוקראינה כה מיומנים בהטסת רחפנים, שביכולתם לקלוע רימון לתוך פתח של טנק מגובה עשרים מ' או ישירות לתוך שוחה בה מתחבאים חיילים. הפולשים קיבלו אמצעים לשיבוש רחפנים רק בסוף הקיץ, והגיעו לתפוצה רחבה רק בדצמבר. ועדיין, ממשיכים הרימונים ליפול על הראש הרוסי.
שיטות העבודה של האוקראינים הפכו לכה יעילות, שפחות מדקה תחלוף מהרגע בו רחפן מצא מחנה רוסי ועד שרקטת HIMARS מדויקת כבר תחרוך את השמיים בדרך ליעד. המודיעין משתפר כל הזמן והופך מדויק ותכליתי, כל ביצוע מעדכן את התמונה המבצעית.
ככה נראית מלחמה חכמה, עם מעגלי אש קצרים; ככה חשבו אנליסטים שזה יעבוד משני הצדדים. ולהפתעת כולם, הצבא הרוסי פשוט התכונן למלחמה הלא נכונה.
ויש עוד: אוקראינה הצליחה לשגר מל"טים סילוניים מהירים מדגם טופולב 141, שטסו 660 ק"מ לתוך רוסיה ותקפו בסיסי מפציצים כבדים ליד מוסקבה. ולא פעם אחת: פעמיים חדרו המל"טים ופגעו בבסיסים.
הנזק לא היה גדול, אבל הרוסים כל כך נבהלו שהעבירו את המפציצים הכבדים מזרחה, לאזור פרימורסקי קראי; 6,000 ק"מ מהגבול האוקראיני, היכן שהמל"ט הנורא לא יכה שוב.
הטופולב 141 אינו חמקן, אינו מצטיין בטיסה נמוכה, והרוסים מכירים היטב את חתימת המכ"מ שלו: הם בנו אותו בעצמם. איך הצליח לפלח את כל מערכות ההגנה של המדינה? חגורות על גבי חגורות של סוללות S300 ו-S400, והמכ"מים הכי טובים שיצאו אי פעם ממפעל רוסי? מישהו פשוט לא נערך למצב בו הוא יגיע.
התעלמות מיכולות הכטב"מ ומהאיום שהוא מציג היא התעלמות מהמציאות. הלקח צריך להדהד במסדרונות כל משרד ביטחון בעולם: לצאת למלחמה במאה ה-21 בלי מערך כטב"מים גדול ומיומן זה כמו לצאת לקרב בלי מכנסיים.
טעות שנייה: כישלון ב-BDA
כשאומרים BDA, מתכוונים להערכת נזקי תקיפה: האם פגענו במטרה, עד כמה היא ניזוקה, מה הסיכוי שתמשיך לתפקד והאם יש צורך בתקיפת המשך. אלו שאלות מאוד חשובות, אבל לענות זה לא מספיק; חייבים לפתח תרבות מבצעית שמחפשת תשובה.
תרבות BDA פירושה שאף פצצה לא נופלת מאף מטוס אף פעם בלי שמשהו יעבור ויבדוק שהיא פגעה. זה יכול להיות מל"ט או מטוס סיור, לוויין או חוליית רמבואים שמחופשת לשלושה שיחים וגמל. והתרבות מתחילה בהבנה שבלי לדעת מה השיגה התקיפה, אין היגיון בלבצע אותה בכלל. ומה עשה חיל האוויר הרוסי? הלך על בי-די-אין.
גשרים, מפעלים ובסיסים הופצצו ואף אחד ברוסיה לא קלט שהם תקינים או תוקנו מהר, וחזרו לשחק תפקיד חשוב במלחמה. איך אנחנו יודעים שהתפקיד חשוב? אחרת, לא היו טורחים לשלוח אליהם מטוסים.
זה הכי בלט בתחום הנ"מ: הרוסים תקפו סוללות אבל לא וידאו שהן הושמדו, או שבכלל היתה פגיעה. וכך בזבזו טילים יקרים ואי אפשר לייצר חדשים, כי הם תלויים ברכיבים שהחרם על רוסיה לא מאפשר לקנות.
