ניתוחמפולת השבבים העולמית גבתה טריליון דולר, ומגיעה לישראל
ניתוח
מפולת השבבים העולמית גבתה טריליון דולר, ומגיעה לישראל
המשבר החמור בתעשיית השבבים מוחרף בשל עודף מלאים, צניחה בביקוש למחשבים אישיים והמתח בין ארה"ב לסין; שוק השבבים נחשב לאחד הסמנים הראשונים להאטה בכלכלה הריאלית; וההערכה היא שהנפילות לא הסתיימו
יותר מ־800 מיליארד דולר נמחקו משווי השוק המצרפי של יצרניות השבבים האמריקאיות הגדולות מתחילת 2022. אם נוסיף אליהן גם את סמסונג, שנסחרת בקוריאה ולא בוול סטריט, אך גם שם היא איבדה קרוב ל־30% מתחילת השנה ועוד חברות כמו אפלייד מטריאלס או מרוול, שעוסקות בפיתוח טכנולוגיות לשוק השבבים, אפשר להגיע בקלות גם למחיקת ערך של טריליון דולר. אפילו עבור תעשיית השבבים שרגילה לנוע במחזוריות בין גאות לשפל כל כמה שנים, מדובר בטלטלה בקנה מידה היסטורי.
הפעם אלה לא התנודות הרגילות בין ביקושים, ייצור מוגבר, רוויה במלאים, האטה בייצור, מחסור וחוזר חלילה, כפי שקרה לאורך העשורים האחרונים. המחזוריות "השגרתית" שובשה ב־2020 על ידי מגפת הקורונה שתחילה שיתקה את הייצור במזרח הרחוק, ואז זרקה פצצה של ביקושים מוגברים למחשבים אישיים עבור עבודה מרחוק וגיימינג.
כעת, כאשר השפעת הקורונה מתחילה להתפוגג, שרשראות האספקה מתייצבות ולכאורה השוק היה צריך להתייצב, גם אם תוך האטה מסויימת אחרי השיאים "על סטרואידים", נכנס לתמונה המתח הגאופוליטי בין ארה"ב לסין אשר תעשיית השבבים עומדת במוקד שלו. כך נוצר מצב בו המשבר בשוק השבבים לא פוסח על אף שחקן החל מאנבידיה שעלייתה המטאורית בתקופת הקורונה הכניסה את החברה לעשירייה הפותחת של ענקיות עולמיות במונחי שווי שוק ועד אינטל שפעם היתה המלכה הבלתי מעוררת של התחום והיום לא מצליחה להרים את הראש בין הבעיות הסובייקטיביות הפנימיות שלה לבין האתגרים האובייקטיביים של התעשייה כולה.
מה שמשקף נאמנה את המצב של תעשיית השבבים הוא מדד SOX של בורסת פילדלפיה שצנח ב־42% מתחילת השנה ומציג ב־2022 את הביצועים הגרועים ביותר מאז 2008. ועם זאת, גם לאור העובדה שאנחנו רק בפתחה של עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי שצפויה להיות קשה וגם לאור העובדה כי מדד השבבים נסחר עדיין במכפיל גבוה יחסית של 13 על הרווחים הצפויים לעומת מכפיל 11 שבו נסחר ב־2018 לדוגמא, ככל הנראה עוד לא ראינו את מלוא החדשות הרעות של תעשיית השבבים. בשבועות הקרובים, ככל שיחלו להתפרסם הדו"חות הכספיים ובראשם אלה של אינטל ואנבידיה, שוק השבבים החבוט עלול לחטוף מכה כואבת. "הדקו את הקסדות, כי עומד להיות יותר גרוע. כל חברה תרגיש את זה", כתב אנליסט השבבים של סיטי השבוע.
החדשות הרעות באמת הן ששוק השבבים נחשב לאחד הסמנים הראשונים להאטה בכלכלה הריאלית, שכן הזמנות לרכיבים פנימיים מקדימות את מה שמורגש באותו שלב בחנויות. הפעם, החולשה מורגשת כבר גם בשוק עצמו ולפי נתוני IDC שפורסמו בתחילת השבוע, ברבעון השלישי נרשמה נפילה של 15% במכירות של מחשבים אישיים בעולם. מה שבולט בנתוני המכירות של PC הוא שכל החברות שמסתמכות על שבבים של חברות חיצוניות מרגישות היטב את הירידה החדה בביקושים והיחידה שחמקה מהמגמה היא אפל שמתאמצת לעבור לייצור עצמי, ואשר מכירות המחשבים שלה עלו.
הנפילה בביקושים ל־PC היא הסיבה לאזהרת הרווח הקשה שפרסמה יצרנית השבבים AMD ביום שישי האחרון, והיא עומדת להציג דו"חות עם פספוס משמעותי של יותר ממיליארד דולר בהכנסות. הירידה בביקושים למחשבים האישיים היא גם אחד הזרזים לתוכנית הקיצוצים הנרחבת של אינטל שנחשפה אתמול על ידי סוכנות הידיעות בלומברג. על פי בלומברג וללא הכחשה של אינטל, יצרנית השבבים שמעסיקה 14אלף עובדים בישראל (כולל 2,000 עובדי מובילאיי) תפטר אלפי עובדים ברחבי העולם בחודשים הקרובים. אינטל לא פרסמה בשלב זה אזהרת רווח לרבעון השלישי, אך כבר ברבעון השני, כאשר השוק עוד היה טוב, היא פירסמה תוצאות עסקיות גרועות עם הפסד ראשון מזה 30 שנה, ירידה במכירות וחתכה את התחזיות קדימה.
