הקברניטרוח הרפאים של קייב: טייס קרב אוקראיני מדהים או אגדה רוסית?
הקברניט
רוח הרפאים של קייב: טייס קרב אוקראיני מדהים או אגדה רוסית?
מיהו הגיבור המעופף המסתורי של אוקראינה, שחיסל במיג 29 שלו שישה מטוסי אויב ביום הפלישה, והפך לאלוף ההפלות הראשון של המאה ה-21? האם הוא קיים במציאות, ואם לא - מדוע דווקא לפוטין יש אינטרס להמציא אותו? "הקברניט" מפזר את ערפל הקרב
הקברניט - אוקראינה מיג 29 רוח הרפאים של קייב
(ניצן סדן)
שלום, כאן הקברניט; הפלישה הרוסית לאוקראינה לוותה בסופת אש שהשתוללה גם בשטח וגם באינטרנט, עת תועמלנים משני הצדדים מתאמצים לעוות את המציאות לצורכיהם. נוצר מצב בו כמעט בלתי אפשרי להבדיל בין ניוז ובין פייק, ולקבל תמונה אמיתית של הלחימה בשטח. אך מתוך הלהבות צמחה בן לילה אגדה, כה מסחררת ומסנוורת, שדילגה בקלות על משוכות הפייק: טייס אוקראיני גיבור שחיסל שישה אויבים ביום אחד.
קוראים לו "רוח הרפאים של קייב", וכל מה שידוע עליו זה שהוא האייס - טייס שהפיל חמישה אויבים ומעלה - הראשון של המאה העשרים ואחת: נטען שתחת ידו חוסלו שני מטוסי תקיפה סוחוי 25, מיג 29 משופר, סוחוי 27 בודד ושני סוחוי 35S. נתעכב על האחרונים: אנחנו מדברים פה על מטוס קרב שנחשב לאחד הטובים ביותר בעולם, גם בקרבות אוויר הדוקים וגם בירי למרחק, ורק הטייסים הטובים והמנוסים ביותר של רוסיה מתקבלים ליחידות שלו.
ומר רוח רפאים משתמש במיג 29 מגרסה מוקדמת - מטוס קרב זריז, אך נחות בהרבה מכל מטוסי הקרב שהוא הפיל. איך הצליח? כי מה שקובע זה לא האווירון אלא היד שאוחזת את הסטיק; בכל פעם הצליח להתגנב ולהפתיע את הטייסים של פוטין, לצוץ מאחוריהם כמו עם צ'יט - ולתקוע להם טיל באגזוז. לא סתם קוראים לו רוח רפאים.
והרשת התפוצצה מאהבה: נחשף סרטון מדהים שמראה את הגיבור האלמוני מפיל סוחוי רוסי בגובה נמוך מעל קייב, והוא כיכב בפוסטים בכל רשת חברתית כשהוא מעטר ממים וזוכה לרבבות קריאות התפעלות ותשבוחות בכל העולם. בין היתר, טען פטרו פורושנקו, נשיא אוקראינה לשעבר שהבחור אמיתי ואפילו צייץ תמונה שלו.
בשבוע האחרון התאמצה כל קהילת חוקרי התעופה בעולם לגלות פרטים אודותיו, ונתקעה בקיר כפול: הראשון היה העובדה שאוקראינה לא ידעה לשחרר את שמו על אף שלפי כל היגיון, תרצה לחגוג את הגיבור המעופף.
והשני הוא העובדה שלפי הערכות, נראה שהסיפור הזה מומצא לגמרי. ולא רק שאין טייס כזה - לא מן הנמנע שהמיתוס סביבו הומצא דווקא בידי דיביזיית הפייק ניוז של רוסיה. מיהו רוח הרפאים של קייב, האם אכן הפיל שישה מטוסים, והאם הוא בכלל קיים? הבה נפזר יחד את ערפל הקרב, וננסה להבין.
