הסטארט-אפים המבטיחיםנדרשת אסטרטגיה
הסטארט-אפים המבטיחים
נדרשת אסטרטגיה
ההייטק הישראלי הוכיח עמידות מרשימה בתקופה מאתגרת. כדי לממש את הפוטנציאל בטווח הארוך, נדרשת תוכנית לאומית כוללת שיוביל שר הייטק במשרה מלאה
במבט מהצד, תמונת המצב בהייטק נראית מורכבת. מצד אחד רואים צניחה בהיקף ההשקעות בענף, שחזרו לרמות של 2018, ירידה במספר הסטארט־אפים החדשים, קושי של חברות לגייס הון ופיטורי עובדים. מצד שני, שבעה גיוסי הון של מאות מיליוני דולרים כל אחד הוכרזו מאז ינואר, שוק ה־M&A הציג מספר דו־ספרתי של עסקאות משמעותיות מתחילת המלחמה, עשרות חברות פרטיות עם הכנסות של מעל מאה מיליון דולר נערכות להנפקה בשנים הקרובות וישראל התבססה בבירור כמרכז סייבר עולמי.
בחודשים האחרונים נראה שהתמונה מתבהרת, ומתברר מי החברות שצולחות את התקופה ויוצאות ממנה חזקות יותר, מי מתקשות לגייס הון, ומי יידרשו (או יעדיפו) להימכר במקום לעשות שינוי כיוון מוצרי, עסקי או ניהולי, גם אם יש בידן את ההון לכך. הברירה הטבעית "משחררת" בחזרה לשוק יזמים פוטנציאלים, שהעדיפו את היוניקורנים בשנות הגאות, וזה יגדיל שוב את מספר הסטארט־אפים החדשים. "מלאי" החברות הגדול שנוצר בתקופת הגאות מזין גל עסקאות M&A. במקביל, במערכת יש הון רב, שמתחרה נקודתית על חברות בקונצנזוס ומאפשר להן גם כיום גיוסים משמעותיים בשוויים גבוהים.
קדחת הגיוסים והאקזיטים בסייבר הישראלי ביססה את התחום כאקו־סיסטם נפרד, עם חוקים משלו. השחקנים הבינ"ל מזהים זאת, ועוקבים אחרי ישראל מקרוב כדי לשים את ידם על הפתרונות המנצחים
קדחת הגיוסים והאקזיטים בסייבר הישראלי — מעל 90% מהעסקאות המשמעותיות בעולם בשנתיים האחרונות — ביססה את התחום כאקו־סיסטם נפרד עם חוקים משלו. השחקנים הבינלאומיים מזהים בישראל מרכז פיתוח ייחודי של טכנולוגיות סייבר צופות־עתיד, ועוקבים אחריה מקרוב כדי לשים את ידם על הפתרונות המנצחים כשתיווצר קטגוריה חדשה ברורה ומאומתת.
בפרספקטיבה רחבה יותר, ישראל מתמודדת עם כמה אתגרים שישפיעו על העשור הבא. הראשון הוא הבינה המלאכותית — אולי המהפיכה הטכנולוגית הגדולה מכולן מבחינת העוצמה וההשפעה המהירה הצפויה לה על כלל התעשיות. AI עשויה לחלק מחדש את הקלפים בעולם הטכנולוגיה. השני הוא מרכזי טק חדשים באירופה ובאסיה, שמתחרים על ההשקעות ועל מרכזי הפיתוח הרב־לאומיים. השלישי הוא אי הוודאות שנגזרת מהמשבר הפוליטי־חברתי החריף בישראל, האיום הביטחוני והמצב המדיני המאתגר.
במדינה עם משאבי טבע מוגבלים ועם כוח עבודה ושוק מקומי קטנים, ההייטק הוא העתיד. כדי לשמר את מעמדה כמרכז חדשנות טכנולוגי עולמי, ישראל זקוקה לתוכנית אסטרטגית שתאגד מאמצים קיימים עם רעיונות חדשים ותובל בידי שר או שרת הייטק במשרה מלאה. הם יתכללו מהלכים רגולטוריים, חינוכיים, מימוניים ודיפלומטיים לכדי מהלך אחד, משולב ומתוך ראייה לטווח ארוך.
בין היתר, מומלץ להגדיל את בסיס הכישרונות הטכנולוגיים המקומי על ידי מעבר לחינוך טכנולוגי מגיל צעיר, שילוב אוכלוסיות נוספות (נשים, חרדים וערבים) בתחום, מתן תמיכה מסיבית למחקר האקדמי ההכרחי לתחום ה־AI, חלוקת תמריצים שישיבו מדענים ישראלים מחו"ל, עידוד הקמת מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות בישראל, ותמרוץ חברות הייטק ישראליות לבסס פונקציות ניהוליות כשיווק, משאבי אנוש וכספים בארץ. עוד כדאי לגוון ולבזר תחומי פעילות, על ידי תמרוץ משמעותי למשקיעים ולחברות בתחומים שצפויים לעבור שינוי עמוק בעשור הקרוב, כמו רפואה, חינוך, מזון, רובוטיקה, אקלים ואנרגיה.
ומעבר לכך, יש להפוך את ישראל למקום אטרקטיבי במיוחד להשקעות הון סיכון, באמצעות מתן הטבות מס לכלל המשקיעים הזרים, משיכת המוסדיים הישראליים, חלוקת תמריצים ליזמים להקים חברות ישראליות, מציאת פתרונות להעסקת מומחים זרים, הסרת חסמים ומתן ודאות רגולטורית ומיסויית. הפוטנציאל שלנו עצום. בניהול מרוכז ברמה לאומית, ובשיתוף הדוק עם התעשייה, אפשר לעזור לו להתממש.
נעם קנטי הוא שותף מנהל בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ישראל
