לראשונה: חקיקה בארה"ב ובאיחוד האירופי מהווה איום ממשי על ענקיות הטכנולוגיה
לראשונה: חקיקה בארה"ב ובאיחוד האירופי מהווה איום ממשי על ענקיות הטכנולוגיה
עד כה פעלו גוגל, מטא, מיקרוסופט, אפל ואחרות כמעט ללא מגבלות רגולטוריות וצברו כוח שהפך אותן לגדולות בהיסטוריה. כעת הן נאלצות להתמודד עם חוקים שמאיימים להחלישן עד כדי פירוק
במשך יותר משני עשורים פעלו ענקיות הטכנולוגיה בשוק נטול מגבלות רגולטוריות משמעותיות ומינפו יתרונות פתיחה וראשוניות לעמדות כוח ושליטה שהפכו אותן לכמה מהחברות הגדולות בהיסטוריה, והקנו להן שליטה חסרת תקדים על חייהם של מיליארדי אנשים בכל העולם. ואולם, תנועת מלקחיים משני צדי האוקיינוס האטלנטי מציבה כעת איום משמעותי על הסדר הזה ושואפת להגביל את כוחן ולסלול את הדרך לשחקניות חדשות.
באיחוד האירופי החקיקה שנועדה לאסדר את פעילות הפלטפורמות המשפיעות ביותר עוברת לשלב הבא שלה, כשהיא מסמנת את אלה שייפלו תחת מגבלות משמעותיות. בארה"ב נפתח השבוע משפט ההגבלים ההעסקיים של משרד המשפטים נגד גוגל, שגלי ההדף שלו יכולים לעצב מחדש את כל תעשיית הטכנולוגיה.
האיחוד האירופי הוא כיום הכוח הרגולטורי המוביל באסדרת פעילותן של חברות הטכנולוגיה. באוגוסט נכנס לתוקפו חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act, DSA), שבין השאר מחייב ענקיות טכנולוגיה לנטר ולפעול נגד תוכן לא חוקי, אוסר על נהגי פרסום מסוימים ומחייב שיתוף מידע עם הרשויות.
בשבוע שעבר נקט האיחוד בצעד משמעותי לקראת יישום של רגולציה עמוקה ובעלת השפעה רחבה יותר- חוק השווקים הדיגיטליים (Digital Markets Act, DMA) - ופרסם את רשימת השירותים הגדולים שיהיו כפופים לו עם כניסתו לתוקף במרץ 2024.
חוק זה, שלצד פלטפורמות מקוונות ומנועי חיפוש יחול גם על דפדפנים, על עוזרים וירטואליים, על מערכות הפעלה, על שירותי מחשוב בענן ועל שירותי פרסום בדיגיטל יהיה תקף לשירות עם מחזור שנתי של 7.5 מיליארד יורו ומעלה באיחוד ו-45 מיליון משתמשים פעילים.
החל ממרץ הוא יחייב את החברות להגביל את השימושים שהן עושות במידע אישי, להגביל את הבלעדיות על מוצרים או שירותים שהן מציעות למשתמשי קצה, יאסור עליהן להפלות מפרסמים שלא מוכרים את שירותיהן בפלטפורמה ועוד. בשלב מאוחר יותר הוא יכלול חובות כמו אפשרות התקנה של יישומי צד ג' במערכת ההפעלה של החברה, איסור על מתן עדיפות למוצרים של החברה על פני מוצרים מתחרים ומתן אפשרות לניוד אפקטיבי של נתונים לפלטפורמות או שירותים אחרים.
רשימת הפלטפורמות והשירותים שייפלו תחת תחולת החוק מצביעה על כך שהאיחוד לא לוקח שבויים ומתכוון למנף אותו לשינוי משמעותי בשוק. 22 שירותים שמופעלים על ידי חמש חברות – אמזון, אפל, בייטדאנס, גוגל מטא ומיקרוסופט- צריכים עתה להיערך לשינויים משמעותיים באופן פעילותם.
גוגל היא הנפגעת הגדולה ביותר, כששמונה (גוגל חיפוש, גוגל מפות, גוגל פליי, גוגל שופינג, אנדרואיד, דפדפן כרום, יוטיוב, ופעילות הפרסום שלה) משירותיה נופלים תחת תחולת החוק, ואחריה מטא עם שישה שירותים (פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, מסנג'ר, מרקטפלייס והפרסום – או במילים אחרות, כל הפעילות המכניסה שלה).