20 צפייה בגלריה
כרזות הערצה לטייס האלמוני שמילאו את הרשתות החברתיות
(צילום: AmericanDumby and SquadronPosters)
קודם כל, בואו נדבר לרגע על ההישג שלו: לקבל מעמד של אייס ביום אחד. אייס הוא טייס שהפיל חמישה אויבים ומעלה; אין הגדרה מדויקת לשיטה ונסיבות; גם אם תפסת חמישה מטוסי מטען וקלעת בהם כברווזים במטווח, אף אחד לא יקח ממך את הטייטל.
האייס הראשון היה הצרפתי אדולף פיגו, שצבר חמש הפלות בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ב-1915. כמו מר פיגו, גם המונח אייס נולד בצרפת, וכשגם בריטניה חגגה טייס בעל חמש הפלות, נקרא תארו Star Turn, מונח מעולם עסקי השעשועים שפירושו מסמר הערב - כוכב ההצגה. כן, גם אני חושב ש"אייס" מצלצל יותר טוב.
האייס הראשון שקיבל את הטייטל ביום בודד היה הטייס הגרמני פריץ אוטו ברנרט, שהפיל חמישה מטוסי קרב ב-13 באפריל 1917. מאז היו הרבה מאוד טייסים שהוכתרו כאייסים ביום אחד. ואף הרבה יותר: במלחמת העולם השנייה הפיל הגרמני אמיל לאנג 18 מטוסים רוסיים ב-3 בנובמבר 1943. אבל מאז אותם ימים הלך ופחת מספר האייסים.
ובצדק, כן? המלחמות הפכו מצומצמות יותר, חילות האוויר קטנו, וההיתקלויות באוויר הפכו נדירות. תראו את המספרים: במלחמת העולם השנייה בנתה ארצות הברית לבדה יותר מ-300,000 מטוסים. כיום יש בכל העולם כולו פחות מחמישים אלף, מהססנה 172 של בתי הספר לטיסה ועד לחמקן הכי חמקן.
אפשר לראות את זה יפה במלחמות ישראל: בששת הימים הושמדו יותר מ-450 מטוסי אויב, כשנלחמנו בכל החזיתות ומול ארבעה צבאות בו זמנית. במלחמת יום הכיפורים חוסלו כ-340 מטוסים ובמלחמת לבנון הראשונה - כ-85. מאז צה"ל בכלל לא נלחם נגד מטוסי קרב.
במדינות אחרות היו יותר הזדמנויות להפלת מטוסים והולדת אייסים חדשים; ככל הנראה שהאחרון במאה העשרים הוכתר במהלך 1988, בימי מלחמת איראן-עיראק, ומדובר בטייס F14 איראני. והנה, לפי הדיווחים מאוקראינה, אפשר לקבל במחיאות כפיים את האייס הראשון של המאה ה-21.
או שלא: לפי הערכות, רוח הרפאים של קייב הוא לא יותר ממיתוס מקומי. המציאות בשטח פשוט לא מאפשרת לטייס בודד להפיל שישה אויבים, בטח שלא מהסוגים שדווחו.
נתחיל במטוסי התקיפה שהופלו לכאורה, שני סוחוי 25. מדובר בתשובה הרוסית ל-A10: מטוס תקיפה איטי אך זריז שמתמחה בלטוס נמוך ולפצח טנקים כמו גרעינים ביציע הפועל בדרבי. זה מטוס עם טווח קצר, שלפי דיווחים הופעל בעיקר בחזית המיידית: גזרת דונבאס שבמזרח המדינה.
הרבה גורמי אש אוקראינים חיכו לו שם בניצרות פתוחות; טילי כתף, מקלעים כבדים, נ"מ זירתי ועוד. בפועל, אין בכלל טעם להפעיל נגדו מטוסי קרב; זה מטוס תקיפה שנכנס עם הראש לתוך מערכי ההגנה בחזית, ולפי הערכות רוסיה איבדה כמה וכמה כאלה. לאוקראינה יש יחסית מעט מטוסי קרב זמינים, כך שאין היגיון בלהקצות אותם לטיפול ביריב שאפשר לחסל עם טיל שחי"רניק נושא על הגב.