ויותר חמור: הם חשבו שהסוללה חוסלה, כשהיא חיה, קיימת, מתלוצצת עם טכנאיה וממשיכה להפיל מטוסים. מבנה סוחוי 34 עבר שם בדרך לגזרה אחרת, ואחד חטף טיל באגזוז? אולי זו סוללה אחרת. אולי מלכתחילה היו שם שתי סוללות.
המודיעין הרוסי המבולגן לא סיפק תשובות, והרבה משימות הלכו לעזאזל בגלל כשלי BDA. למשל, מצבם של שדות התעופה הצבאיים באוקראינה הוגדר כ"מנוטרל" כשבפועל, המטוסים והציוד עבורם בכלל לא היה שם. כך היכו הרוסים בעוצמה רבה בלי להשיג דבר. כמו עניין הכטב"מים, גם זהו כשל תפיסתי - חוסר הבנה, והתעלמות מהדינמיות של מלחמה כוללת.
טעות שלישית: ציד נ"מ חלמאי
התואר "חלמאי" מגיע אלינו ממזרח אירופה, דרך כתביהם של סופרי יידיש שמספרים על העיר חלם שבפולין. זה לא שהיא היתה עיר של טיפשים; בלוג הספרייה הלאומית (מומלץ בחום), אף מספר על הרב שלמה מחלם - אחד ממבשרי ההשכלה היהודית, שהצטיין במדעים ופילוסופיה, וקידם את לימוד שבע האומנויות החופשיות - גרסת ימי הביניים למקצועות ליבה.
ואולם, בזכות סיפורי איוולת מתוקים שהביאו ענקים כמו יצחק בשביס זינגר, התקבעה החלמאות כתואר טיפשות יוצא דופן. ובניגוד לשכנים של שלמה הפולני, חיל האוויר הרוסי בהחלט ראוי לטייטל. אי אפשר לוותר או לעגל פינות פה: חיסול נ"מ הוא הצעד הכי קריטי כשנלחמים עם צבא אויב בשטחו, ואת זה חייבים לעשות בחכמה.
מכ"מים גזרתיים קבועים, מכ"מים ניידים וסוללות טילים חמקמקות יככבו ברשימת המטרות, ואם לא תמחקו את כולן - ישכיבו באדמה את המטוסים שלכם. וזה חתיכת אתגר הרקוליאני: ציד נ"מ הוא בערך הדבר הכי מסובך שצבאות עושים עם מטוסים.
קודם כל, צריך להטעות את סוללות הטילים של האויב ולגרום להן להדליק מכ"מים ולהתחיל לשדר כשאתם בוחרים. משדרות? יופי, עכשיו צריך לבצע חיתוכים של האותות ולהבין היכן נמצאים כל מכ"מ וסוללה.
התקיפה עצמה חייבת להתבצע בשיא המהירות, לפני שיספיקו המטרות להיעלם. ובאוקראינה מדובר גם על משגרי S300 גדולים, גם על משגרי BUK לטווח בינוני וגם על רכבי TOR זריזים לטווח קצר; כל אלה מחפים זה על זה, ויכולים גם לחסל באוויר את הטילים שנורים אליהם.
ולא רק: ברגע שמפקד הגזרה יזהה מהלך ציד, יוכל בקלות לטמון מלכודות לכוח התוקף. מה שהרגע תיארתי מחייב מודיעין מעולה, ציוד מתקדם ומתאים והרבה מאוד אימונים. בלי כל זה? אפשר מראש לחפור קברים.
מבין כל השלבים, הצעדים, והתנאים לציד נ"מ מוצלח, כמה נראה לכם שחיל האוויר הרוסי ביצע בזירת אוקראינה, והאם תופתעו לשמוע שהתשובה היא אפס? שצוותים נשלחו לגזרות מלאות נ"מ במנטליות של "יהיה בסדר" כשממש לא היה?