גם אפל שמככבת עם האפסטור, דפדפן ספארי ו-iOS, מיקרוסופט עם ווינדוס ולינקדאין ואמזון עם המרקטפלייס ופעילות הפרסום תיאלצה לבצע שינויים מרכזיים בשירותי ליבה שאחראים על חלק משמעותי מהכנסותיהן. בנוסף, נציבות האיחוד האירופי עדיין בוחנת האם בינג, אדג' ושירותי הפרסום של מיקרוסופט, כמו גם iMessag ומערכת ההפעלה של האייפד של אפל צריכות להיכנס תחת תחולת החוק, כך שייתכן שהשפעתו תהיה רחבה אף יותר.
ההשפעות יכולות להיות מרחיקות לכת וחלקן יורגשו היטב בקרב צרכנים, לפחות באיחוד האירופי. משתמשי אייפון יוכלו, כנראה, להוריד אפליקציות מחנויות אפליקציות מתחרות לזו של אפל או ישירות מהמפתחים עצמם. על מטא ייאסר לשלב מידע משתמשים משירותים שונים בלי קבלת אישור מפורש מהמשתמש. ועל גוגל ייאסר לתעדף שירותים שלה בתוצאות החיפוש. "אנחנו סוף סוף מגבילים את הכוח הכלכלי של ששת שומר הסף, נותנים יותר בחירה לצרכנים ויוצרים הזדמנויות חדשות לחברות טכנולוגיה חדשניות קטנות יותר", אמר ת'ירי ברטון, נציב השווקים הפנימיים של האיחוד האירופי.
ובשעה שהאיחוד מרחיב את המגבלות הרגולטוריות, בצד השני של האוקיינוס האטלנטי צפויים להתחיל ביום שלישי הדיונים ב"ארה"ב ואחרים נגד גוגל" - משפט ההגבלים העסקיים הגדול ביותר של המאה הנוכחית והמשמעותי הראשון נגד ענקית טכנולוגיה.
במרכז התביעה שהוגשה ב-2020, בימים האחרונים של ממשל טראמפ, עומדת הטענה שגוגל נקטה במהלכים אנטי-תחרותיים כדי להגביר ולשמר את הדומיננטיות שלה בתחום החיפוש, אבל למעשה היא שואלת שאלה עמוקה הרבה יותר, שנוגעת לכלל ענקיות הטכנולוגיה: האם הן הגיעו למעמדן הדומיננטי באמצעות עבירה על החוק?.
ניצחון למשרד המשפטים יכול להוביל לפירוקה של גוגל או להסדרים שישנו משמעותית את אופיה ואת אופן פעילותה. גוגל לא מתכוונת לקבל מהלך שכזה בהכנעה ולפי הניו יורק טיימס גייסה מאות עובדים ושלושה משרדי עורכי דין מובילים, והשקיעה מיליוני דולרים בהוצאות משפטיות ותשלומים ללוביסטים על מנת להביא לדחיית התביעה.
לטענת התביעה שהוגשה לבית משפט פדרלי בוושינגטון די.סי גוגל חיזקה את מעמדה כשומרת סף מקוונת באמצעוות הסכמים ופרקטיקות עסקיות שמנעו ממתחרים לשגשג או אפילו לתפוס אחיזה משמעותית. עיקר התביעה עוסקת במנוע החיפוש של החברה ובנוהג של גוגל לשלם מיליארדי דולרים ליצרניות מובייל ולמפתחות דפדפנים, כמו אפל ומוזילה, על מנת להפוך את מנוע החיפוש שלה לברירת המחדל במוצרים שלהן.
באופן זה קבעה גוגל את מעמדה כמנוע החיפוש המוביל בעולם המערבי והקשתה משמעותית על כניסה של מתחרות בתחום. כמו כן טוען משרד המשפטים כי באמצעות הסכמי חלוקת רווחים, גוגל אסרה על יצרניות מובייל לטעון מראש אפליקציות חיפוש מתחרות. גוגל שולטת ב-90% משוק החיפוש המקוון העולמי והשליטה הזו מונעת ממתחרים להגיע למספר משתמשים ושאילתות בקנה המידה שדרוש על מנת להתחרות בחברה - מה שמותיר צרכנים עם פחות בחירה ופחות חדשנות, ומספק למפרסמים שוק תחרותי פחות.