נמשיך אל מטוסי הקרב שצוינו ברשימת הקורבנות של הרוח מקייב: הסוחוי 27 והמיג 29 המשופר. בשעות הלחימה הראשונות נכנסו לאוקראינה בעיקר כדי ללוות מפציצי קרב כסוחוי 34 בדרך אל יעדים רגישים.
המבצע הרוסי החל במכת אש של יותר מ-200 טילי שיוט, אשר נורו בין היתר אל 29 שדות התעופה הצבאיים של אוקראינה. יש להניח שכמעט כולם נוטרלו בשעה הראשונה ללחימה. לאחר שטילי השיוט פגעו במכ"מים ובהאנגרים, זכו לביקור ממפציצי קרב שצילקו את המסלולים בפצצות מיוחדות (סיפרתי לכם עליהן לפני שבועיים. ידעתם שזו המצאה ישראלית?). כדי לשרוד את גל התקיפה, כנראה שרוב מטוסי אוקראינה נפרשו למנחתים סודיים מאולתרים ואל מקטעי כביש שהורחבו - ומשם המריא רוח הרפאים.
איך הצליח הגיבור להגיע מהמנחת שלו לזירות הלחימה? הטופוגרפיה של אוקראינה עזרה פה: רק 5% מהמדינה הררית, כשהיתר מישורים, ערבות וביצות. כשמבצעים ניתוח מודיעיני, מסתכלים על הנכסים הקריטיים של האויב ומנסים להבין היכן יש תוואי קרקע שיעזור לו להביא לשם מטוסים מבלי להתגלות. למשל, אם יש רכס שמוביל לקרבת נכס קריטי, אפשר להניח שמטוסי האויב יטוסו כשהם מוסתרים מאחוריו - הרי מכ"מ לא רואה דרך הרים.
אוקראינה בעייתית מהבחינה הזו: בגלל שיש בה כל כך מעט הסתרות, אין לפוטין דרך לדעת היכן כדאי לרכז את מאמצי הגילוי. ומטוסי אוקראינה היו יכולים לטוס נמוך-נמוך, היכן שהחזרי אותות מהקרקע יכולים לבלבל גם מכ"מים מתקדמים, ולהפתיע כך את מטוסי הפולש הרוסי.
אבל ברגע שטייסי אוקראינה יגיעו לזירת הפעולה, ידליקו מכ"מים ויתחילו לירות על מטוסי רוסיה - מיד תתמקד בהם המקבילה הטכנולוגית לעינו של סאורון: כל מכ"מ מוטס, לוויין ותצפית רוסיים ינסו להבין מאיפה הגיעו התוקפים.
כשמסתכלים על יומני מכ"מ, הרבה יותר קל לזהות את האנומליות ולגלות מאיזה מרחק וכיוון הגיעו האוקראינים - וכך לצוד את המנחת הסודי שלהם תוך שעות ספורות. אלמנט זה לבדו מקשה על טייס אוקראיני בודד להגיע שוב ושוב לזירות הלחימה, ולהפיל בכל פעם כוח אחר.
והמילה היא זירות, ברבים: סוחוי 25 הופעלו בעיקר במזרח, באזור דונבאס. מיג 29 משופר וסוחוי 27M ליוו מתקפות שבוצעו בין החזית לעומק ושהו בשטח אוקראינה זמן מינימלי בלבד. וסוחוי 35S מסתובבים בעומק ומחפשים מטוסי קרב לחסל, תופרים את שמי אוקראינה ברציפות ומנסים לשמר עליונות אווירית.
אתם רוצים להגיד לי שטייס אחד יצא לשלוש משימות לפחות ביום אחד, בגזרות שנמצאות מאות קילומטרים אחת מהשנייה? ותפס בכל אחת את המטוסים שהסתובבו שם, בגבהים שונים? ולא קלטו אותו והשמידו את הבסיס שלו? זה היה לפני או אחרי שהוא מצא את המנורה של אלאדין?
