אחרי אמזון, האם גם ההייטק הישראלי יחזור למשרד?
אחרי אמזון, האם גם ההייטק הישראלי יחזור למשרד?
מאז הקורונה עובדים התרגלו לאפשרות לעבוד חלק מהזמן מהבית. כעת, עם הצהרת אמזון על חזרה לחמישה ימי עבודה מהמשרד, האם גם עובדי ההייטק המקומיים יתבקשו לוותר על הגמישות ולהגיע כל יום למקום העבודה
"אני לפעמים מרגישה שהחיים גדולים עליי. בהרכב שלהם כרגע. השילוב הכמעט בלתי אפשרי הזה של עבודה וקריירה, ולהיות הורה, וגם בת זוג וגם חיי חברה וגם תחביבים וגם בילויים וגם וגם וגם.
...המציאות היא שלצערנו המון חברות מחזירות למשרדים והמודל ההיברידי הולך ומצטמק ואני לא מבינה איך אפשר לנהל ככה חיים בלי לקרוס נפשית עד לכדי שאני שוקלת ממש ברצינות פשוט להרים ידיים ולהיות עקרת בית".
פוסט אנונימי אחד בפייסבוק מספר את סיפור העבודה ההיברידית כולו בזמנים שהשוק הוא 'של מעסיקים'. העובדים, שחוו עבודה משולבת מהבית ומהמשרד החל מתקופת הקורונה, שסידרו את חייהם סביב האפשרות לעבוד גם מהבית, חוששים שזה עומד להילקח מהם. לפני שבועיים הכריזה אמזון כי היא מחזירה את העובדים למשרדים לחמישה ימים בשבוע, במהלך שהציף תהיות בתעשייה העולמית והמקומית: האם המגמה תתרחב, האם העבודה ההיברידית הייתה אפיזודה חולפת?
בהודעתו של מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, הוא הסביר את ההחלטה להחזרת כל העובדים למשרד לחמישה ימים בשבוע בצורך בשמירה על תרבות ארגונית: "על מנת לשמור על תרבות ארגונית איתנה צריך לעבוד על זה כל הזמן", אמר. אבל לעצם הדרישה להחזיר את העובדים למשרדים יש השפעה על התרבות הארגונית ועל הדרך שבה עובדים תופסים את הארגון. אז האם אמזון החלה לגלגל כדור שלג שיתעצם ויחזיר את עובדי ההייטק למשרדים לתמיד? ומה יקרה בישראל?
היום בישראל 87% מהארגונים מאפשרים עבודה היברידית, שזו מוגדרת כלפחות יום אחד בשבוע מהבית, כך לפי נתונים של דלויט ישראל. 75% מאותם עובדים שכבר עובדים במודל עבודה היברידי אומרים שאם יחזירו אותם חזרה לחמישה ימים בשבוע מהמשרד זו תהיה פגיעה משמעותית ברווחה, ב-well being שלהם.
מאז הקורונה, שאילצה מקומות עבודה ללמוד להתנהל מבלי להגיע פיזית למשרדים, העובדים בישראל מצפים שמעסיקים יאפשרו להם לעבוד חלק מהזמן מרחוק. "אנחנו רואים שבאופן עקבי מאז תקופת הקורונה ועד עכשיו המגמה היא כזו שהשאלה הראשונה שמועמדים מבררים היא האם המשרה מאפשרת עבודה מרחוק בחלק מהזמן. זה בראש סדר העדיפויות של עובדים", אומרת עינבל נמיר, מובילת פרקטיקת סביבת עבודה עתידית ב-Deloitte ישראל. לדבריה, אם לעובדת היום יש אפשרות לבחור בין שתי משרות, אחת מאפשרת עבודה היברידית והשנייה לא היא תבחר בזו המאפשרת גמישות, גם אם השכר יהיה נמוך יותר. ברוב מקומות העבודה מאפשרים יומיים ועד שלושה של עבודה מהבית אבל יש גם מקומות שמאפשרים יום אחד של עבודה מהבית בלבד.
הציפייה לעבודה היברידית קיימת בסקטורים שונים, אבל בהייטק, במקצועות שאינם דורשים נוכחות פיסית במשרד על מנת לבצע את העבודה, היא שכיחה אף יותר. "טאלנטים היום בהגדרה מסתכלים על משרות היברידיות", אומרת שרונה מזרחי, מנהלת תחום משאבי אנוש, גיוס והון אנושי בקרן Blumberg Capital. ולכן, היא לעולם לא מפרסמת משרות שאינן היברידיות. "יכולת הבחירה חשובה ולכן חברות חייבות להגיד שהן מאפשרות יום או יומיים בשבוע והבחירה היא של העובד. אני לא מכירה טאלנטים שיגיעו למשרה מלאה במשרדים בישראל. הבחירה חשובה להם", היא אומרת. עם זאת, יש הבדל בין סטארט-אפ בשלבים הראשונים לבין חברות גדולות וותיקות.
"כשאני מחפשת עובדים לסטארט-אפ ונבנה הצוות הראשון, לדעתי נכון ליזם להביא את כולם למשרד. בסטארט-אפ בשלבים ראשונים זה הגיוני לעבוד כולם יחד מהמשרד וגם טאלנטים שמגיעים בשלב הזה מבינים שהם מגיעים לאירוע אחר", היא אומרת.