הירידה הנוכחית בביקושים נובעת מהצטברות מלאים שנוצרה בתורה מהבהלה של הקורונה והשיבוש המתמשך בשרשראות האספקה שלווה גם במחסור באוניות תובלה ועלויות תובלה ימית שהרקיעו שחקים בסוף 2021 ותחילת 2022. בעוד שבשוק הרכב הצמא לשבבים עדיין מורגש, שוק ה־PC הגיע לרוויה בחודשים האחרונים. מעבר לשיבושי הקורונה נוספו לשוק השבבים גם גורמים משפיעים חדשים כמו ביקושים למחשבים חזקים לכריית מטבעות קריפטו וגם אלה צנחו באופן חד בחודשים האחרונים יחד עם שוק הקריפטו. אנבידיה, שנהנתה מביקושים גבוהים לרכיביה באדיבות שוק הקריפטו, כבר עידכנה באחרונה כי גם היא מרגישה בהאטה חדה בתחום ונאלצת למכור במחירי רצפה את כרטיסי המסך המתקדמים שלה שרק לפני חצי שנה נחטפו במחיר מלא.
ואם כל זה לא היה מספיק, נכנס לתמונה נשיא ארה"ב ביידן, אשר בניגוד לציפיות מסוימות לרגיעה במלחמת הסחר מול סין שהחריפה בתקופתו של דונלד טראמפ, הפתיע במהלך חד שנועד בראש ובראשונה למנוע מסין להגיע לעליונות צבאית וחישובית, אך על הדרך צפוי לפגוע ביצרניות השבבים האמריקאיות. מהלך זה מפתיע במיוחד לנוכח תוכנית נדיבה של 50 מיליארד דולר שאישר הממשל האמריקאי רק לפני חודשים אחדים לעידוד הקמת מפעלי שבבים בשטחה של ארה"ב. כעת, בעוד הוא נותן את המיליארדים ביד אחת, ביד שנייה הוא דורש מחברות כגון אינטל שרוצות למכור שבבים מסוגים מתקדמים לגורמים סיניים, לקבל לכך אישור מיוחד מן הממשל.
הבעיה של אינטל כפולה ומכופלת משום שבניגוד למתחרותיה היא לא השכילה ליהנות מהמחזור החיובי ששלט בשוק בשנים האחרונות, לאחר שבגלל טעויות עבר וכשלים בייצור נותרה מאחור במירוץ למעבר לשבבים מתקדמים יותר. בעוד שלחברות כמו סמסונג יש הרבה שומנים אחרי שנתיים פנומנליות בהן הרווח שלה צמח ביותר מ־20%, לאינטל אין גם את זה. לצד הפסד ראשון מזה 30 שנה שהסתכם בחצי מיליארד דולר ברבעון השני, היא גם פיספסה ב־2.7 מיליארד דולר את תחזית ההכנסות שהסתכמו ב־15.3 מיליארד דולר. ברבעון השלישי היא אמורה להציג קצב הכנסות דומה, עמוק מתחת לתחזית מקורית להכנסות של 18.7 מיליארד דולר. בסיכום השנתי אמורה אינטל להגיע להכנסות של 68-65 מיליארד דולר בלבד, לעומת צפי ל־76 מיליארד דולר, שגם הוא אגב היה מייצג דריכה מתמשכת במקום זה כמה שנים.
המספרים האלה מבהירים את מידת הלחץ של אינטל שדוחפת להנפקתה של מובילאיי חרף המצב הגרוע בשווקים בכל מחיר - אחרי שהשווי שלה נחתך מ־50 מיליארד דולר ל־30 מיליארד דולר. אינטל זקוקה למזומנים גם כדי להקים את המפעלים החדשים עבורם היא קיבלה סובסידיות בארה"ב ובאירופה וכן לסיים את הרחבת המפעל בקריית גת. כמו כן, היא עוד לא השלימה את רכישת טאואר לה התחייבה עבור 5 מיליארד דולר ואשר אמורה להיסגר עד פברואר 2023. אינטל, שכבר היום מתקשה לגייס עובדים בגלל מנייתה שלא מתפקדת כבר שנים, תנסה להימנע ככל האפשר מביטול הדיבידנד כדי לא להבריח את המשקיעים שעוד בונים על הצלחת יישום התוכנית האסטרטגית עליה הכריז המנכ"ל פט גלסינגר בתחילת השנה. כדי לרבע את מעגל הכשפים הזה לאינטל לא תהיה ברירה אלא להיכנס לקיצוצים עמוקים, כולל בכוח האדם שלאחר שמתחילים, לעתים קשה להיגמל מהם.
אף שהאיום המרכזי בשלב זה לתעסוקה בישראל מגיע מכיוונה של אינטל שהיא המעסיק הפרטי הגדול במדינה (ראו מסגרת), אסור לשכוח כי ישראל הפכה בעשור האחרון לאי של שבבים וישנם עוד אלפי עובדים שחשופים לטלטלות בתעשייה גם בחברות שמעסיקות מעל 1,000 עובדים כמו אנבידיה, מרוול, אפלייד מטריאלס, נובה, קמטק וטאואר שעדיין מתנהלת כחברה עצמאית.
תעשיית השבבים הישראלית כולה מעסיקה באופן ישיר כ־20 אלף איש באופן ישיר ועוד אלפי עובדים במעגלים החיצוניים.