ויש עוד: הסרטון המרשים בו מחסל הגיבור סוחוי רוסי בגובה נמוך? הוא הוכן במשחק הווידאו DCS, בתוספת פילטר טשטוש והורדה של הרזולוציה, ואודיו שהוקלט בקייב עצמה. איך אני יודע? כי כך כתב ביוטיוב הבחור שהכין אותו. לדבריו, הקליפ הוא "בהשראת" רוח הרפאים, ולא תיעוד שלו.
שלא תבינו לא נכון: הלוואי שאני טועה. הלוואי שישנו אייס אוקראיני שכזה, שהצליח להתגבר על כל הנסיבות האפשריות ובאמת חיסל שישה מטוסי אויב, למרות כל המגבלות. כפי שאמרתי, מי שאוחז בסטיק חשוב יותר מהמטוס אליו מחובר המוט, ורוח לחימה יכולה לחולל מהפכות גם בניגוד להיגיון מבצעי ומודיעיני.
אבל בשלב זה, פשוט אין ראיות שמצביעות על קיומו של הטייס האמור. האם אוקראינה הפילה שישה מטוסים רוסיים? ללא ספק, לפי הערכות חיסלה יותר מעשרים כלי טיס. אבל "רוח הרפאים של קייב" נראה כרגע כמו המצאה. והשאלה הבאמת מעניינת בסיפור הזה היא המצאה של מי.
אני רציני: טבעי לחשוב שההמצאה באה מגורמי תעמולה באוקראינה. המדינה זקוקה לגיבורים כמו אוויר לנשימה, כשהאוכלוסיה האזרחית שלה עומדת בתור כדי לקבל קלשניקוב ושתי מחסניות, בשאיפה שיוכלו לסייע לשמר את עצמאותה בפני צבא כובש. גיבורים מעוררים השראה, מוטיבציה ורוח לחימה, ויכולים לגרום לאנשים לגלות אומץ נדיר גם כשעל הנייר, אין סיכוי שיביסו את היריב.
אבל כשמסתכלים לעומק על ההשפעה של "רוח הרפאים", מגלים שלרוסיה יש מה להרוויח מלהמציא אותו לא פחות מלאוקראינה - אפילו הרבה יותר.
נתחיל ברמה הבסיסית: מטוסי רוסיה ומטוסי אוקראינה נראים מהקרקע אותו הדבר בדיוק. אלו הם דגמי מיג וסוחוי שנפלטו מאותם המפעלים. חלק גדול מהמשימות מתבצע בגובה נמוך מאוד, בדגש על תקיפות בשטחים צפופים, כמו קייב למשל. ומטוסי קרב, קל לשכוח, הם מכונות מאוד פגיעות: למג"בניק עם אפוד קרמי יש שריון עבה יותר מלסוחוי של מאה מיליון דולר.
בואו נישאר בקייב: חולקו בה עשרות אלפי רובים וכמה אלפי מקלעי PK (המקבילה הרוסית למא"ג). אם האוקראינים יחשבו שחיל האוויר שלהם נאסף אל אבותיו, ירימו כל קנה ויפתחו באש על כל מטוס שהם רואים. איך פוגע מקלען בודד בסוחוי שטס במהירות 800 קמ"ש? הוא לא. אבל סטטיסטית, אלף מקלענים יפגעו ועוד איך.
אז לרוסיה יש ערך בלספר שיש איזה סופר-טייס אוקראיני: כך אין סיכוי שמישהו בקייב יסתכן בלהרוג גיבור לאומי. המשמעות פשוטה: אפשר לטוס בגובה נמוך בלי לחשוש מאש ספורדית.
אבל לא זה היתרון המרכזי שמספק הסיפור לרוסים. ההיסטוריה הוכיחה שלפעמים משתלם שלאויב שלך יהיה סופר-טייס, במציאות או בתור הנפצה: במלחמת וייטנאם פחדו טייסי הקרב של ארצות הברית מטייס צפון וייטנאמי בשם קולונל טומב. הוא השתמש במיג 17 והסתער באגרסיביות נדירה על הפאנטומים וה-F105 של הדוד סם, הפתיע והפיל 14 מהם. ואולם, ראיונות עם גנרלים וייטנאמים אחרי המלחמה גילו שאין טייס כזה, ומעולם לא היה.