בהייטק ניתן אמנם להבחין בירידה קלה בשיעור המשרות המפורסמות כ'היברידיות' אך עדיין מוקדם לקבוע כי יש שינוי מגמה. לפי נתונים של AllJobs השיעור הממוצע של משרות שהוגדרו היברידיות ב-2023 בתחום מערכות המידע היה 30% לעומת 26% ב-2024. בניתוח מערכות 49% מהמשרות בשנה שעברה הוגדרו כהיברידיות לעומת 43% בשנת 2024 ובאינטרנט ודיגיטל 20% מהמשרות היו היברידיות ב-2023 ורק 17% ב-2024.
"מה שהחל כפתרון זמני בתקופת הקורונה הפך עם הזמן למודל עבודה מקובל שמשרת את שני הצדדים: המעסיקים נהנים מגישה רחבה יותר למאגרי כישרונות ומגיוס עובדים מגוונים יותר, והעובדים זוכים לגמישות שמאפשרת להם לאזן בין העבודה לחיים האישיים. בתחום ההייטק, אנו רואים שמגמת העבודה ההיברידית היא משמעותית הרבה יותר רחבה בהשוואה לתחומים אחרים במשק, ונראה כי היא כאן להישאר. אמנם בתקופה האחרונה אנו עדים לירידה מסוימת במספר המשרות ההיברידיות המתפרסמות בתחום, אך מדובר בתיקון קל ולא בשינוי מגמה מהותי", אומרת ליאת בן-תורה שושן, מנהלת תחום קריירה ב-AllJobs.
לפי נתוני לינקדאין, בישראל יש כ-7,000 משרות פתוחות שמחייבות עבודה מהמשרד, כ-3,000 משרות היברידיות וכ-370 משרות מרחוק. בתחום הפיתוח, מודל ההעסקה מתחלק כמעט שווה בשווה בין היברידי ללא היברידי - ישנן 748 משרות היברידיות ו-810 משרות מהמשרד.
אם רוצים לחזור למשרד צריך לשאול למה
בהודעת אמזון על החזרה למשרדים הובהר כי התוכנית לא תחול על 'חריגים', או במילים אחרות, טאלנטים שמנהליהם כבר אישרו להם לעבוד מרחוק. אחת מהסיבות לכך היא שהעובדים כבר "הסדירו את החיים האישיים שלהם בדרך שבה חזרה למשרד באופן מלא ל-5 ימים בשבוע תחייב התאמות", כתב ג'סי.
בישראל, התמונה מורכבת: מצד אחד שוק ההייטק המקומי נמצא באחת מתקופות השפל שלו מה שהופך אותו ל'שוק של מעסיקים' בו כוח המיקוח של העובדים מצומצם. מצד שני, ישראל נמצאת כעת במלחמה שמחייבת אירגונים להמשיך לשמור על יכולות עבודה היברידית על מנת לשמר המשכיות עסקית במציאות הבטחונית הקשה. התחבורה הציבורית המיושנת בישראל ובעיית הפקקים המחמירה משנה לשנה מייצרות בעיה ממשית של הגעה למקומות עבודה ולבסוף, בישראל עדיין יש מחסור בטאלנטים במקצועות מסויימים, והגמישות שמוצעת בעבודה היברידית היא נכס משמעותי בגיוס ושימור עובדים איכותיים.
"המודל ההיברידי הוא קיים והוא כאן כדי להישאר. גם באמזון לא כולם עובדים חמישה ימים מהמשרד. בסוף מגדירים מיהו טאלנט ואני מצפה ממנכ"לים וממנהלות משאבי אנוש לבנות אסטרטגיה לזה, לשאול מה הבנצ'מארק בשוק לגבי עבודה היברידית, ולשאול למה חשוב שהעובד יגיע כל יום למשרד. בישראל לא שמעתי על חברות שמחזירות למשרה מלאה מהמשרד. רואים אפילו חברות ממשלתיות שנותנות יום בשבוע לעובדים לעבוד מהבית", אומרת מזרחי. עם זאת, היא כן מעידה כי יש צמצום של המודל כאשר האפשרות לעבוד יום אחד בלבד מהבית הפכה להיות נפוצה יותר מאשר יומיים או שלושה מהבית.
נמיר גם כן לא מכירה חברות שעוברות לחמישה ימי עבודה מהמשרד אבל כן מזהה מגמה של ניהול העבודה ההיברידית בצורה סדורה יותר. "מה שאני רואה הוא שארגונים עושים תהליכים סביב עבודה היברידית וזה לא הולך לכיוון של חמישה ימים מהמשרד אלא להיפך. ארגונים רואים שהפרודוקטיביות נשמרה, בניגוד למה שחשבו בעבר ואז הם אומרים יכול להיות ווין ווין ואם אני מגדילה את העבודה מהבית ליומיים או שלושה אני יכולה לצמצם את שטח המשרד. אני יכולה לעבור למודל של עבודה גמישה וכעת, מכיוון שעברו ארבע שנים מאז הקורונה ארגונים מקבלים החלטות לטווח ארוך על סמך המודל ההיברידי. זה לא משהו שאפשר להפוך בקלות כי הם עוברים לקמפוסים חדשים שמכילים 60-80% מכוח האדם. מתקבלות החלטות לטווח ארוך על סמך המודל ההיברידי.
קורה לי לא מעט פעמים שארגונים לא בטוחים שהמודל עובד ורוצים לבדוק אולי צריך את כולם במשרד, הכוונה ב-99% הייתה להגדיר מודל סדור, מדיניות. ממודל שבו הכל פתוח לכמה ימים בשבוע, אילו ימים, אולי צריך יום מרוכז שבו כולם במשרד ואז אני יכולה לעשות איזשהו תהליך במשרד בימים האלה. עוברים ממודל פתוח לגמרי לכיוון המנוהל יותר. זו בפירוש לא תנועה של מעבר חזרה למשרד", היא אומרת.