בואו נדבר במספרים: עד כה, הצליחו אנליסטים לאמת 205 אבדות של כלי טיס מתחילת המלחמה, כשיש עוד מאות דיווחים שנמצאים בבדיקה. לפחות 90% מהאבדות נגרמו מאש נ"מ - חצי מירי של טילי כתף וחצי מטילי סוללות.
נתון האבדות הסופי צפוי להיראות אחרת לגמרי; האוקראינים טוענים שהפילו 600 כלים, בעוד הרוסים יספרו שלמעט כמה בודדים, כל המטוסים שלה בסדר ופשוט נשלחו לחווה מיוחדת של מטוסים (ולא, אסור לבקר בה). למרות ההכחשות הרוסיות, ידוע שחיל האוויר הרוסי שלח לחזית את מדריכי הטיס שלו, בגלל מחסור בצוותים מנוסים. כישלון ציד הנ"מ נבע מהיערכות גרועה, שגבתה קורבנות עצומים.
טעות רביעית: היעדר שילוביות
אחד הדברים הראשונים שאנחנו לומדים בגן הילדים, ואולי החשוב בהם - הוא איך לשחק ביחד. שזה בעצם להתחבר אל אחרים תחת אותה מסגרת פעילות ותחום עניין, ולדאוג שכולם יצאו מרוצים. לכל אחד יש דחפים משלו, אינטרסים ונקודות חולשה וחוזק - אבל כשמשחקים יחד לומדים לבנות איזון, והעסק עובד. חיל האוויר הרוסי לא הצטיין בגן הילדים: מזה עשורים שרוסיה שמה דגש על פיתוח כלים מתקדמים ורב משימתיים, אבל לא על איך הם הולכים לעבוד יחד בתוך כל משימה.
למעשה, כל הטייסות בחיל אוויר הרוסי מתאמנות בנפרד - בין השאר, מטעמי תקציב, פוליטיקה ואפילו אגו. ואין מה לדבר על בחינה של מתארים מורכבים, בהם היתרונות של הכלים נדרשים להשלים זה את זה.
למשל, לסוחוי 35s יש יכולות אוויר-אוויר מעולות, אך אינו מצטיין בפעילות אוויר קרקע, בעוד הסוחוי 30 הוא רב משימתי ומסוגל לטפל היטב באיומים קרקעיים אבל אין לו סנסורים עוצמתיים.
רק אחרי שנפלו מטוסים משני הסוגים הבין חיל האוויר הרוסי שכדאי לצוות אותם יחד, כך שסוחוי 35S יסרוק מגובה בינוני עם המכ"מ שלו אחר איומים, וסוחוי 30 או 34 טס נמוך ומטפל בהם עבורו. וגם זה היה מאוד קשה, ממש נגד הטבע של חיל האוויר הרוסי.
היעדר השילוביות מפריע אפילו יותר כשמדובר במתארים כמו חילוץ טייסים שנטשו, הגנה מפני מבצעי אויב, או עבודה של זרוע האוויר עם זרוע הים. למשל, וידאו מאוד מפורסם מראה איך סירת נפץ בלתי מאוישת מזגזגת בקלות בין מסוקי הצי הרוסי, בדרכה להטביע לפוטין אוניה. חוסר התקשורת והניסיון בעבודה משותפת הגדיל את פערי הידע והמודיעין של הרוסים, והקל על האוקראינים לצבור הצלחות.
21 צפייה בגלריה
מה אנחנו רואים פה? בתחתית התמונה - גוף הסירה הרובוטית. מימין מסוק שיורה ומחטיא ועל האופק - המטרה
(צילום: mil.gov.ua)
התבניתיות הרוסית גם מאוד הקשתה על התמודדות עם יתר הכשלים. לא מזמן סיפרתי לכם על מטוס היירוט האימתני מיג 31, שמצליח לשבש משימות אוקראיניות מאז סוף הקיץ באמצעות טילים לטווח ארוך מאוד. זהו אילתור שהיה צריך להיות חלק מתורת הלחימה, ולעבוד בשטח מיומה הראשון של המלחמה.