לצבאות מאוד קשה למצוא איזון נכון בבניית הדימוי של האויב בעיני החיילים שלהם. הרי אם יוצגו כמאיימים ביותר, יפחדו הגייסות להילחם - ואם כחלשים, יהיו שאננים. הזלזול ביריב הוגדר כטעות קריטית עוד בכתבי סון טסו במאה השישית לפני הספירה. ועדיין, זה לא הפריע לאמריקאים למשל, לגמד את הצי היפני ולהיות המומים כשהוא בא והפך את ספינות פרל הארבור לאקווריומים.
ומצב כמו קולונל טומב ורוח הרפאים של קייב הוא בעצם אופטימלי ליריביהם. הרבה יותר נוח למטה חיל האוויר הרוסי להגיד לטייסיו שמבין כל טייסי האויב החלשים והבינוניים, ישנו אחד ממש מעולה. הרבה יותר נוח, מאשר להגיד להם שלאוקראינים יש טייסים מעולים בדיוק כמוהם. כאלה שבצירוף המוטיבציה שבלהגן על הבית, מהווים איום עצום. אך בין אם "רוח הרפאים של קייב" הוא גיבור אחד או שישה גיבורים שהפילו שישה מטוסים, אי אפשר להתעלם מהשפעתו.
מאז הפציע הסיפור, נכבשו הרשתות החברתיות בפוסטים, ציוצים וממים על "רוח הרפאים", הגיבור שהצליח לעשות מה שלא עשה אף טייס אחר יותר משלושים שנה. "אנחנו אוהבים אותך", כתבו ההמונים. "בהצלחה בציד!". אחרים הלכו למקום הומוריסטי; הכי אהבתי ציוץ שמתאר מכונאי רוסי שמופתע לראות מטוסים חוזרים מוקדם לבסיס. כששאל את הטייסים מה קרה, אמרו בבהלה "קייב פשוט רדופת-רוחות".
וכמובן שלסופת הציוצים הצטרפו מגזימנים למיניהם; חלק טענו שבליל שבת הפיל עוד חמישה מטוסים רוסיים, ושבכלל קוראים לו קלארק והוא מהכוכב קריפטון.
בלט במיוחד הציוץ של הנשיא לשעבר פורושנקו, שפרסם בסוף השבוע תמונה של טייס שפניו מוסתרים במשקף הקסדה, יושב בתוך מיג 29. מר לשעבר כתב שהטייס והשגיו אמיתיים, ושהוא חי וקיים. ואולם, בדיקה זריזה גילתה שזו תמונה שפורסמה באפריל 2019, וצולמה במסגרת סדרת תמונות, באחת מהן נראה ללא משקף.
קשה להאמין שהנשיא היה מסכן כך את הסמל הלאומי התורן: הרי אם יזהו אותו, תצטרף משפחתו לרשימת המבוקשים של רוסיה, והגיבור יהיה חשוף לסחיטות ואיומים. בנוסף, אם במקרה יפול לידי הרוסים, יתכן שיעשו ממנו חתיכת ספקטקל עם משפט ציבורי. בסופו של דבר, יש סיבה שטייסים לא מצטלמים בפנים גלויות.
בשורה התחתונה, אין מספיק מידע מובהק שמוכיח שהאייס האוקראיני קיים. אבל למרות כל הראיות בשטח, אודה שאישית אני רוצה שהוא יתגלה כאמיתי; העם האוקראיני זקוק לגיבורים מעוררי השראה, וכמותו כל מי שחי בפחד וכיבוש. לעיתים די באור קטן אחד כדי לערער את האפלה הגדולה ביותר - ולגרום לרוח האנושית להתעלות ולהתגבר, להתעצם ולנצח. טיסה נעימה!