נשיא גוגל לסוגיות גלובליות קן ווקר דחה את טענות משרד המשפטים ואמר שפעילות גוגל "חוקית לגמרי" ושהצלחתה של החברה נובעת אך ורק מאיכות מוצריה. "זה מתסכל", הוא אמר לניו יורק טיימס. "החוק האמריקני צריך לעסוק בקידום הטבות לצרכנים. אם לא נתמקד בזה, זה יקשה על חברות לספק טובין ושירותים נהדרים לצרכנים- וזה יהיה רע לכולם".
המשפט צפוי להמשך כעשרה שבועות ובין השאר יעיד בו גם מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. במשפט זה אין מושבעים והשופט אמית מהטא, שמונה על ידי ברק אובמה ב-2014, הוא זה שימסור את ההכרעה. תהיה זו אשר תהיה, הצד של החברות צפוי לערער עליה לבית הדין הפדרלי לערעורים ולאחר מכן לבית המשפט העליון.
מדובר בתיק ההגבלים העסקיים הפדרלים הגדול הראשון מאז משפט ההגבלים העסקיים נגד מיקרוסופט מ-1998 שהסתיים בהחלטה (שבוטלה מאוחר יותר) לפרק את החברה. כהכנה לדיונים שני הצדדים גבו תצהירים מיותר מ-150 איש והפיקו יותר מ-5 מיליון עמודי מסמכים.
זו הפעם הראשונה שתיק שכזה מנוהל בעידן הרשת המודרני, בו חברות טכנולוגיה הן תאגידים ענקיים חובקי עולם, בשוויים של מאות מיליארדי ואפילו טריליוני דולרים, וכשרות הפעילות המקוונת נמצאת תחת כנפיהן של מספר מצומצם של חברות. הוא גם מייצג שלב משמעותי יותר במאבקי הרגולטורים נגד החברות אלה – מעבר מניסיון לאתגר מיזוגים ורכישות שלהן לניסיון לערער את מנגנוני הייסוד שאפשרות להם לצבור עצמה שכזאת.
לדברי מומחים, לכל פסיקה של בית המשפט יכולות להיות השפעות הדף שיביאו להאטת הפעילות או אפילו לפירוק ענקיות הטכנולוגיה לאחר עשורים של צמיחה נטולת מגבלות. "זה תיק משמעותי ורגע ליצור תקדימים לפלטפורמות שצברו כוח שוק אמיתי ומתמשך", אמרה לניו יורק טיימס ד"ר לאורה פיליפס-סויר מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'יה, שמחקרה עוסק במדיניות ובחקיקת הגבלים עסקיים.
המשוכה הגדולה ביותר שאיתה יצטרך להתמודד משרד המשפטים להתמודד היא התפיסה המקובלת במערכת המשפט האמריקאי הבוחנת סוגיות הגבלים עסקיים דרך המשקפת הצרה של טובת הצרכנים. מסורתית, שופטים פסקו נגד חברות בתיקים מסוג זה רק כשהן העלו מחירים. מבקרים, שהבולטת שבהם היא יו"רית ה-FTC לינה קאן, טענו שהדבר מאפשר למונופולים מודרניים לנצל לרעה את מעמדם ולהחניק תחרות, מבלי שבתי המשפט יפסקו נגדם שכן המוצרים שלהם לרוב מונגשים לצרכנים ללא תשלום בכסף. זאת, בשעה שכתוצאה מכך הצרכנים נפגעים בדרכים אחרות, מוחשיות פחות, כתוצאה מהעדר תחרות וחלופות.
תיק זה יהיה המבחן הראשון למאמצים של ממשל ביידן לשנות את השיח המשפטי סביב הגבלים עסקיים ולקעקע את התפיסה המקובלת שאפשרה לענקיות הטכנולוגיה לצבור כוח חסר תקדים. אם יצליח תהיה זו הזדמנות לשכתב מחדש את כל מערך השליטה הקיים של הכלכלה המודרנית. אם לא, ייתכן שלא תהיה ברירה ולעשות מה שממשלים אמריקאים שונאים לעשות: ליצור חקיקת הגבלים עסקיים פדרלית שמותאמת לאתגרי העידן המודרני.
בהתחשב בכך שהחקיקה הקיימת לא השתנתה הרבה מאז נכתבה בעשור האחרון של המאה ה-19 במטרה להגביל את מונופולי הסוכר, המתכת ומסילות הרכבת ייתכן שיהיה צורך לעשות את זה בכל מקרה.