הטעות החמישית: תרבות של שקר
הטעות הכי גדולה בסיפור הזה הלא קשורה במטוסים אלא אך ורק באנשים: תרבות של שקר, שחיתות והשתקה שהרעילה את חיל האוויר הרוסי. בדיוק כמו בימי הסובייטים, רצו הקצינים הבכירים לקבל תקציבים ולהפריש מהם כספים ישר לכיס - אבל בלי לעשות את העבודה. רצו ליצור מצג של עבודה קשה, וזייפו דו"חות כשירות בעודם ממלמלים כן, החבר פוטין. הכל בסדר, בטח שהכל בסדר.
אך בפועל, הרבה מהציוד לא עבד כשורה, הצוותים לא הוסמכו ולא התאמנו מספיק כדי לעשות את העבודה, הטילים הכי משוכללים ויקרים ומחטיאים בשיעורים של עשרות אחוזים, וכל בעיה או ליקוי הוגדרו מיידית בתור אשמה של איזה ש"ג ולא כשל מערכתי מסוכן.
תרבות השקר איפשרה בקלות שחיתויות איומות: גם בכירים וגם חיילים זוטרים גנבו ומכרו ציוד צבאי, רימו בדו"חות מכל סוג, והקפידו להשתיק במהירות מפקדים עם מצפון - כאלה שהזהירו שהשכונה הזאת תעלה בהרבה דם.
21 צפייה בגלריה
רואים את המתקן פה למעלה מעל לדשבורד? זה GPS אזרחי על מטוס תקיפה
(צילום: Flightglobal)
וככה קרה שגם השלטון הרוסי וגם אנליסטים במערב היו כל כך המומים מהכשלונות בחזית; כולם ניזונו מאותם השקרים, מאותו מצג שווא של "הכל בסדר". אף אחד לא ידע למשל, שלטילים הכי מתקדמים של פוטין יש שיעורי החטאה של שיעור ראשון בחוג כדורסל במתנ"ס. אף אחד לא ידע שהעוצמה הרוסית כל כך לא מאורגנת, רנדומלית ומסורבלת.
עד כדי כך, שכשפנו נציגי אוקראינה לארה"ב לפני הפלישה וביקשו תחמושת וציוד לחימה כבד, שקלו האמריקאים לסרב. ותחת זאת, הציעו להם ציוד והדרכה בתחומי גרילה - אף אחד לא האמין שהמדינה לא תידרס תחת מכבש האש הרוסי, אף אחד לא האמין שניצחון אוקראיני הוא בכלל אופציה.
אני סבור שאותה תרבות פסולה היא שבכלל הובילה את פוטין לפלוש לאוקראינה; גדולי המומחים שלו סיפקו הערכות שגויות שנשענו על הערכות שגויות שקיבלו ממקורותיהם, על בסיס מסמכים שגויים גדושים בנתונים שגויים.
יכול להיות שהמלחמה הזאת בכלל לא היתה יוצאת לדרך אם הממשלה הרוסית היתה קולטת שהאוקראינים לא יקבלו את חייליה כמשחררים, אחים אובדים ששבו לגאול אותם מתחלואי השפעות מערביות. הכשלונות של חיל האוויר היו בעלי השפעה אדירה על המלחמה: הביצוע נשען על מכה אווירית מדויקת ועוצמתית, ובלעדיה הוטלה רוסיה למטחנת בשר - מלחמת שחיקה ממושכת ויקרה ביותר.
21 צפייה בגלריה
חיילי רוסיה נכנסים לבסיס בחצי האי קרים, 2014. חשבו שגם הפעם זה יהיה קל
(צילום: Wikimedia)
הכשלים הללו הם קריאת השכמה לצבאות: מלחמה כוללת כמו באוקראינה העולם הזה לא ראה שלושים וחמש שנה. זמן טוב לבדוק מה באמת שווים חילות אוויר בתרחיש הכי קיצוני. ולזכור תמיד שכשלים תפיסתיים אפשר לאתר ולמנוע באמצעות שיח פתוח ונכונות לקבלת ביקורת, אך שכשלים שמקורם בשחיתות הם מחלה בלתי צפויה. ולכן, חשוב להיות עירניים ודרוכים, ואף פעם לא לוותר למעגלי הפינות. טיסה נעימה!
